לקראת שבת פרשת שמות שבפתח, מתחקה המרצה העולמי הרב מיכאל סורוצקין אחר משה רבינו, המופיע לראשונה בתורה בפרשת שמות כילד וכנער בורח ממצרים ומופיע - לדעת הרמב"ן - רק לאחר כשישים שנה במפגש עם הקב"ה בסנה. מה קרה באותן שנים המהוות מחצית מימי חייו?
מסע בעקבות משה רבינו (צילום: אילנה אינפו)
תמצית השיעור
- בביאור הפסוקים בפרשת בהעלותך המתארים את דיבורם של מרים ואהרן אודות "האשה הכושית אשר לקח" נחלקו המדרשים. לדעת הגמ' במסכת מועד קטן, מדובר על נישואי משה לציפורה. אך לדעת התרגום יונתן והרשב"ם, בשם ספר דברי הימים מדובר במלכת כוש שנשא בהיותו כארבעים שנה בארץ כוש. לדעה זו ציפורה היתה מדינית מצאצאי קטורה, ואילו כוש היה מבני חם.
- באותה פרשה-בין הפסוק השלישי של "והאיש משה" לבין הפסוק שלאחריו "ויאמר ה' פתאם" יש הפסק תמוה של האות סמ"ך המסמלת פרשה סתומה וכל המשך הענין של אהרן ומרים נכתבו בפרשה השניה. מה פשר הדבר?
- לדעת אותם מדרשים וכספר דברי הימים שדברו אהרן ומרים אודות האשה הכשית שהיתה מלכת כוש שלקחה בשעה שברח מפרעה מלך מצרים ומלך בכוש ארבעים שנה, מתבקשת השאלה למה המתינו למעלה מחמישים שנה לאחר המעשה עד שהגיעו לחצרות?
- המפתח להבנת התעלומה מונח בדבריו של הרמב"ן כי בקשת המחילה אודות חטא לשון הרע שהיה בסיפור לא יכלה לקרות עד שנועדו משה אהרן ומרים לכפיפה אחת "כאשר יתחננו אליו ויתרצה להם".
- לפיכך, רואים כי הדיבור של אהרן ומרים שדברו במשה התרחש אכן באותה שעה שמשה נשא את מלכת כוש. בקשת המחילה המתוארת בפרשת בהעלותך מתרחשת רק חמש עשורים לאחר מיכן כאשר נקבצו שלושתם יחדיו לאחר מתן תורה בחצרות. כמו שמצינו כמה פעמים בתורה הפסוקים בפרשת בהעלותך "מתפרשים" על פני חמישים שנה.
- סיפור הדיבור אודות משה קרה בעת בה אכן נשא את מלכת כוש, ואילו בקשת המחילה מתרחשת רק לאחר כחמישים שנה. זוהי הסיבה להפסקה בצורה של אות סמ"ך - פרשה סתומה באמצע הסיפור, בין תיאור המקרה לבקשת המחילה.