הרב שזלזל קשות במנהג טעימת התבשילים בערב שבת

פרק ו' - מתוך ט' פרקים: בפרקים הקודמים סיקרנו את דמותו של הרב אהרן ווירמש מחבר ספר 'מאורי אור' (חי במפנה המאות 18-19, המוזכר פעמים רבות בספרי הפוסקים שלאחריו) עליו התבטא הגאן ר"י תמר (ב'עלי תמר') שנהיה צדוקי בסוף ימיו, עקב חברותו בסנהדרין של נפוליאון. כמו כן צטטנו את מחקרו של הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל ששלל מכל וכול את דעתו זו של בעל 'עלי תמר'.

הגאון המופלא רבי יוסף זכריה שטרן משועוול הזכיר את בעל 'מאורי אור'

הגאון רי"ח סופר בביקורתו ציטט את 'עלי תמר' שהזכרנו, והמשיך ו"אל תתמה על הגאון המופלא רבי יוסף זכריה שטרען זצ"ל משועוול מזכיר לחיבור' מאורי אור' על כל חלקיו, בעשרות מקומות בכל חיבורו קודשו... כי שאני רבי יוסף זכריה, ורבי יוסף תנא ופליג... ויש לי להאריך בזה על שיטת קצת חכמי ליטא בענין..."[1].

הגאון הנודע רבי יוסף זכריה שטרן חי ופעל בין השנים תקצ"א (1831) - תרס"א (1903) כיהן כרב בשאוולי שבליטא והיה אחר מגאוני ישראל באותם השנים, עד שכונה 'הרב הזוכר' ו'הגאון מווילנא השאוולאי'. חיבורו המפורסם הוא 'זכר יהוסף'. מרנא הגר"ח מבריסק כותב במכתב תנחומים לחתנו אחר פטירתו: "על גודל צערם שאינו צריך ביאור ושהוא נרגש בכל בית ישראל, כי הורם העטרה מר חמיו הגאון הגדול הצדיק פאר הדור...".

נחזור לטענותיו של רי"ח סופר כנגד בעל 'מאורי אור'. לדבריו הוא הגיה את דברי חז"ל מסברא ולא עם מקור. על טענה זו מגיב רי"ש שפיגל ומוכיח שהוא לא החכם היחיד שהגיה מסברא, ואף הגאון הליטאי בעל 'זכר יהוסף' הסכים על אחת מהגהותיו ללא מקור אלא רק מסברא.

לגבי הטענות שהרב ווירמש התיר להכשיר את סוכר המלך, ואף אמרו עליו ששתה קפה בחלב פונדק של גוי הביא רי"ש שפיגל מהפוסקים שדנו בכך בכובד ראש. יש שהתירו סוגים מסוימים, ויש שאסרו. ובכלל טוען רי"ש שפיגל - שמועה זו רחוקה שאכן כך נהג הרב ווירמש. בסיום דבריו מפנה רי"ש שפיגל לתשובה מאת מרן הגר"ע יוסף ב'יחוה דעת' (ח"ד סימן מב) שבסופה הסיק שמותר לשתות קפה של גוים, ואין לחוש בזה לאיסור בישולי גוים.

ר"י טסלר: בעל מאורי אור מזלזל באופן בוטה במנהגי ישראל

בכתב העת 'אור ישראל' לא (תשסג) עמ' רלג, החוקר התורני ר"י טסלר דן בנושא זה, ונקט כנגד הרב ווירמש והגדירו כ"מזלזל באופן בוטה ביותר בהרבה מנהגי ישראל... וכמה אחרונים מביאים דבריו בלי יודעים... מעתיקו רבי נחמן כהנא מספינקא זי"ע...".

גם החוקר התורני ידידי הרה"ח ר' יחיאל גולדהבר יצא חוצץ כנגד הרב ווירמש והגדירו: "מתוך שנאתו לתורת הסוד בא לידי דיבור בגדולות נגד הראשונים כמלאכים" (מנהגי ק"ק מאטרסדוף שבע קהילות, פרק שבת, עמ' קמג).

רי"ש שפיגל התייחס דבריהם, ומצטער שר"י טסלר לא הביא ראיות לדבריו, אלא סמך רק על דברי רי"ח סופר, והוא דן באריכות בדברי הרב גולדהבר.

"מתוך שנאתו לתורת הסוד בא לידי דיבור בגדולות נגד ראשונים כמלאכים"

הרב גולדהבר במאמרו דן במנהג טעימת התבשילים בערב שבת, והביא מקורות רבים שהזכירו את המנהג וטעמו.

מתברר שבעל 'מאורי אור' שלל מכל וכול את מנהג זה. מה שגרם לרב גולדהבר להתבטא כנגדו: "שלגלג על כמה מנהגים וסגולות ישראל קדושים... וכל זה מתוך סילוף ולגלוג ואיצטלא של יהדות... ונעתיק רק מקצת לשונו הנוגע לענייניו 'והרבה דברים כתבו על הקדוש האריז"ל, בעו"ה ללעוג וקלס לקלים והמון עם להאמין דברים נכזבים... ואנחנו לא נדע חילוק בין יהודי ליהודי.. כתבו לטעום תבשילים בערב שבת בסוג טועמיה חיים זכו, לא נמצא כזאת ח"ו על הפסוק... האמוראים בפרק כל כתבי שעשו הרבה דברים לכבוד שבת,  ולא נזכר מאחד שעשה כן... מתוך שנאתו לתורת הסוד בא לידי דיבור בגדולות נגד ראשונים כמלאכים", מסיים הרב גולדהבר את דבריו התקיפים.

הגיב לדברי הרב גולדהבר, רי"ש שפיגל וטוען שלאורך ספריו בעל ה'מאורי אור' לא "שנא את תורת הסוד", שהרי הוא האמין בזוהר וראה בו חלק מתורת הקאנון היהודית.

אמנם זה ודאי ש'מאורי אור' כתב בלשון קשה ביותר כנגד מנהגים מסוימים, אולם לא כנגד כלל מנהגי ישראל. והוא התנגד רק למנהגים שאין להם מקור חז"ל או זוהר.

החיד"א – היו מגדול"י שהתנגדו לחלק ממנהגי האר"י

לגבי הטענה שהרב ווירמש מתנגד למנהגי האר"י, התייחס לכך מרן החיד"א וכתב שנכון שהיו גדולי ישראל שהתנגדו לחלק מדברי האר"י, אלא ש"אני נזהר שלא לדבר בפרסום נגד העושים נגד דברי האר"י ז"ל ומזקנים אתבונן" (ככר לאדן סימן ה' אות ז). עוד כתב הגאון היעב"ץ בסידורו באריכות את מנהגי האר"י ולא הזכיר במאומה את חובת הטעימה בערב שבת, כך מסכם רי"ש שפיגל שאין בכך לגרוע בכך מדמותו התורנית של הרב ווירמש.

בפרק הבא נמשיך ונעסוק בדעתם של גדולי ישראל אודות דמותו של הרב אהרן ווירמש.

לקריאה נוספת:

- הרב יחיאל גולדהבר, 'מנהגי ק"ק מאטרסדוף שבע קהילות', פרק שבת, עמ' קמג.

- הרב יעקב שמואל שפיגל, 'על היחס של ר' אהרן וירמש' (ירושתנו ספר שלישי תשס"ט).

- הרב מ' קטן, 'הרב אהרן וווירמש ותלמידו אליקים כרמולי', ארשת ב (תש"ך), עמ' 190 – 198.

•

[1] מאמר יעקב נספח לספר פדה את אברהם לר"א פאלאג'י, ירושלים תשס"ב.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com