אני כותב השבוע מארץ ניכר, בעיצומה של שליחות חשובה בגאורגיה, יחד עם ידידי הנגיד איש העסקים וזיכוי הרבים ר' רפאל קרן (קקיהשווילי) ומומחה הכשרות הבינלאומי הרה"ח הרב ישראל וויס.
מלבד הקושי לעזוב את הארץ בתקופה קשה זו יש בכך גם מימד של סכנה, עם אזהרות מסע ברורות ברוב מדינות העולם כשגל האנטישמיות חוצה גבולות.
אלא שנכונה לי הפתעה, ומתברר שמדינת גאורגיה, הינה אחת המדינות הרגועות והשלוות ביותר מבחינת אנטישמיות!
ביררתי את הסיבה, ועל הדרך למדתי על ההיסטוריה היהודית בגאורגיה וההקשר לפרשת השבוע...
•
לא אחת מתעוררת השאלה המתבקשת, מנין מגיעה האובססיה לשנאת עם ישראל במהלך הדורות? כדי לענות על כך עלינו לחזור אל "יציאת מצרים", ולתהליך ההתהוות של העם היהודי, שאנו נקרא בפרשת השבוע.
הסיפור שלנו מהפכני בתרבות האנושית, אירוע מתגלגל שבמהלכו נבנתה אומה מיוחדת, שנבחרה על ידי הבורא להיות חלקו ונחלתו. וזאת, באמצעות אירועים היסטוריים של שינוי ושידוד מערכות הטבע בצורה שלא הייתה מוכרת עד אז.
מול עמי העולם עובדי אלילים שהתרבות שלהם מבוססת על סיפורי בדיות על אלילים, ניתנה לעם ישראל תורה משמים, באותות ובמופתים שקדמו לכך ביציאת מצרים. מהפכה של ממש.
חז"ל מלמדים אותנו כי היותנו העם הנבחר, היא מושא לקנאה ושנאה שמפעפעת באומות העולם כנגדנו. השנאה פושטת ולובשת צורה בכל דור, ממסעי הצלב, ועלילות הדם המרושעות, ועד ימינו בתביעות הזויות שנדונות בשיא הרצינות בבית הדין בהאג...
•
ובחזרה לקהילת יהודי גיאורגיה, באחד מבתי הכנסת בקהילה הוותיקה ראיתי מאמר שפותח בשאלה, מדוע אין כוהנים בקהילה הגרוזינית?!
וכך נאמר שם, בתרגום שלי: יהדות גרוזיה היא אחת מעדות ישראל העתיקות ביותר בעולם. על פי מסורת של יהודי המקום, בני העדה התיישבו שם לאחר חורבן בית ראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר.
בארכיאולוגיה המקומית נמצא טקסט עתיק ביותר: "אז כבש נבוכדנצר המלך את ירושלים ויהודים שנמלטו ממנה באו אל כארתלי". 'כארתלי' היא חבל ארץ בליבה של גרוזיה.
לפי אותה מסורת, לאחר תום גלות בבל, כשנתן המלך כורש זכות לעזרא ונחמיה לבנות את בית המקדש השני, היו צריכים כוהנים, לויים וכן בנאים שיעזרו בבניין המקדש, לצורך כך ביקש עזרא הסופר מיהודי הגולה שכל היהודים הכוהנים יעלו לארץ הקודש. לאכזבתו היו מדינות שסירבו משום שראו ברוח הקודש את חורבן בית שני, בתגובה קילל אותם עזרא בעוני ובמחלוקות.
בהמשך דרכו עבר עזרא למדינת גיאורגיה אל חבל קולאשי שם התגוררו מרבית היהודים, ביקש אף מהם את בקשתו. לשמחתו ניאותה הקהילה היהודית ושלחה אתו כוהנים, לויים ובנאים לבנין המקדש.
עזרא שראה את מסירותם ועוז רוחם להירתם לבנית הבית מחדש , בירך אותם בעושר, ושלא תהיה איבה בינם לבין הגויים.
מסתבר שלתופעת מיעוט האנטישמיות יש הסבר מהותי, מאותה ברכה שהאציל עליהם עזרא הסופר, בזכות פעולתם האצילית בשעתו. כשמבררים על אורחות חייה של הקהילה, ניכרת עמידתה הגאה והאמיצה לשמר את גחלת היהדות מפגעי הזמן והמקום, היא נלחמה בהתבוללות גם בתנאים קשים במיוחד, זהו סמל ודוגמא לשמירה על מבנה הקהילה והמשפחה, ואין ספק שגם זה עמד להם להינצל מאנטישמיות.
•
המסקנה המתבקשת, האמת הנצחית בראי ההיסטוריה מוכיחה כי לשנאת הגויים ישנה סיבה עמוקה, ואינה תלויה בתנאים פוליטיים ו/או מדיניים כאלו ואחרים, הגויים אינם שונאים אותנו בגלל המלחמה בעזה וכדומה, זאת טעות!
כל מאורעות העולם מתרחשים על פי התכניות . ולהיפך, העמידה האיתנה שלנו בנחישות לשמירת גחלת המסורת היהודית, היא זו שמגינה עלינו, ולמרבה האבסורד גם גורמת לשונאינו לענות אמן בעל כרחם, ולכבד אותנו כעם הנבחר שבשבילו נעשו ניסי מצרים בשעתו, ומאז ועד היום הוא מסובב את גלגלי ההיסטוריה אל עבר המטרה של שלום וגאולה , אליה אנו כה מייחלים בתקופות סוערות שכאלו.