פרק א': רפיח, היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, ונכון להיום תחת שלטון חמאס, שמנצל את קרבתה לגבול מצרים, ומעביר ממנה לרצועה, ציוד מלחמתי רב, שמופנה לטרור כלפי העם היהודי השוכן בציון.
בשנים שישראל שלטה במקום, נבנה ציר פילדלפי, שהיה רצועת חיץ בין רפיח למצרים, שפעלה בין השנים תשמ"ב (1982) לתשס"ה (2005), אז מדינת ישראל ערכה את אחת מהטעויות שלה (אם לא 'ה'טעות בה' הידיעה), ונסוגה מרצועת עזה, שהועברה ל'רשות הפלסטינית'.
תוך שנה, תושבי עזה העדיפו את שלטון חמאס על פני הפת"ח שאנשיו גורשו מעזה, וכך חמאס יכל להתחמש עד אין קץ, והביא אותנו למצב אבסורדי של אלפי טילים למרכז הארץ מידי כמה שנים.
רפיח נכנעת למלך סתי הראשון
בתבליט המראה את מסע המלחמה של סתי הראשון בשנת 1314 לפני הספירה נראית העיר רפיח הקדומה ומגש עם פרחי לוטוס וצרורות זהב, כנראה מנחה למלך מצרים המנצח שהגישו לו התושבים הנכנסים. (ראה 'ארץ ישראל במפות ותמונות עתיקות', תשכ"א עמ' 156).
קהילת יהודי רפיח בתקופת הגאונים
לא רבים יודעים שברפיח התקיימה בימי הביניים קהילה יהודית, וזכרה מובא בתעודה עברית לפני כ-1000 שנים, שנמצאה בגניזה במצרים: "ליקירינו רבנא שלמה השופט בן סעדיה השופט נוחו עדן והזקנים ושאר הקהל הקדוש הדרים ברפיח ישמרם צור ישע רב".
רפיח בתחילת המאה ה-20 - כמעט ישוב יהודי גדול
בשנת תר"ע (1910) כמעט שנרכשה רפיח בידי יהודים, אלא שהתורכים בארץ, והאנגלים במצרים התנגדו לישוב יהודים על הגבול.
בשנת תרצ"ה (1935) התנהל משא ומתן בין שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, להסתדרות הציונית לחכירת 70 אלף דונם ברפיח להתיישבות יהודית, אלא שגם זה לא יצא לפועל. בקיץ תש"ו (1946) הוחזקו מאות יהודים במחנות בריטים ברפיח, ונמנעה מהם הכניסה לארץ המובטחת.
מוסטפה ג'ריב: המשחק היה גמור
בחורף תשט"ז (1956), ביקר העיתונאי מנחם תַּלְמִי ברפיח, ושוחח עם מוסטפה ג'ריב אחד מתושבי יפו לשעבר שברח על נפשו מפחד הצבא הישראלי ועבר להתגורר ברפיח, באחד ממחנות הפליטים.
את רשמיו מביקור זה, העלה תלמי על דפי עיתון 'מעריב', והמסר ממנו מהדהד עד ימינו אנו.
מוסטפה סיפר לתלמי שבמהלך הלחימה בין היהודים לערבים, הוא היה לוחם מבטן ומלידה ו"המלחמה הייתה בשבילי כמין משחק".
מוסטפה תיאר את הפוגרום המזעזע של תרפ"ט, כדבריו: "ב-1929 אתם שיחקתם אז די גרוע", אלא שבמרד הערבי הגדול ב-1936, מוסטפה הגדיר את תוצאות הלחימה כ"שיחקתם יותר טוב". את תוצאות מלחמת תש"ח, הגדיר מוסטפה: "ב-1948 שיחקתם טוב, ממש טוב".
מוסטפה סיפר לתלמי שהוא שרד ונלחם עד הרגע האחרון בעמדה שלו מול כוחות צה"ל, והוא היה האחרון שברח מהכפר: "כשהמשחק היה גמור".
"באלוקים שאין לי כל טענות נגדכם", אמר מוסטפה לעיתונאי הישראלי. "זה היה 'פייר פליי' ואתם זכיתם. קיבלתי את הכישלון כמו שגבר צריך לקבלו".
מסתבר שלמוסטפה היה רצון לחזור לביתו ביפו, והוא הזכיר לעיתונאי הישראלי את תקוותו זו: "אתם קיבלתם את ביתי... אנו תובעים עכשיו שתחזירו אותנו לביתנו השדוד. כל עוד קיים הכבוד העצמי, אסור לנו להרפות מדרישה זו".
אולם מוסטפה מודע לכך, שהישראלים ינהגו בדיוק כפי שהערבים היו נוהגים, אילו הם היו מנצחים במלחמה: "אבל אני יודע שאתם תנהגו בדיוק כפי שאנו היינו נוהגים אילו תוצאות המלחמה היו הפוכות".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com