חג שמח לכל גולשי 'כיכר השבת', אלו השיכורים, ואלו שעדין אינם כאלה. רגע: מה עם אלה שנוהגים שלא להשתכר?
לפני שתכתבו לנו בתגובות את מנהגכם האם להשתכר או לאו, אנו נצלול למסע היסטורי פורים בהיכלם של ראשי הישיבות דליטא זכר צדיקים לברכה.
ידועה ההלצה שהפסוק במגילת אסתר שהליטאים שמחים ביותר הוא: "וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים" כיון שהבעל קורא מנגן בנגינה של 'מְגִלַּת אֵיכָה', והליטאים נהנים ביותר להיות בצער ובתוגה.
מכאן השאלה מדוע שהבעל קורא לא ינגן את כל פסוקי מגילת אסתר בנגינה עצובה של מגילת איכה?
התשובה היא שאומנם בפורים יש דין של "שִׂמְחָה", ולא "הוֹלֵלוּת"...
לא אחדש לגולשי 'כיכר השבת' היקרים שיש מנהג ליטאי שלא להשתכר בפורים, אלא לישון לאחר ארוחת הבוקר בפורים, ואז בשינה אין מבדילים בין המן למרדכי, שכן כבר פסק הרמ"א "דאינו צריך להשתכר כל כך אלא ישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שינה אינו יודע בין ארור המן לברור מרדכי", והחפץ חיים במשנה ברורה הביא בשם הפרי מגדים "וכן ראוי לעשות".
במאמרינו נחשוף מחלוקת בין הג"ר מיכל פינשטיין והמשגיח ר' מרדכי מנחם שוואב כיצד היה נראה פורים בישיבת מיר.
לפי אחת הגרסאות, כל הבחורים המצוינים השתכרו לגמרי וגם המשגיח ר' ירוחם בעצמו היה שתוי מאוד. אולם לפי תיאור אחר נראה שהמצב בפורים היה רגוע יותר.
עוד נחשוף במאמר זה: מה נהג החזו"א לעשות בפורים כדי להרבות השמחה?
האם מרן הג"ר משה פינשטיין זרק אברך שיכור מביתו?
כיצד נהגו מנהיגי הדור החפץ חיים והבית הלוי?
• • •
הג"ר ר' מרדכי מנחם שוואב משגיח רוחני דמתיבתא בית שרגא דמאנסי שלמד בישיבת מיר לפני המלחמה העולמית השניה תיאר את פורים בישיבת מיר יחסית רגוע.
לדבריו, הבחורים אכלו בבוקר סעודה קטנה, ואח"כ שלחו משלוח מנות לרעהו ושתו קצת יין והלכו לישון. לאחר שקמו אכלו את סעודת היום כל אחד אצל בעל הבית שאצלו אכלו 'ימים'.
במהלך הפורים דרש המשגיח ר' ירוחם פעמיים. בבוקר ואחרי הסעודה: "והיתה שמחה גדולה תלויה באויר, וגם הבחורים דרשו 'פורים תורה', אבל בלי שום הוללות חס ושלום".
לפי המסופר ר' ירוחם ישב בין התלמידים והקשיב לכל מילה, ולאחר מכן דרש במשך שעתיים, (וכך היתה הנהגתו של רבי יעקב קמינצקי שמיד לאחר מעריב של מוצאי בפורים למד עד חצות לילה). (הובא בספרו 'מאמר מרדכי' ח"ב מאמר סא)
מאידך, הג"ר יחיאל מיכל פיינשטיין חתנו של 'הרב מבריסק' שלמד אף הוא בישיבת מיר, תיאר שכל הבחורים המצוינים כולל ר' ליב מאלין "השתכרו לגמרי וגם ר' ירוחם עצמו היה שתוי מאד". (הובא בקובץ עומקא דפרשה, במה ללומדי התורה מודיעין עילית, שבת זכור תשע"א מהרב שמחה הולנדר).
על הפוסק דאמריקה מרן ר' משה פיינשטיין מסופר שהוא הורה להוציא אברך שהשתכר מביתו "דאין זו הדרך". מאידך על המהרי"ל דיסקין סופר שהשתכר לגמרי בפורים.
העידה הרבנית רוטברג שבפורים מרן החזון איש היה בא מילנא לבקר את אביה רבי מאיר קרליץ כדי לעשות שמח: "והיה נכנס לבית עם כובע שלו הפוך ושתוי מאד מהרבה יין". (הובא בקובץ עומקא דפרשה, במה ללומדי התורה מודיעין עילית, שבת זכור תשע"א מהרב שמחה הולנדר. עדות נוספת על הנהגתו של החזו"א הובאת במעשה איש ח"ה פ"א בשם ספר עמודי שש).
מרן החפץ חיים לא השתכר אלא שפך משקה לכל המסובים והכריז 'לחיים' ואח"כ חזר ושפך עוד משקה, ואמר "הראשונה הוא של כל שבת ויו"ט והשניה לקיים חיוב שתיית יין יותר מלימודו", ואח"כ הלך לישון.
הגאון הליטאי רבי ברוך בער ליבוביץ העיד שהבית הלוי שתה יין רק כדי "חיובא כדי לבלבל את דעתו והניח ראשו על השולחן ונרדם, ואחר זמן מה עמד והכריז 'כבר יצאתי'".
אז מה אתם נוהגים לעשות בפורים גולשים יקרים?!
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com