בבוקר ח' בחשוון התשפ"ג, הציבור החרדי התעורר לאופוריה כמוה לא הכיר זמן רב. גוש הימין בראשות בנימין נתניהו זכה ל-64 מנדטים, ממשלת ימין מלא מלא, עם יציבות שאיש לא דמיין שניתן להשיג לאחר כמה מערכות בחירות ללא הכרעה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הפוליטיקאים החרדים חילקו ביניהם את התיקים הבכירים, ש"ס קיבלה משרדים חזקים, כך גם 'יהדות התורה'. עכשיו יוצאים לעבודה, לתקן עוול של עשרות שנים בתקציב החינוך החרדי ובעיקר בעיקר לסיים עם סאגת חוק הגיוס אחת ולתמיד. זו הזדמנות שלא תחזור על עצמה, ממשלה של 64 מגוש הימין, בלי כחלון או ליברמן, כולם משלנו. ואם בג"צ יתערב? נתגבר גם עליו.
החרדים, שהבינו את גודל השעה, דרשו וקיבלו התחייבות שחוק הגיוס, שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה הקדושה, יעבור עוד לפני אישור תקציב המדינה. מה שמבטיח את אישור החוק עוד לפני אישור התקציב לו זקוקה הממשלה בשביל היציבות.
אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין נפגשו עם ראשי הסיעות החרדיות וביקשו לדחות את אישור חוק הגיוס לאחרי התקציב, מאיר פרוש וישראל אייכלר התעקשו אך ראשי הסיעות החרדיות הסכימו ואישור החוק נדחה לאחרי התקציב.
אבל גם אחרי אישור התקציב יריב לוין ביקש דחיה נוספת. בשיחות עם ראשי הסיעות החרדיות הוא הסביר שאחרי שהרפורמה המשפטית שלו תעבור - חוק הגיוס יתייתר. לדבריו, בג"צ לא יהיה רלוונטי ולא יוכל לבקר חקיקה של הכנסת. כך לא תצטרכו חוק יסוד לימוד תורה וכל חוק אחר שיעגן את החוק שיסיד את מעמד בני הישיבות.
ושוב החרדים הלכו אחרי לוין. דחו שוב את החקיקה. ואז, כשביקשו לחוקק את החוק, המדינה בערה. אלפים יצאו לרחובות, גם בבני ברק. לכולם היה ברור שהחלום הוורוד על חוק הגיוס שיעבור בקלות לא הולך להתגשם. וכך, שוב, מצאו את עצמם בדחיה נוספת שלתוכה פרצה מלחמת 'חרבות ברזל' שככל הנראה קברה כל הסדר שהחרדים יכולים להסכים לו.
בזמן אמת, הפוליטיקאים החרדים דחו גם את מתווה הנשיא, מתווה שהיה מעגן את חוק הגיוס ומסדיר את מעמד תלמידי הישיבות מבלי יכולת התערבות של בג"צ. מתווה שהיה מקובל גם על הצד השמאלי של המפה הפוליטית. החרדים משלמים במחיר הורדת הרפרומה שלא בהסכמה, המרכז שמאל משלם במחיר וויתור מגיוס לחרדים לומדי התורה. אבל גם בנקודה הזו, הפוליטיקאים החרדים נכשלו ונגררו אחרי לוין ושוב הפסידו.
בימים אלו, לכולם ברור שתקציב עולם התורה נמצא בסכנה אמיתית, ייתכן שכבר בימים הקרובים התקציב ייעצר ובמקרה אופטימי יותר - בעוד מספר חודשים. ושוב, כל זה קורה בממשלה שהציבור החרדי היה בטוח שתקציב עולם התורה יצמח ויעוגן בבסיס התקציב, ודווקא בממשלה הזו אנחנו הולכים לגזירה הקשה ביותר על עולם התורה בארץ ישראל.
אולי הגיע הרגע להגיע למסקנה: ממשלת ימין מלא מלא היא הנזק הגדול לעולם החרדי. אכן, אנחנו מחוברים יותר לציבור הימני ושומר המסורת. זה נכון וטבעי. אבל בשורה התחתונה הנציגים החרדים נשלחו למשכן הכנסת בכדי לדאוג לעולם התורה. הישיבה שלהם במוקדי הכוח נועדה לכך, אחרת אין סיבה לעצם הריצה שלהם לפוליטיקה.
וניסיון השנה האחרונה הוכיח כי בממשלת ימין מלא לא ניתן להעביר חוק גיוס שיסדיר את מעמד לומדי התורה, בממשלת ימין מלא לא ניתן להעביר כמעט כל חקיקה הקשורה לדת ומדינה, להיפך.
הטקסים הנשמעים מצד ההנהגה הרוחנית נראים כמו טקסים שנשמעו בימי לפיד ב-2013. החשש מפגיעה אנושה בלומדי התורה. כך גם הטקסטים של חשבון הנפש מצד חברי הכנסת החרדים המודים שלא יהיה ניתן להעביר כל דבר הקשור למגזר החרדי בממשלה הנוכחית.
השנה הזו לא מובילה למסקנה שהחרדים צריכים מחר בבוקר לפרק את הממשלה וללכת עם יאיר לפיד ואיווט ליברמן. אבל כן מלמדת אותנו שצריך לשלב את כל הגורמים הפוליטיים וליצור שיח מחבר ולחדול משיח החרמות.
החרדים, שהיסטורית, נמנעו מלקיחת צד לימין או שמאל, צריכים להתמקד בעזרה לציבור החרדי ולחדול מלנסות לנהל את מדינת ישראל.