באישון ליל הלילה (בין ראשון לשני), עלה האדמו"ר מויזניץ לביקור בבית האכסניה של הגה"צ רבי אהרן שיף, גאב"ד אנטווערפן, בבית האכסניה בשיכון ויז'ניץ, שם התאכסן האדמו"ר בשבוע האחרון לרגל שמחת נשואי נכדו למזל"ט.
הגאב"ד קידם את פני האדמו"ר בהתרגשות, ותוכן השיחה נסובה סביב זקני החסידים מהדור הישן, שחיזקו ועודדו רוחם ונפשם של צעירי הצאן, והם הוו דוגמה וסמל לאנשים פשוטים האיך להתנהג כדבעי.
בתוך השיחה ביקש האדמו"ר לבאר דבר הלכה הנוגע לו. וכה שאל האדמו"ר: היות וביום שלישי יסתיימו ימי השלושים על פטירתה של אחותו הרבניצ הצדקנית מסקווירא ע"ה, ממתי כבר לא חלים דיני אבלות שלושים יום - האם מאור ליום שלישי, או אור ליום רביעי?
ופסק הגאב"ד על אתר, שדיני השלושים נפסקים מיד בבוקר יום שלישי אחר התפילה, רח"ל כמו בדיני אבלות בימי השבעה, כך פוסקים לפי ההלכה המקובלת שמצוות היום ככולה.
האדמו"ר והגאב"ד המשיכו בנועם שיח במשך שעה ניכרת, ואחר ערך האדמו"ר לחיים לרגל השמחה במעון הגאב"ד. בסיום הביקור ליווה גאב"ד אנטווערפן את האדמו"ר עד לרחובה של עיר ונפרדו בכבוד גדול לחיים ולשלום.
צפו מתיעוד פסק ההלכה, ושיח חסידים מדמויות הוד קדומים.
