התייעלות המערכת והתמונות שהשפיעו על סרבן הגט | כך בתי הדין פועלים בעת המלחמה

הרב אלי בן-דהן (70) הוא מנהל בתי הדין הרבניים. בעבר כיהן כסגן שר הביטחון, כסגן שר הדתות וחבר הכנסת וכיושב ראש המועצה הדתית בירושלים.

"הוועדה מורכבת מפסיפס רחב: רב ראשי או דיין בית דין הגדול, ואליו מצטרפים שר או חבר כנסת, עורך דין או טוענת רבנית ויחד הם דנים בבחירת הדיינים".

איזה דיינים היינו רוצים לראות שנבחרים?

"הם צריכים להיות תלמידי חכמים שבקיאים בחומר", עונה הרב בן דהן, "עם יכולת 'כח דהיתרא', עם רצון להעמיק ולמצוא פתרונות הלכתיים לשלל בעיות מורכבות.

"על גבי זה, יש את מה שאני חושב שהם צריכים להיות מעבר למה שנדרש מהם בפועל: מסירות גדולה לעבודה, להתנתק מעיסוקים אחרים ולעסוק רק בזה. מדובר לעיתים בחמש או שש שעות של דיונים, כאשר לאחר מכן – וזה בעיקר - לכתוב פסקי דין בבית.

"כמו כן עליהם לכתוב תשובות להרבה בקשות ביניים בין הדיונים. מאז שעברנו 'דיגיטציה', כמעט כל אחד יכול להגיש בקשות לבית הדין, מה שאומר שיש ממוצע של כשלושים עד ארבעים בקשות לדיין אחד ביום".

הרב ממשיך להסביר מה עוד נדרש מדיין: "על הדיין להיות עם מזג שיפוטי, להיות אדם נעים. הדיונים בבית הדין מאוד טעונים, לא אחת עם התפרצויות של רגשות וכעסים, והם יכולים להיות מופנים – שלא בצדק – לדיינים. על כן חשוב שיהיה דיין שיודע להכיל את המורכבות ולא רק להרגיע את הדיון אלא להוביל אותו.

"וכמובן, כזה שעובד בשיתוף פעולה עם החברים. לרוב לא מדובר בדיין יחיד בדיון, אלא בכמה דיינים יחד ושיתוף הפועלה הוא הכרחי".

לייעל ולשפר לטובת האזרח

מה בעצם כולל תפקידו של מנהל בתי הדין?

"שלושה עשר בתי דין פזורים ברחבי הארץ, בתוכם בית הדין הגדול לערעורים בירושלים", משיב הרב, "אומנם לכל אחד יש את המנהל במקומו, אך אני מוודא שכולם פועלים כסדרם. כעת ממש יש לנו שלושה דיינים באילת. עלינו לדאוג ללוגיסטיקה שזה דורש. אומנם יש לנו אולם דיונים אך אין לנו שם דיינים שגרים במקום, הם באים במיוחד. אנו דואגים להם לטיסות, נסיעות, מלונות, אבטחה, ציוד ועוד".

"במישור אחר, אני פועל לפתח את בתי הדין בכל מיני תחומים. מה שאני עושה בעיקר בשנה וחצי האחרונות שאני בתפקיד זה מחשוב של בתי הדין. מדובר במערכת ישנה, היא הופקה ב-2009. השקתי אותה עוד בסיבוב הקודם שלי", מחייך הרב בפרץ נוסטלגיה, "אנחנו מחדשים את המערכת.

"יש כלים מסוימים שכבר אין להם תמיכה. תוכנות מסוימות שמי שהוציא אותן כבר לא תומך בהן. יש כאן הרבה עבודה. רק לאחרונה נפגשתי במייקרוסופט עם ייצרן שייצר מערכות לבתי משפט שונים בעולם ואני מנסה לראות האם אפשר להתאים אותן אלינו.

"זה יקל על כולם, גם לדיינים עצמם וגם מבחינת נגישות כלפי הקהל. אנחנו רוצים להגיע למצב שכולם יוכלו להגיש את כל התביעות דרך האינטרנט. זה עוד לא שם. יש בתי דין שזה כבר קורה בחמישים אחוז. בעזרת השם זה עוד יקרה.

"כבר היום אנחנו עובדים בלי נייר. גם מי שמגיש בנייר – אנחנו סורקים וזה במערכת. הדיינים קוראים את התביעה מתוך המחשב. נמשיך ונפתח את זה".

בנוסף למחשוב מחדש, איזה אתגרים יש לבתי הדין הרבניים שצריך לשים עליהם דגש?

"עזרה לדיינים", עונה הרב בן דהן מיד, "בבתי המשפט אין שופט שאין לו עוזר. הוא מסייע לו להשיג תקדימים, לערוך את החלטות בית המשפט ועוד. גם כאן אנחנו צריכים עוזר הלכתי, כזה שיש לו כושר לדיינות.

"אני רוצה שלכל הרכב – לא לכל דיין – יהיה עוזר. הוא ינהל את הדיון, יכין פסקי דין ויסייע להם בבקשות היומיומיות הרבות. זה כמובן יוביל לזירוז מתן פסקי דין".

הרב בן דהן ממשיך ומספר: "היה לנו סיכום עם משרד האוצר שנקבל שבעה עוזרים חדשים ב-2024 ובגלל המלחמה הכל בוטל. צריך לטפל בזה כי האזרחים ירוויחו מזה מאוד".

לרב בן דהן חשוב לציין נקודה מהותית: "כשאתה מתדיין בבית הדין זה לא רק עניינים של כסף, זה על החיים. כאן זה לא כמו בבית משפט, זה על החיים עצמם. יש כאן, כפי שכבר אמרתי, המון רגשות, כעסים ובעיות רגשיות שגורמים לדיונים להיות ארוכים. אבל אם אתה מצליח להביא לפסק דין במהירות הנכונה אתה מקבל אזרחים נינוחים וטובים יותר".

התמונות שפועלות על סרבן הגט

איזה סיפור שהתרחש הרב לא יישכח?

הרב בן דהן מחייך. סיפורים יש לו למכביר. הוא חושב לרגע ולבסוף עונה: "יש לנו כמה סרבני גט בכלא. הלכתי לבקר אותם בתא שלהם. שאלתי אותם 'מה הבעיה?'. ניסיתי לפתור את העניין מתוך המקום שלהם. אני יכול להגיד שישבתי עם שלושה, ושניים מתוכם אכן נתנו גט. אומנם, כמובן, לקח להם כמה ימים, אך בסוף הם הסכימו. לעומת זאת הייתה לנו אישה בכלא 'נווה תרצה' שדיברתי איתה והיא לא הסכימה לגט בשום אופן".

יפה שהרב עצמו הלך לכלא...

"בגלל הניסיון שלי – כשאני יכול לעשות, אני עושה", הוא מצטנע.

כאן מספר הרב בן דהן על ניסיונות לשכנע אנשים שברחו לחו"ל לתת גט. "אנחנו מעסיקים חברות חקירות פרטיות. הם עוזרים לנו למצוא אנשים בחו"ל, אך אין מה לעשות איתם אם מצאת אותם. מה תעשה לו אם הוא אומר שהוא לא רוצה לתת גט? אי אפשר לעצור אותו. זה רק לדבר אתו.

"לפני המלחמה טסתי כמה פעמים בשביל לדבר עם אנשים כאלה. ב"ה, הצלחנו עם כמה".

רגע, רגע, שהרב יכניס אותי לאווירה. אתם קוראים לבן אדם והוא מגיע?

"לרוב כן. הם מעוניינים לשמוע מה בפינו".

איפה יושבים איתם?

"יושבים בבית קפה ומשוחחים. כאן צריך לדעת לעבוד בחכמה. לעיתים נביא להם תמונות של הילדים שהם לא ראו הרבה זמן, או של ההורים המבוגרים. נשאל אותו אם כל זה שווה לו בזמן שהוא לא יכול לחזור לארץ לראות את הילדים".

זה מוביל אותי לשאלה, בתור מי שמנהל את בתי הדין ומכיר מקרוב, האם הרב יודע על משהו שנעשה, מהלך או חשיבה מסוימת, שיכול לפתור בעיות של סרבני גט?

הרב בן דהן חושב לרגע ועונה: "אנחנו עובדים על הגדלת הסנקציות נגד סרבני גט. השיימינג טוב במקרה הזה, אף אחד לא רוצה שיפרסמו עליו דברים לא טובים. האפשרות לפרסם בן אדם שלא נותן גט זה משהו שמוכיח את עצמו שעוזר. כרגע זה נדון בוועדת חוקה בהכנה לקראת קריאה שניה ושלישית. זה דבר שלדעתי בציבור הדתי יכול להועיל.

"יש רבנים שסוברים שהדרך לפתור את זה יהיה בהסכמי קדם נישואין, אך עוד לא מצאנו נוסחה שתהיה מקובלת על המיינסטרים של הרבנים בישראל.

"מצד אחד אדם מחייב את עצמו – הוא חותם על זה שאם הוא מעכב את הגט – כל שבוע הוא יהיה חייב חמשת אלפים דולר, זה מחייב אותו. מצד שני יש כאן אסמכתא אולי הוא לא התכוון לזה ובקיצור, זה לא פשוט".

איזו פעולה הרב גאה שהוא הצליח להוביל במערכת?

"אני יכול לומר שהיו במערכת הרבה אתגרים פנימיים", נזהר הרב בן דהן בלשונו, "לא הייתה התנהלות מסודרת. מה שנקרא, שכולם יודעים שיש נשיא, מנכ"ל ותחתיו יש דרג, כשבטווח יש שר שגם צריך לדעת לפעול מולו. כבר היום, ב"ה, המערכת שקטה, עובדת יציבה. אנשים מרגישים שיש כתובת ואפשר לפעול. כבר עשינו רווח גדול בעניין".

עם המבט לעתיד, פורס הרב את חזונו: "אחרי ארבע שנים אני רוצה שאם תהיה מערכת מחשוב ברמה הכי טובה שמאפשרת לכלל הציבור להיכנס למערכת לפעול ולעשות כמעט הכל באינטרנט – זה הישג גדול. מקווה שנצליח למנות שמונה עשר דיינים, הן לבית הדין הגדול והן לאזורי. לסייע בלשבץ אותם - שזה גם לא פשוט – ולשפר את מעמד העובדים בבתי הדין. לצערי מעמדם גם בשכר וגם בתנאים, לא מספיק טוב. עשינו כמה השתדלויות בנושא הזה ונמשיך הלאה".

חוזרים לפעילות מלאה

מה קרה בבית הדין הרבניים מאז תחילת המלחמה?

"כבר במוצאי שבת עשיתי סבב טלפוני עם כל המזכירים הראשיים ואמרתי 'בתי הדין שאין להם נגיעה למלחמה – מנתניה, חיפה, טבריה, צפת – עובדים כרגיל. זאת, אגב, להבדיל מבתי המשפט שקרסו לתוך עצמם.

"כמו כן, אומנם חלק מבתי הדין לא עובדים, אבל דאגנו שכל מי שרצה להגיש בקשה דרך האינטרנט יוכל להגיש. עובדים שלנו יכולים לעבוד מהבית. להעביר לדיין את השאלה על מנת שייתן תשובה ולשלוח לפונה בחזרה.

"אחרי השבוע הראשון קיבלנו הנחיות מפיקוד העורף לפתוח את בית הדין בירושלים. זה נעשה תוך דילול דיונים, עד חמישים איש במקום אחד ועוד, אבל התחלנו לחזור לפעילות עד שבנובמבר כולם חזרו לעבודה חוץ מאשקלון, כאשר בשבוע השני של נובמבר – גם אשקלון נכנסו לפעילות וכעת כולם עובדים במלואם".

הרב בן דהן מציין: "בעניין הזה קיבלנו הרבה שבחים. משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין ועוד. אכן באמת היינו עם הפנים לאזרח. כאמור, זה חיים של אנשים ולא רק ענייני כספים ולכן חשוב להמשיך את הפעילות".

בשלב הזה של השיחה מזכיר הרב בן דהן את הרב אלימלך וסרמן הי"ד שהיה מהדיינים הנפלאים של בית הדין, שנרצח בדרכו לבית הדין בפיגוע בזמן המלחמה.

לאן הרב שואף הלאה?

הרב עונה בחיוך רחב: "אני פנסיונר. אחרי שסיימתי את עבודתי האחרונה אמרתי לאשתי, 'מחר בבוקר אני הולך ללמוד', ואכן למחרת בבוקר התיישבתי במרכז הרב ללמוד תורה. בתשע פתחתי את הסדר, הבאתי גמרא והתחלתי ללמוד. ככה למדתי כמה חודשים. אחר כך הגיעה הקורונה ולמדתי חברותא עם שכן אצלנו בשכונה עד שנקראתי שוב לדגל. הייתי כחצי שנה ראש מועצה דתית בירושלים ולאחר מכן התבקשתי לבוא לכאן".

"אני עבד לעם קדוש", מצהיר הרב, "אם תהיה סיטואציה מתאימה אולי נרוץ בפוליטיקה או אולי, אם ירצו, אמשיך לנהל את בתי הדין. אם אחד מאלה לא יקרה הנכדים ייהנו קצת", חותם הרב בחיוך.