הפילוג ב'יהדות התורה' בגלל הבחירות - מחריף | הבטאונים המפלגתיים יוצאים ל"מלחמה"

מפלגת 'יהדות התורה', המכילה בקרבה מגוון סיעות, מ'דגל התורה' הליטאית ועד 'אגודת ישראל' החסידית, הכוללת בתוכה תתי סיעות, כמו הסיעה המרכזית של חסידות גור, שלומי אמונים של מאיר פרוש ועוד, נמצאת באחד מרגעי הפילוג הגדולים שלה בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות, שצפויים להשליך גם על הבחירות הבאות לכנסת.

ב'המודיע' מנגד, דיווחו באוזן שמאל בעמוד הראשון על התמיכה במשה אבוטבול בבית שמש. "בהתלכדות השורות ואחדות הקהילות - אגודת ישראל תתמוך בהרב משה אבוטבול לראשות העיר בית שמש", נכתב בכותרת.

"בהוראת גדולי ישראל מרנן האדמו"רים שליט"א, חתמו יו"ר אגודת ישראל השר הרב יצחק גולדקנופף וסגן השר הרב יעקב טסלר, יחד עם נציגי אגודת ישראל בבית שמש, על הסכם תמיכה ברב משה אבוטבול לראשות העיר, ההסכם מבטיח את שמירת צביון העיר בית שמש ופיתוחה ושגשוגה לטובת כלל תושבי העיר מתוך שיתוף פעולה ואחדות הקהילות".

ב'המודיע' מתעלמים מהחלטת שלומי אמונים וחסידות בעלזא לתמוך במועמד 'דגל התורה' שמואל גרינברג לראשות העיר.

ב'המבשר' מפרסמים בעמוד השני מאמר ארוך, תחת הכותרת: "מה הרקע לפיצול בבית שמש בין הסיעות באגו"י לקראת הבחירות לעירייה", כשבו הם מאשימים את חסידות ויז'ניץ בהפרת הסכם חתום.

במאמר נכתב כי "לפני 10 שנים בחודש אדר תשע"ד נבחרו לעירית בית שמש מטעם אגודת ישראל 4 נציגים, 2 לסיעת ג' – גור ובעלזא ו־2 לסיעת כ"ח – שלומי אמונים. את התוצאה הנ"ל אפשר להגדיר כחלוקה של 50־50 לכל צד. אולם לפני כ־3 שנים חסידות בעלזא החליטה לחבור לקבוצת שלומי אמונים.

"לאחר חג הפסח תשפ"ג, פנו נציגי שלו"א ובעלזא (להלן צד א') לנציגי גור וויזניץ בעיר (להלן צד ב') ע"מ להיערך לבחירות של חורף תשפ"ד ומאז ועד לסוכות תשפ"ד הם נפגשו ושוחחו 12 פעמים בנסיון להגיע להבנות ולהסכמות על אופן חלוקת התפקידים לחברי המועצה והמשאבים לקהילות.

"נציגי צד א', טענו שאי אפשר לקבוע את הרכב הרשימה האגודאית והחלוקה ביניהם לבחירות תשפ"ד על בסיס של 50־50 לכל צד כפי שהשתקף בתוצאות הבחירות תשע"ד מ־2 סיבות. א. חסידות בעלזא אינה מקושרת לצד ב' מספר שנים, ולכן צד ב' לא יכול לקבל 50 אחוז. ב. מאז ייסוד מועצת הקהילות באגו"י לפני 5 שנים, כאשר כל קהילה מוסרת את שמות אנשי קהילתם למיחשוב המרכזי של אגו"י, ומאחר ובדרך כלל כל קהילה מזדהה עם צד א' או צד ב', הרי אפשר לדעת בוודאות מה גודלו של כל צד. אולם צד ב' דרש במפגיע לקבל את המשאבים שחברי העירה מקבלים – כיתות, מגרשים לצרכי ציבור וכדו', לפי 50־50 לכל צד.

"ראשי צד א' גם פנו לראשי צד ב' בעיקר במהלך חודש אב תשפ"ג 4 פעמים כדי לדון ולהסדיר את נקודת המחלוקות בין 2 הצדדים ולהגיע להסכמות על הופעה אגודאית משותפת של 2 הצדדים, והיא לא יצאה לפועל על בסיס העובדות שראשי צד ב' שהו בחו"ל במשך מספר שבועות".

עוד נכתב במאמר כי "בועדת ה־8 של ראשי אגו"י שהתכנסה בי"ב אלול תשפ"ג וזה היה לאחר המכתב שתנועת דגה"ת ביקשה להטיל ווטו פרסונלי על מועמדותו של הרב חנוך זייברט לראשות העיר ב"ב ולא על כל סיעת אגו"י בעיר, התגלעו חילוקי דיעות בין הצדדים. צד א' טען שאגו"י חייבת להיות מאוחדת בדחיית דרישת דגה"ת הנ"ל, אולם במקביל לנסות ולהגיע להסכמים עם דגה"ת על הערים אלעד, ביתר עילית ובית שמש כדי שנציגי אגו"י וקהילות הקודש לא יפגעו בערים הנ"ל. וצד ב' טען שכל עוד לא מוסר הווטו של דגה"ת בענין ה"ה זייברט, אסור לנהל מו"מ עם דגה"ת על יתר הערים. הנושא לא הוכרע בדיון זה.

"לאחר י"ב אלול הנ"ל, ניהל צד א' מו"מ עם דגה"ת על הערים אלעד ובית שמש, בברכת מרנן ורבנן שליט״א והגיעו לידי הבנות וחתימה על הסכמים בי"ט אלול תשפ"ג, באותו יום היתה רק עוד מועמדת נוספת לראשות העיר בית שמש הגב' בלוך, ובכך הוכרז שיש מועמד חדש מול גב' בלוך שהיה המועמד החרדי היחיד באותם הימים.

"נציגי צד ב' יחד עם נציגי כל סיעות אגו"י ניהלו במקביל מו"מ עם דגה"ת על העיר בני ברק ובימי עשי"ת תשפ"ד נחתם הסכם בין אגו"י ודגה"ת, כאשר הווטו על הרב זייברט הוסר. בכפוף לחתימת ההסכם בין אגו"י לדגה"ת על העיר בני ברק, נציגי צד ב' אמרו שמשום קוצר הזמן, הם ינהלו מו"מ עם דגה"ת לגבי בית שמש לאחר הגשת הרשימות.

"במהלך חוהמ"ס תשפ"ד הודיעו נציגי צד א' לדגה"ת וגם לנציגי הסיעה המאוחדת (ויז'ניץ) כי לאור דרישת צד ב' לקבל סגן ראש עיר בשכר לקדנציה מלאה, הם מוכנים למען השלום לוותר על תפקיד סגן ראש העיר בשכר ששוריין לצד א' בבית שמש, לטובת נציגי צד ב' בבית שמש.

"כ־10 ימים לאחר חוה"מ סוכות תשפ"ד, נחתם הסכם בין המועמד דגה"ת לראשות העיר בבית שמש ובין נציג הסיעה המאוחדת על תמיכה בהרב שמואל גרינברג לראשות העיר. בימים האחרונים התמיכה של הסיעה המאוחדת הנ"ל הוסרה".