"היהודים... ממתינים בקוצר רוח לעידן בו ישוקמו מחדש כאומה... שייתנו להם לשוב לארץ אבותיהם ולהתקיים שם כאומה... המקום אליו כוונו כל נבואותיהם, מקום השיבה מגלות בבל וחורבן שומרון".
טקסט זה לא כתב חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל, ולא מנהיג אחר בתנועה הציונית במאה ה-19. טקסט זה שבא להדהד את חזון מדינת היהודים בארץ ישראל נכתב בכלל בסוף המאה ה-18 על ידי אירי פרוטסטנטי אדוק בשם תומאס קורבט, לוחם בצבאו של נפוליאון בדרכו לעזה בתאריך כ"ז בשבט תקנ"ט (1799).
מכתב זה שבא לעודד את הקמת מדינת היהודים נשלח אל מי שעמד בראש הדירקטור של צרפת דאז, אדם בשם פול ברס שהיה 'פטרון של נפוליאון', שעיקר תוכנו הוא הצעה לפעולה צבאית שתביא להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.
כך, ימים ספורים לפני כיבוש נפוליאון את עזה, בצאתו ממצרים, כתב תומאס את הצעתו זו, וסבר שעל הצרפתים להקים בתחילה את מדינת היהודים במצרים בדרך להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
מכתב זה שמור בספריה הלאומית בירושלים, והוא נרכש על ידי החוקר והאספן אברהם שלום יהודה, והוא חלק מאוספו הענק השמור בספריה הלאומית.
חשיבות רבה ישנה לאיגרת זאת, והיא פורסמה ונחקרה בכתב העת Zion, March 1950, pp. 31-33; ותורגמה לעברית בחוברת 'נפוליאון היה פה: מסע בונפרטה למזרח התיכון', תערוכה בספרייה הלאומית, 2017, עמ' 41-39.
כיבוש נפוליאון כדחף לחדירת רעיון התיישבות בארץ
אחד מהכיבושים שידעה ארץ ישראל, נערך בידי צבא צרפת בראשות נפוליאון המפורסם בסוף המאה ה-18, בשנת תקנ"ט (1799). באותה שנה עלה לארץ ישראל האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומלחמה זו גרעה מתוכניתו להתיישב בארץ מסיבות מובנות.
את קורות עלייתו של רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל וביקוריו בעכו ובטבריה, כתבו תלמידיו ואין המקום להתעמק בזה ביריעה זאת. בסדרת מאמרים זאת נתעמק בדבר חזונו של נפוליאון להקים מדינה יהודית בארץ ישראל, ובעיקר על האמונה אצל רבים מן היהודים באותם השנים שנפוליאון הוא הוא המשיח אליו מצפים היהודים מאז ומעולם.
נפוליאון מקבל "מקום של כבוד" בספר 'משיחי השקר ומתנגדיהם'
מי שעסק בנושא זה בארוכה הוא ידידי החוקר המפורסם רבי בנימין המבורגר בספרו הנועז 'משיחי השקר ומתנגדיהם' (שהוקדש לנשיא מועצת גדולי התורה של מפלגת 'דגל התורה' הגראמ"מ שך), ולאחרונה ידיד נפשי מו"ר החוקר הגה"ח יחיאל גולדהבר הרחיב את הנושא, ופרסם אגרות חדשות הקשורות לעיר עזה, נושא חביב עלי ביותר, ומכאן נפרסמו בסדרה בת כמה פרקים.
התגייסות יהודי צפון אפריקה לצבא נפוליאון לכיבוש ארץ ישראל
בשנים אלו פורסם בעולם היהודי על יוזמה של נפוליאון לשחרר את ארץ ישראל מהאימפריה הטורקית, ולתת את חבל ארץ זה לעם היהודי. כך התגייסו רבים מן היהודים לצבאו, והידיעה בדבר הכרזת נפוליאון ליהודי אסיה ואפריקה להסתפח לצבאותיו לשם שחרור ארץ ישראל והקמת המולדת היהודית מחדש, השפיעה על העולם החיצוני הלא-יהודי, השפעה עמוקה ביותר.
כדי להבין את התאולוגיה המשיחית אצל יהודי התקופה, עלינו להקדים דברי רקע.
המהפכה הצרפתית
משנת תקנ"ב (1792) רעשה אירופה במלחמות עקובות מדם, המכונות 'המהפכה הצרפתית' המלחמות נחלקות לשתיים: מלחמות הקואליציה הראשונה (תקנ"ב-תקנ"ז), והשנייה (תקנ"ח-תקס"א).
שוויון זכויות ליהודים וגוים באימפריה הצרפתית
באותן שנים התמודדה צרפת מול צבאות האימפריות: אוסטריה, פרוסיה, רוסיה ובריטניה וגם איטליה וספרד. במלחמה הראשונה ניצחה צרפת על כולן, או עם כיבוש או עם הסכמי-שלום, להוציא בריטניה, וניצחון זה גרמה למדינות אירופה להבחין בפעם הראשונה בגאוניותו הצבאית של נפוליאון. במפגש של נפוליאון עם קהילות איטליה היהודים, אלו הפגינו הערצה נלהבת למי שפתח את שערי הגטאות והחזיר להם כבוד אדם ומעמד של אזרחים שווים, וכך נולד שיתוף פעולה בין היהודים לנפוליאון.
שיתוף הפעולה בין היהודים לנפוליאון נולד מכך שבחורף תקנ"ז (1797) נכנע האפיפיור, והיהודים קבלו שוויון זכויות לשמחתם, וראשי הקהילות הגדולות שלחו נציגיהן למועצות-הערים שנבחרו בחסות הכובשים הצרפתיים, ויהודי המדינה הודו לה' על שחרורם מעולה של מדינת האפיפיור הרשעה. (במאמר נפרד נתעמק במחלוקת בין גאוני החסידות לשוויון זכויות זה).
כיבושי נפוליאון – חלק מתהליך הגאולה
בקונטרס 'מעשה נסים' של אחד מפרנסי אנקונה הובא תיאור שחרור עירו בידי צבא נפוליאון ואת הוקרת התודה העמוקה לו, עד כדי כך שהוא רואה בכיבושיו חלק מתהליך הגאולה[1](!).
• לקריאה נוספת:
- 'משולחנו של יחיאל גולדהבר' העוסק בכיבוש נפוליאון בארץ ישראל
המשך יבוא...
[1] קונטרס זה פורסם ע"י א' דיינארד (שבלים בודדות, ירושלים תרע"ה, עמ' 16-1; ר' ישכר חיים קארפי מחשובי מנטובה, תולדות ישח"ק, קראקא תרנ"ב).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com