שיחת השבוע בציבור החרדי הייתה על הנס הרפואי שהתרחש במעונו של הגאון רבי צבי קושלבסקי, מזקני ראשי הישיבות הליטאים, שחבק בן בכור והוא בגיל 88 ורעייתו כבת 55.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מספר עיתונאים חרדים פרסמו טענה ש"לא היה כדבר הזה מאז אברהם אבינו", והתקשורת הכללית אף ציטטה אותם (ראה: 'ישראל היום' חנן גרינווד, 'הארץ' רוני לינדר).
בשינוי מאותם עיתונאים. העיתונאי הבכיר, חנני ברייטקופף, מעורכי 'כיכר השבת', היה זהיר בלשונו וציין כי "על פי נתונים עולמים וישראלים, מדובר בבשורה חריגה בגילאים של ראש הישיבה ורעייתו הרבנית".
גם "האיש והמעייריב" איצלה כץ, פרסם זאת בתוכניתו הפופולרית 'מעייריב', מבלי להזכיר את האנלוגיה לאברהם אבינו.
הקשר בין הראב"ד וראש הישיבה
הגאון ר"צ קושלבסקי ראש ישיבת 'היכל התורה' נישא לפני שנים אחדות בהיכל בית המדרש בהר נוף, וחתונתו פורסמה בבמה זו. גם אז האירוע היה לשיחת היום, וראב"ד העדה החרדית הגאון רבי משה שטרנבוך כובד בסידור הקידושין.
לאחר הלידה הגר"צ קושלבסקי ביקר במעונו של הראב"ד והתבטא בפני הראב"ד ש"הכל בזכות הברכה".
צדיקים שזכו להוליד בנים לאחר גיל גבורות
על פניו לא ידוע על צדיקים שנולדו להם ילדים בגיל 80 ומעלה, ולכך נראה שעיתונאים חרדים טענו שהדבר לא התרחש מאז אברהם אבינו.
אלא שהטענה הזו אתגרה אותי והסתקרנתי האם בדורות הקודמים, בשנים בהם הרפואה לא הייתה משוכללת ומשופרת, היו מקרים שאנשים הולידו ילדים מעל גיל 80?
כך הלכתי וחקרתי בימים האחרונים, ונמצאתי למד שכמה צדיקים זכו במהלך הדורות לבן זכר בגיל מבוגר, ובמאמר זה נחשוף את מקצתם.
מרן השולחן ערוך: "יחמול עלי לחדש כנשר נעורי ויזכני להוליד בנים זכרים"
בגיל שמונים חתם מרן רבי יוסף קארו את ספרו המונומנטלי 'שולחן ערוך' שם כתב בחתימת ספרו: "מה אקדם ה' אכף לא-להי מרום אשר גבר עלי חסדו וזיכני להשלים הספר היקר הזה. הוא ברחמיו וברוב חסדיו יחמול עלי לחדש כנשר נעורי ויזכני להוליד בנים זכרים ועוסקים בתורה ומורי הוראות בישראל יראת ה' היא אוצרם לא תמוש תורת ה' מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי אמר ה' מעתה ועד עולם אמן", (חו"מ של"ד).
מסתבר שתפילה זו של מרן הבית יוסף להוליד ילדים התממשה, ובנו רבי יהודה נולד לו בגיל 83 מאשתו השלישית - בתו של רבי זכריה זכשן (שהוזכר בשו"ת אבקת רוכל סי' כ"ט וקט"ו).
אנו יודעים זאת בוודאות, שכן בנו זה הדפיס את ספר תשובותיו בדיני אבן העזר הנקרא "בית יוסף" בגיל עשרים ושמונה, ולפי חשבון השנים והתאריכים יוצא שר' יהודה נולד לאביו מרן רבי יוסף קארו בגיל 83. (הב"י נולד ברמ"ח. רבי יהודה בנו הדפיס שו"ת בית יוסף בשנת שנ"ח וכותב שהיה אז בן כ"ז. לפי"ז נולד בשל"א כשהיה הב"י בן 83. הב"י כתב זאת בסיום ספרו שו"ע חלק חו"מ).
יצוין שבספר "מגיד מישרים" (פרשת לך לך, ח' חשון, וישב ט"ז טבת וארא מהדו"ק ר"ח שבט), גילה המלאך למרן הבית יוסף את עניני נשים בסודן של דברים.
"ונולד להם הבעש"ט לעת זקנותם שהיו שניהם סמוך למאה שנה"
על הורי אור שבעת הימים, מגלה תורת החסידות הרה"ק ר' ישראל בעל שם טוב, הובא בספר שבחיו: "ובא לביתו ומצא את אשתו שהיה בעז"ה בחייו ונולד להם הבעש"ט לעת זקנותם שהיו שניהם סמוך למאה שנה".
בהמשך הדברים הובא שנס זה של זוג היולדים בגיל 100, יכול להיות רק לאחר שהתאווה הגשמית הסתיימה כפי שהובא בספרות שבחי הבעש"ט.
החכם התוניסאי שנישא בגיל 85 לבת 12 והוליד 4 ילדים
חכם שלמה וזאן כיהן כרב בעיר סוסא וכן כדיין בעיר פיסה ודרשן בעיר רטנה בתוניס. חכם וזאן חיבר את הספר 'יריעות שלמה' - דרושים על התורה, שיצא לאור אחרי מותו.
בשנת תקל"ג (1773) קיבל חכם וזאן את פניו של מרן החיד"א בבואו לבקר בעיר. חכם וזאן נפטר ביום ט"ז בניסן תקע"ב (1812).
בהקדמת ספר 'יריעות שלמה' מספר נכד המחבר, שסבו המחבר רבי שלמה חי וזאן בהיותו דיין בעיר סוסא שבתוניס, בגיל 85, נשא לאשה נערה בת 12 ונולדו להם 4 ילדים.
עיין בפנים את תיאור המעשה ופרטיו המעניינים בו הודגש שחכם ואזן דרש ובירר שהנערה מעוניינת להינשא אליו, ולא יהיה חשש כפיה מאביה והוא ווידא שאכן היא מסכימה.
בגיל 93 נולדו בן ובת למגיד מברדיטשוב
על רבי אליעזר ליבר 'המגיד מברדיטשוב' תלמיד הבעש"ט המכונה רבי ליבער הגדול, נולדו לו בן ובת בגיל 93, כך עפ"י עדות נינו רבי חיים ליברזון בספרו 'צרור החיים' עמוד 40.
על רבי ליבער הגדול סופר שאף בעת זקנותו ערך גלגול שלג בכל לילה, וחתן אחותו ר' גרשון שענקער היה משמש שלו שלא על מנת לקבל פרס, שכן היה משופע בפרנסה.
(על רבי ליבער סופר שנישא לאשה צעירה, והבטיח לה שיהיו לה ילדים. לאחר שההבטחה לא התממשה, התערב הבעש"ט הק', והוא שוחח עמו, ובירכם לילדים, ואכן הברכה התממשה).
הצדיק ר' שמואל צבי ממונקאטש נולד לאביו בגיל שמונים
הצדיק ר' שרגא פייבל ממונקאטש נולד בערך בשנת תקנ"ה (1795) לאביו ר' שמואל צבי. לר' פייביל לא נולדו ילדים, והוא הפציר ברבו שיברכו בזש"ק, והצדיק מסטרעטין הבטיחו לו זאת.
בהגיעו לגיל חמישים טרם נולדו לו ילדים, ונכנס לרבו ושאל על ההבטחה? והשיב לו רבו: "פייביש הגם אתה אינך מאמין לי?!", ומאז לא הזכיר לו זאת. בהגיע ר' פייביש לגיל שמונים, נתאלמן, ונשא מיד אשה ולאחר שנה נולד לו בנו יחידו ר' שמואל צבי בשנת תרל"ה (1875). (המעשה הובא בספר 'אורחות ישרים' תולדות אנשי שם עמ' שכט בכמה גרסאות).
קרוב לגיל 90 נולד בן ל'מלך דוד'
חכם דוד שלוש (חי ופעל בין השנים תקס"ג תרנ"ג 1892), כיהן כאחד ממנהיגי הקהילה היהודית במרוקו במאה הי"ט. הוא העמיד אלפי תלמידים וכונה בהערכה "המלך דוד".
בהקדמה לספרו 'חמדה גנוזה' ח"א, נכתב שחכם דוד שלוש נפטר בהיותו בן תשעים שנה ומעלה והניח את בנו יחידו רבי יוסף כבן שנתיים ומחצה.
הרב שלוש בהיותו כבן שמונים נשא את סולטנה, ממנה נולדו שני בנים נוספים שנפטרו בינקותם, וכן את הרב יוסף שלוש שכיהן כראב"ד העדה המערבית בירושלים, שנולד שנתיים וחצי לפני פטירת אביו (מסופר שבהיותו בן שנתיים וחצי, חלה ונטה למות, ור' דוד התפלל שימות במקומו). לאחר פטירתו נולדה לו בת בשם דדא (אשת הרב יעיש נגר).
בגיל 130 נולד בן
שוב נזכיר כי אירועים אלה, למרות שהם נדירים יחסית שישישים זוכים להביא ילדים לעולם, הם התקיימו לא רק אצל בכיר האומה אברהם אבינו, אלא גם אצל רבותינו ז"ל כגון רבי יהושע בן קרחא שבגיל מאה ושלושים נולד לו בן, והעלה לו שן חלב (ראה 'יחוסי תנאים ואמוראים' לרבי יהודה ב"ר קלונמוס ערך רב זכאי עמ' קנ"ד ומקורו במדרש שוחר טוב תהלים צב).