פרסום ראשון: לראשונה מאז פקיעת מעמדם של לומדי התורה בארץ, ראשי הישיבות מהמגזר הספרדים מפרסמים מכתב נוקב בו הם מתריעים על הסכנה בגיוס בני ישיבות בכלל וגיוס תלמידי ישיבות ספרדיות בפרט.
על המכתב חתומים ראשי ישיבות ורבנים בכירים במגזר הספרדי - ראש ישיבת פורת יוסף הגאון חכם משה צדקה, ראש ישיבת יקירי ירושלים וחבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי יהודה כהן, הפוסק המקובל רבי ציון בוארון, ראש ישיבת עטרת יצחק הגאון רבי יצחק ברכה, ראש ישיבת לב אליהו הגאון רבי יעקב זכריה, הפוסק הגאון רבי אהרון ירחי, רב שכונת שמואל הנביא בירושלים הגאון רבי יצחק כהן וחבר הבד"ץ של העדה החרדית הספרדית הגאון רבי יעקב שכנזי.
המכתב, שנכתב תחת הכותרת "אזהרת התורה", פותח במילים: "בהיות ובימים אלו עולה שוב לדיון במוסדות הממשלתיים ענין הגיוס לצבא של בני הישיבות והכוללים בארץ הקודש תובב"א. ועולה שוב החשש להטלת 'מכסות' ו'יעדים' למיניהם".
במכתבם, כותבים גדולי התורה הספרדים על החומרה שבגיוס לצה"ל: "מודעת זאת אשר נמנו וגמרו מרנן גאוני בתראי זלה"ה, מייסדי עולם התורה בדורות האחרונים באה"ק, ובגזירה דאורייתא גזרו בכל חומרי גזירות, שבני הישיבות והכוללים אינם שיייכים לגיוס לצבא בשום פנים ואופן, ולא לשום שירות- לאומי, ולא לשום עיסוק ציבורי, בכל שום וחניכא דאית ליה, אלא אך שתולים בבית ה', והם הם שבט-לוי, אשר מיום היותנו לעם, נבדלו לעמוד לפני ה' ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לישראל, ואינם יוצאים לצבא וכדומה".
"ודבר זה" מוסיפים הרבנים וראשי הישיבות, "הלכה פסוקה ברמב"ם (סוף הלכות שמיטה ויובל). ומה מאוד חרדו על ענין זה גדולי ישראל בדור שלפנינו ולפני פנינו, מכל העדות והחוגים, ומסרו עליו נפשם, ועשאוהו יתד שהכל תלוי בו".
הם הזכירו את דעת קודשו של מרן פוסק הדור הגאון רבי עובדיה יוסף זללה"ה: "ועד דורנו זה אשר העמיד לנו השי"ת את גאון ישראל מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, אשר הקים עולה של תורה בקרב עדות המזרח, מדן ועד באר שבע, ובעולם כולו. ידוע ומפורסם ששמירת מעמד בני הישיבות והכוללים היה בראש מעיניו, ולבל יתעסקו בזה חלילה".
במכתב מצויין דעת גדולי התורה הספרדיים שלא להסכים ליעדים ומכסות: "לעת כזאת אשר הנושא עולה שוב, הננו מגלים דעתנו דעת התוה"ק שאין לדון בנושא כלל. וק"ו שלא לחשוב על פשרות ועל 'מכסות' וכדו'. – וענין זה, אשר כל קיום עולם התורה תלוי בו, חמור כי"ג עיקרי האמוינה, ויותר".
"ובפרט" הם מדגישים, "שהדבר פשוט אף מפורסם, שההמצאות במסגרות הצבא, והדומות לזה, אינה מאפשרת שמירת התורה והמצוות כראוי. ועל אחת כמה וכמה שאין זה שייך בשום אופן לבני ישיבות ואברכי כוללים".
"ובזכות התורה ולומדיה, ושמירת הסייג הגדול הזה לתורה, יפרוש הקב"ה סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל, ובפרט על הנתונים בצרה ובשביה, ועל המחרפים נפשם במערכי המלחמה. יהי ה' עמהם לשוב לבתיהם בריאים ושלמים" הוסיפו הרבנים במכתבם.
המכתב מסתיים במילות הפסוק: "ומהרה יתקיים: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בניסן נגאלו ובניסן נגאל, אמן ואמן".
ראש ישיבת פורת יוסף חכם משה צדקה, הוסיף לחתימתו תוספת משלו בה הוא מזכיר את תפקידם של לומדי התורה בימים אלו: "הננו להודיע כי בכל יום אנו בני הישיבות בכל מקום שהם עושים תפילה מיוחדת לאחר התפילה על שלום חיילי ישראל. ואנו מאמינים באמונה שלמה שקורא הרבה ניסים, וזהו בזכות התפילה".
"וכן היה בזמן דוד המלך ע"ה" מוסיף הגר"מ צדקה, "שהיו חלק מתפללים וחלק לצבא. והצבא היו כולם יראי ה', שמי שהיה מדבר בין תפילין של יד לשל ראש לא היה ראוי להיות בצבא. ה' יעזור בזכות דוד המלך שנלך בדרכיו, וגם עכשיו תהיה לנו תשועה מאת השם".
הגאון רבי ציון בוארון חידד את הסכנה דווקא לתלמידי הישיבות האשכנזיות צמוד לחתימתו: "על דעתי האישית אני מוסיף בזה, כי עיקר החרדה היא הסכנה האמיתית לישיבות הספרדיות, אשר מרביתן בסכנת סגירה ח"ו... כי אחינו יוצאי אשכנז הם מלומדי נסיונות וכו', ונחנו מה".
גם חבר המועצת הספרדית, הגאון רבי יהודה כהן ראש ישיבת יקירי ירושלים ציין סמוך לחתימתו: "בחורי ישראל היקרים, אליכם נקרא בנעימים, טובה אחת בצער ממאה שלא בצער, הקב"ה אוהב אתכם אהבה עזה, והקב"ה מנסה אתכם מלשון הרימו נס. תזכו לעמוד בנסיון ולקדש שם שמים בשעת השמד הקשה הזו. ואין ספק שכולכם תעמדו בכל נסיון שיעמידו לכם הרחוקים מהתורה. ובזכות זה תזכו לכל הברכות והישועות וכל הנחת בעולם הזה ובעולם הבא אמן כי"ר".