בשבוע הקרוב יצוין היארצייט של הגאון המופלא רבי יששכר שלמה טייכטאל זצ"ל הי"ד בעל 'אם הבנים שמחה', ואנו יצאנו למסע מרתק אודות הגותו, אותה קיבלו כמעט כל גדולי ישראל אודות צורת גאולת ישראל בימינו אנו.
הגאון רבי יששכר שלמה טייכטאל אב"ד פישטיאן נולד ביום כ"ד שבט תרמ"ה (1885), ומקובל לומר שנרצח ביום י"ג שבט תש"ה.
לאחרונה בעקבות טענת חלק מהנכדים שיום היארצייט האמיתי הוא דווקא בי' בשבט, אמש לראשונה נערכה סעודת הילולא בעיר אשדוד בראשות נכדיו.
הרב טייכטאל היה מגדולי ישראל של הונגריה לפני השואה, חיבר ספרים חשובים ובהם השו"ת שלו בו מתכתב עם גדולי ישראל מכל העולם 'משנת שכיר'.
מהפך: מקנאי הונגרי, לציוני אגודאי/מזרחי
עד השואה הרב טייכטאל כמו רבים מרבני הונגריה היה נחשב כבעל דעות אנטי-ציוניות ולא ראה את העלייה ופיתוח הארץ בעין יפה בגלל הנוכחות החילונית הרבה שליוותה פעילות זו. הוא אף היה בקשר אדוק עם ה"מנחת אלעזר" האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש שהוביל את ההתנגדות לציונות, ואז הגיעה השואה שגרמה לרב טייכטאל לעיין בסוגיה בכובד ראש, ולברר את השקפותיו.
הרב טייכטאל נכנס לעומקן של סוגיות גלות וגאולה, גאולה בדרך הטבע, יישוב ארץ ישראל וכיצד להתנהג עם בוניה שאינם שומרי מצוות. התוצאה של זה הייתה שהוא הפך לחלוטין את דעותיו והוביל מהלך של תמיכה בלתי מסויגת בעלייה לארץ. את תמצית המסקנות הוא הכניס בתוך ספרו המונומנטלי "אם הבנים שמחה".
מרתק לציין כי הספר נכתב ברובו בעליית גג נסתרת מאימת הנאצים, כאשר הוא מצטט אין ספור מקורות מהזיכרון בלבד, הספר יצא לאור בבודפשט בשנת תש"ג ומדובר באחד הספרים הגאוניים והמנומקים ביותר שיצאו בדור האחרון.
יש לציין כי סביב הספר נתגלעה מחלוקת בין רבני דורנו בעוד הגרמ"מ שולזינגר, והגר"י סילמן (שיבלט"א) התנגדו להדפסת הספר בשל נטייתו ה'ציונית' מרן הגרי"ש אלישיב ומרן הגר"ח קנייבסקי דווקא עודדו את הדפסתו ואף העניקו לספר במהדורתו המחודשת הסכמה חמה, ואת נאום הכבוד של ההשקה אף נשא ראש ישיבת סלבודקא הגרמ"ה הירש שיבלט"א.
במסגרת סעודות ההילולא שעורכים בארגון 'קדושת ציון' לזכרו השתתפו במהלך השנים אף נכדיו שמכהנים כרבנים בכל רחבי הארץ, בין היתר נאמו הרה"ח רבי יוסף צבי ברייער ראש ישיבת בעלזא בית חלקיה והמלחין הנודע בחסידות, והרה"ג רבי ידידיה ברנדסדורפר מראשי ישיבת חידושי הרי"ם תל אביב.
הרב ברייער אף הזכיר בתוך דבריו שהאדמו"ר ה"אמונת אברהם" מפיטסבורג זצ"ל העיד בפניו, שספרו של הרב טייכטאל "אם הבנים שמחה" זה מה שגרם לו לבוא לארץ ישראל, ואיך שהאדמו"ר מצאנז-קלויזנברג התבטא בביטויים מפליגים על הספר.
מעשה מעניין הוא הסכמתו של האדמו"ר מסאטמר זצ"ל, מחבר ספר "ויואל משה", שכידוע נוקט בשיטה אחרת לחלוטין מזו של הרב טייכטאל, לכך שידפיסו את הספר "אם הבנים שמחה" באותו בית הדפוס שבו מדפיסים את ה'ויואל משה', כך סיפר הבן של הרב סנדר דייטש ראש הקהל בסאטמר ובעל בית הדפוס.
אמש נערך אירוע זיכרון לבעל 'אם הבנים שמחה' באשדוד, אלא שבני הפלג הירושלמי הפגינו כנגד כינוס זה, מתוך טענה שארגון 'קדושת ציון' שיזם את הכינוס, מעודד עלייה להר הבית, מה שמנוגד לדעתם של גדולי ישראל. (מגורם רשמי בארגון נאמר לי, שהם לא מביעים עמדה בנושא, אולם הם מודעים לכך שישנם מיעוט מחברי הארגון שעולים להר הבית, לאחר שבעבר קיבלו לטענתם הוראת היתר).
במהלך המחאה של 'הפלג', לטענת משתתפי הכינוס - הרה"ח רבי יוסף צבי ברייער, ראש ישיבת בעלזא בית חלקיה חטף בעיטה. בעל האולם נצפה אחר האירוע בוכה על נזקיו הרבים - שולחנות שבורים, כסאות עם ריפוד קרוע, רטוב, מושחת. אף ציוד הצילום המקצועי של הצלם הושחת ועל המצלמה היקרה שפכו קולה, גם מערכת ההגברה נהרסה.
נביא מספר ציטוטים מההקדמה לספר:
"ואחרי הציעי לפניך אחי הקורא את דברי גאוני וקדושי קדמאי, עיניך הרואות שעוד מלפני שמונים שנה התעוררה רוח הקש בקרב גאון עוזינו ומשיח אפינו ראשי ומנהיגי הדור לשוב לחיק אמינו, ושלא לחבק עוד חיק נכריה, וליתן כוחינו ודמינו וממונינו לארצינו הקדושה להרימה מעפרה לכוננה ולשכללה ולהרים קרן מלכותינו.... כי החרדים אחזו בפלך השתיקה והדומיה במידת שב ואל תעשה עדיף. והקיצונים החפשים נשחדו מהתקופה החדשה שנתנה חירות בעולם ואמרו ,פה אשב כי איוויתיה' וחשבו למצוא מנוח פה בארצות הגולה אחר שהשתוו בזכות הארץ כאחד מאזרחיה. ובינו לבינה הניחו לאמנו הקדושה להתגולל בעפרה ובחורבותיה וליתן עיניה מקור דמעה לבכות ולילל עלינו על עמדינו עוד בגולה, מבלי לשים לב לחמוד ולכסוף ולחשוק לשוב אל חיקה ולהקים את ביתה ....וממילא מובן כי אשר טרח בערב שבת יאכל בשבת, והואיל שהחרדים לא טרחו בזה, אין להם השפעה בארץ כלל. והשפעת הארץ הוא בידי הטורחים והבונים אותה, והמה אדוני הארץ. ע"כ אין לחידוש ולפלא כלל על מי המושלים בארץ, כי נוצר תאנה יאכל פריה.
"וממילא אם גם היראים והחרדים היו בעצה ובמפעל הזאת, היה לארצנו הקדושה מראה ותואר אחרת לגמרי במעלה של קדושה ממה שיש לה עתה. אם כי גם עתה היא רצויה ונחמדה לפני אבינו שבשמים וכמו שכתבתי בפנים להלן (פרק שני אות יב' יג') בראיות מוכיחות מחז"ל. אבל הכל מודים אם היה הבנין בצירוף ובהשתתפות החרדים, היה זה במעלה קדושה ועודפת טפי במעלה עליונה ובקדושה עליונה הרבה הרבה מאד. ועתה כי התייצבו עצמם מרחוק, אין להם להתפלא ולשאול שאלות על זה ועל זה, כי המה חייבים בדבר....ואם כי יש לדון אותם החרדים שעמדו מרחוק לכף זכות, שעשו זאת מחמת זהירות יתירה דהיה בהו, מחמת היראה שאולי לא יהיה שבשלימות רוח התורה כדבעי למהוי, אבל ימחלו לנו ששכחו את דברי החסיד בחובה"ל בהקדמה שכתב "מן הזהירות שלא תרבה להזהר"...ואודה על האמת ואזכיר חטאי, שגם בעיני היה לנמאס מפעל זה של בנין הארץ, מחמת ששמעתי כן מהרבה מנהיגי חרדים סתם, ונשרש בליבי כך. ולא התעניינתי בזה כלל. כי טרוד הייתי בגירסא בלימוד תלמידים ולחבר חיבורים בגפ"ת ובשו"ת להשיב לכל שואל בדבר ה'. ורק אחר שלקינו בגלות החל הזה (השואה) עיינתי הלכה זו והאיר ה' עיני שטעות הייתה בידי וביד אשר התנגדו לזה. ואני מודה ואומר כמו שמצינו בש"ס מרבא ומכמה מגדולי חכמינו ז"ל שהודו ואמרו ,דברים שאמרתי לכם טעות היו בידי' , ומודים דרבנן היינו שבחייהו....ועתה, אם עוד החרדים והיראים לא יקחו חלק אקטיבי בבנין הארץ בכללותיה ובפרטותיה, בעינא פקיחא ובהשתתפות ממונם ובדעתם וברוחם, לא יהיה להם דעה כלל בהנהלה, ולא יהא להם יכולת להועיל להצעיר שבא לשם באיזה דבר חומרי. א"כ ממילא יפלו מהם כל דור הצעיר ויתנפלו בזרוע האחרים. ובזה יוגזל מהם (מהחרדים) גם השפעתם הרוחני עליהם. ואנה יוליך דבר זה?".
כאמור, הרב בעל 'אם הבנים שמחה', שנוי במחלוקת, ובספר 'דת הציונות' (בהסכמת הגר"י סילמן, והגרמ"מ שולזינגר), הובא מאמר ארוך, בו המחבר (שמסתתר תחת שם העט יואל אלחנן), טען שדעתו של בעל 'אם הבנים שמחה' "מנוגדת לדעת התורה", וכן שבספר יש "דברים נוראים המהפכים למינות דברי אלוקים חיים של רבותינו".
מאידך במהדורה שיצאה ע"י מכון קרן רא"ם, מרן הגרי"ש אלישיב וכן מרן הגרש"ה וואזנר, נכדו - בן בתו חבר בד"ץ העדה החרדית הגאון רבי מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר כתבו הסכמות חמות ועל קדושתו וגאונותו של המחבר זצוק"ל.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
