הכתבה על הדיין הגאון הרב אברהם זרביב[1] המשרת במילואים כלוחם בעזה, (ואף פורסמו תיעודיים שלו מחסל מחבלים), יצרה הדים רבים - וקבלתי תגובה (אחת מני רבים), בהאי לישנא:
להיסטוריון ר' ישראל שפירא היקר שלום וברכה.
מדורך ב'כיכר השבת' מיוחד ביותר. מרתק במיוחד, הוא החיבור הישיר בין דיונים תורנים/ היסטוריים, לאקטואליה ואירועים חדשותיים. בעקבות שפורסם על הדיין הגר"א זרביב הלוחם בעזה. אשמח שתכתוב כתבה על רבנים שהתגייסו למלחמות במהלך ההיסטוריה.
נתחיל עם רבנים בני זמנינו שהתגייסו למילואים למלחמת 'חרבות ברזל', שהתחילה בעיצומו של חג 'שמחת תורה', 'שבעה באוקטובר' למניינם, ונעבור אחורה בשעון הזמן למלחמת העצמאות תש"ח.
כבר הזכרנו גם את אב"ד בית דין אשקלון רבי מאיר כהנא שדרגתו בצבא היא סגן אלוף, שגויס למלחמה זו, ויש להוסיף את שמו של האדמו"ר מפאשקאן רבי הושע אברהם פרידמן בן שלום שדרגתו היא תת-אלוף, שגויס למלחמה זו.
גם הרב ניר יעקב מס, ראש ישיבת לב תל אביב - שיר לנריה, נלחם בעומק רצועת עזה ומשמש כנהג האמר.
הרב ינון קליין רב הישוב גבעת אסף וראש בית מדרש קנין תורה (שלוחת ישיבת 'מרכז הרב'), משרת כלוחם בגדוד 9208 של חטיבת הנגב.
עוד נודע לנו על הרב הדיין אורי סדן רב קהילה בפתח תקווה ואב"ד בארץ חמדה, ששירת שלושה חודשים כלוחם בעזה. הרב חנן שוקרון רב קהילת אורות נחלים בפתח תקווה, ורב בית המדרש לנוער 'תורה נוער', משרת כלוחם במלחמה זו בעזה.
הרב חברון שילה, ראש ישיבת עתניאל משרת ביחידת הגמ"ר. הרב ניר הרמן, לשעבר הרב של הר גילה משרת ביחידת הגמ"ר. הרב אליעזר בראון ראש מכינת בני דוד במעלה אפרים, גויס ללחימה בעזה. הרב אברהם סתיו מגויס כלוחם תותחן. הרב נתנאל אלישיב מעלי גויס כלוחם. הרב חיים ברוך ראש ישיבת ברוכים סגן אלוף ומג"ד במילואים גויס למלחמה זו. הרב איתי אסמן רב צבאי ברצועת עזה. הרב חייא בן חמו רב בית הכנסת והקהילה "בית הרמב"ם", משרת במילואים במלחמה זו. הרב עמיחי שוקרון רב קהילת מרום נווה ברמת גן, משרת כלוחם במחלקת הפינוי של גדוד שואג בחטיבה 10 - חטיבת שריון.
עו"ד הרב יובל בדיחי, ראש מכון 'צוואה כהלכה', מכהן כסגן אלוף, רב אוגדה 36.
הרב חייא בן חמו, רב קהילת בית הרמב"ם במודיעין, משרת במילואים כקמב"צ בחפ"ק מח"ט באוגדה 98.
הרב אליהו טרבלסי, רב קהילת תוניס ג'רבא בהדר גנים פתח תקווה, משרת ברבנות הצבאית, וכחודש במלחמה זו הוא שירת בעזה בתור לוחם.
הרב אליאב תורג'מן יו"ר אגף רבנים באיגוד רבני קהילות, רב קהילה בדימונה ומלמד בישיבת ההסדר, משמש כרב גדס''ר 551.
נפל בתאונה בצפון במהלך המילואים הרב נערן אשחר זצ"ל בן הישוב שדמות מחולה בבקעה.
באופן כללי אומר לי אריה יואלי, עורך 'חדשות סרוגים', כי הכוללים ובתי המדרש של בני הציונות הדתית, התרוקנו כמעט לגמרי, עקב ההתגייסות למילואים.
• • •
נחזור אחורה בשעון הזמן למלחמת העצמאות, שם גויס לארגון ה'הגנה' מי שלימים כיהן כחבר בד"ץ ה'עדה החרדית', הגאון ר' יעקב בלוי.
ר' יעקב בלוי העיד על שירותו בהגנה לידידי ר' קלמן ולקר הי"ו, שהגיע למעונו מתוקף עיסוקו כבנקאי לחדש את 'היתר עסקה' עם היועץ המשפטי של הבנק. ר' יעקב בלוי הכיר את המערכת הבנקאית מבפנים, לאחר שבצעירותו עבד כבנקאי בבנק 'ארץ ישראל בריטניה', ולאחר שענה להם בגאונותו את אשר ביקשו, הוא לקחם למרפסת הקטנה בדירתו בשכונת סנהדריה, והצביע על היכן שהיה 'בית ספר לשוטרים', שמשם הירדנים היו יורים על השכונות היהודיות במלחמת העצמאות.
ר' יעקב בלוי סיפר לאורחיו שכדי להגיע הביתה, היה צריך לרוץ ולהתחמק מהכדורים. וסיים בלחש: "אתם יודעים שהייתי חבר בהגנה".
"כשהוא נפטר", סיפר לי ידידי ר' קלמן, "תלמידיו הוציאו חוברת ביוגרפית בה הוא תואר בנוסח ר' עמרם בלוי, אבל לא כך הוה".
על מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי פורסם לפני יותר מעשור, שבמהלך השבעה לאביו של משגיח ישיבת פונביז' הגרא"א גרוסברד, הגיע הגר"ח קנייבסקי לנחם את בני המשפחה, וסיפר להם כי הנפטר היה מפקדו בצבא.
הגר"ח קנייבסקי סיפר לאבלים שבעת מלחמת השחרור, ישיבת לומז'ה בה למד, קיבלה הודעה מהצבא, שכולם חייבים לצאת לקרבות. כך יצא הגר"ח קניבסקי ואביו של הרב גרוסברד לחזית הדרומית מול מצרים, כשאפילו נשק ראוי לא היה לכולם. ר' חיים המתמיד כפי שכולנו זכינו להכיר, ישב ולמד בקרן זווית, כשלצידו שרקו פגזים, עד ששוחרר[2].
אם עסקנו בהגר"ח קנייבסקי, ידוע ומפורסם שאביו, מרן הסטייפלער שירת בצבא הרוסי, ובלית ברירה גם בשבת קודש. אירע ששמר בליל שבת, ולמרות ששרר קור נוראי, הסטייפלער לא התלבש במעיל, לאחר שהחייל הקודם בשמירה, תלאו על עץ. לימים התבטא הסטייפלער שבמשך לילה זה, ירדה שמיעתו.
האדמו"ר מסערט ויז'ניץ רבי אליעזר הגר בעל ה'חכמת אליעזר', היה לוחם בגדוד 22 של חטיבת כרמלי, והשתתף בשחרור חיפה במלחמת העצמאות.
על הגאון רבי גדליה נדל, סיפר הרב יצחק שילת בהקדמה לספרו "בתורתו של רבי גדליה", שבמלחמת העצמאות התגייס לצה"ל, מתוך תחושה שמדובר על מלחמת מצווה (אולם עזב בעקבות פרשת אלטלנה), ובמלחמת ששת הימים ביקש שוב להתגייס.
הגאון רבי חיים סרנא ראש ישיבת חברון, גויס למלחמת העצמאות.
הרה"צ ר' חנינא שיף שהיה עסקן ציבורי ומשב"ק של ארבעה אדמו"רי גור, גויס במלחמת העצמאות.
משגיח ישיבת מיר מו"ר הגה"צ ר' אהרון חדש גויס במלחמת העצמאות.
הגאון רבי דב כהן חמיו של הגר"י עדס גויס במלחמת העצמאות.
הגאון רבי אברהם הורביץ מחבר ספר 'אורחות רבנו' תלמיד מובהק למרן הסטייפלער, גויס במלחמת העצמאות, ושימש כרב חיל האוויר במלחמת יום כיפור[3].
בעל 'אמרי שמאי' הגאון רבי שמאי גינצבורג משב"ק האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', גויס למלחמת העצמאות.
האדמו"ר רבי שמעון בידרמן אז בנו האדמו"ר רבי יעקב יצחק מלעלוב ירושלים, גויס במלחמת העצמאות.
הרב אהרן נחום מילצקי, לימים גבאו המסור של מרן הרב שך וגבאי בית הכנסת איצקוביץ' גויס למלחמת העצמאות.
הרב משה הרשלר תלמיד ישיבת מיר, ולימים מיוזמי "אוצר מפרשי התלמוד", מחברי האנציקלופדיה התלמודית וראש מפעל התלמוד הישראלי השלם, גויס לגדוד טוביה במלחמת העצמאות.
הרב אליהו גרוסברד מירושלים גויס למלחמת העצמאות.
הרב שלמה קוק רבה של רחובות גויס לגדוד מוריה בעודו בן ישיבה כבן שמונה עשרה, והתנדב למבצעים נועזים, שזיכוהו באותות הצטיינות.
הרב אפרים צֶמֶל מראשי ישיבת אור שמח, חבר ההנהלה הרוחנית של ועדת הרבנים וראש סניף דגל התורה בירושלים, כיהן גם כמזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, שירת ברבנות הצבאית בדרגת סגן-אלוף, ובמשך יותר משש שנים, בהן מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, היה הרב הראשי של חיל השריון.
• • •
בשיחה שערכתי עם ר' קובי בנו של ר' טוביה ביר מייסד גדוד בני הישיבות במלחמת העצמאות (מוכר כ'גדוד טוביה'), נאמר לי שבידיו מסמכים בהם מוכח שעשרות בני ישיבות מ'שומרי אמונים', 'חברון', 'סאטמר', 'פורת יוסף', 'שפת אמת', 'אנשי מעמד', 'חיי עולם' ו'תורת אמת', הגיעו בפועל להתגייס למלחמת העצמאות לגדוד בני הישיבות שכונה 'גדוד טוביה'.
עוד מקורות לכתבה זו, ראה בספרו של ידידי ההיסטוריון ד"ר משה ארנוולד העסוק שנים רבות בחקר מלחמות ישראל, ופרסם את מחקרו המעמיק 'החרדים במלחמת העצמאות', בו הוכיח על ההשתתפות החרדית במלחמה עקובה מדם זו.
כתבה נפרדת על רבנים ששימשו כפרטיזנים תעלה לבמה זו בהקדם. נצטט פה אחד מהם, הלו הוא רבי גרונם לזבניק שלחם בצבאות פולין ורוסיה, וניהל מבצעי חבלה נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה. הוא מוגדר כ"הפרטיזן הנובהרדוקי הראשון והאחרון"[4].
בכתבה זו, לא נגענו בדמותו של רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד ששימש כשר אוצר וכשר צבא, בספרד האסלאמית בימי הביניים, ובשודדי ים יהודים שומרי תורה ומצוות, שחלקם הוכרו כגאונים בהלכה, המפורסם בהם הוא דון שמואל פאלאצ'ה שהיה רב סוחר, מרגל ושודד ים שנקם את נקמת מגורשי ספרד.
נסיים עם דברי הנשר הגדול הרמב"ם שסבר שהתנא האלוקי רבי עקיבא היה נושא כליו של שמעון בר כוכבא במלחמה, ובביאורו של הגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל ה'תפארת ישראל' שעל המשנה "מר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע הולכין לגדוד" (נגעים ז' ד'), כתב שהמדובר שחכמי ישראל כשלחמו "בגדוד" עם בר כוכבא ולא פסק פיהם מלימוד התורה: "דאפילו בעת צאתם לקראת נשק, ונפשם בכפם תמיד אפ"ה היה ליבם קשור בהקב"ה ותורתו כשלהבם בגחלת"[5].
לסיום בקשה מגולשי המדור היקרים: נשמח לשמוע מכם על שמות רבנים שגויסו למלחמות ישראל, על מנת לפרסם את הדברים בכתבה הבאה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
[1] הגאון הרב אברהם זרביב, הוא בן אחותו של מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל.
[2] ראה: נחשף: הרב חיים קנייבסקי שירת בצה"ל, חדשות סרוגים, כ"א בטבת תשע"ד. ישנם אגדות שטענו שכל שירותו של הגר"ח הסתכם ב-12 שעות, ובסופו של יום, המפקד הבין שאין ביכולתו של ר' חיים המתמיד לסייע במלחמה, והוא שוחרר בחזרה לתלמודו בישיבה.
[3] עין בספרו 'אורחות רבנו' אודות דיונים הלכתים בין מרן הגר"ע יוסף, למרן הסטייפלר הקשורים למלחמה זו.
[4] ראה 'חידושי רבנו יצחק מנרבונא' שההדיר, ובסופו קונטרס 'פרסומי ניסי' הוא מספר על קורותיו המרתקים במלחמה.
[5] וכך דבריו: "אי גדווד גרסינן וודאי שם מקום הוא, וקמ"ל בזה דגם בנסעם בדרך תמיד היה כל תורת ד' בפיהם, אבל אי גרסינן לגדוד, וכיש ספרים (וכן נראה שהיה גירסה זו לפני הרע"ב רק שדחה אותה בב' ידים) נ"ל דהיינו בהלכם למלחמה במלחמת בן כוזיבה שהיה בימיהם נ"ב שנה אחר החורבן. והיה ר"ע נושא כליו של בן כוזיבה הנ"ל (כהרמב"ם פי"א ממלכים). וכשראה ר"ע את בן כוזיבא אמר דין הוא מלכא משיחא (כירושלמי תענית פ"ד ה"ג) ואם כך הוא, וודאי קמ"ל טובא דאפילו בעת צאתם לקראת נשק, ונפשם בכפם תמיד אפ"ה היה ליבם קשור בהקב"ה ותורתו כשלהבם בגחלת". יצוין שמפני שר"ע הכיר את הלכי מלחמה, הוא ביאר כפשוטו את "כל הירא ורך הלבב" (דברים כ' ח'), "רבי עקיבא אומר כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה (רש"י במקום).