בצהרי יום שני קיבלתי הודעה / בשורה למייל ... ובכן: "הרב בן ציון (בנצי) נורדמן, קיבלת רשמית את תואר בחירת הזוגות 2023!". הגוף שערך את הסקר דירג את חוו"ד של זוגות צעירים, חתנים וכלות, ובחר להעניק לי את התואר.
במלוא הכנות לא באתי כאן להתרברב... ובפרט שאצלנו ביהדות השנה ממש לא מתחילה כעת... אבל בכל אופן ראיתי בזה ענין משמח מבחינתי, בגדר "יגעת ומצאת תאמין", שאזכה להאהיב כבוד שמים על הבריות. כבודה של היהדות המקורית בכלל, ונושא שמחת הנישואין באווירה המסורתית בפרט, נמצאים תמיד במוקד הדיונים, ולכן הפידבק הזה בהחלט נתן לי ציון דרך בתהליך, ולקחתי אותו כדרבון להמשיך הלאה במאמצי לקירוב הלבבות.
•
במבט אקטואלי אני רואה את התקופה הזו בפרט מורכבת מבחינת מוסד הנישואין, בשעה שלצערנו רבות הן משפחות השכול והיגון, חללי המלחמה הי"ד, רבים מהזוגות מתקשים להכריע איך וכיצד לנהוג, האם נכון להתקדם ולקבוע זמן לחופה. חלקם כבר קבעו תאריך והוא נדחה , חלקם עדיין בדילמות לא פשוטות, המצבים מורכבים כל כך, בפן הציבורי, האישי והמשפחתי. בהחלט החלטות לא פשוטות!
•
כדרכנו, נפתח את הנושא לאורה של פרשת השבוע, פרשת שמות, הראשונה מסדרת ה'שובבי"ם', שהיא מערכת בנייתו והתהוותו של כלל ישראל, החל משעבוד מצרים עובר דרך הניסים הגדולים שעשה הקב"ה במצרים, ומשם ליציאת מצרים עד המעמד הנשגב של קבלת התורה בהר סיני.
וכך אנו מוצאים בדברי המדרש, "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי" להיכן הלך? מספר בעל המדרש כי אותו איש היה עמרם בן לוי, שלימים היה אביו של משה רבינו מושיען של ישראל, והלך בעצת בתו, אחרי ששמע עמרם את גזירתו האכזרית של פרעה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" עמד וגירש את אשתו, ואחריו עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהם מתוך אותו ייאוש, בהרגשה כי אין טעם להביא ילדים במצב שפרעה גזר עליהם כליה. אמרה לו בתו: גזירתך קשה משל פרעה! פרעה גזר רק על הזכרים, ואתה גזרת גם על הנקבות. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה גזרת גם בעולם הבא. עמרם שמע לדברי בתו והחזיר את אשתו, ..."וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" ואחריו עמדו כולם והחזירו את נשותיהם. ומלאכי השרת אומרים: " אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה".
•
הסתכלות ברורה ומאירה זו מכוונת אותנו גם בימינו אנו, כאשר אנו עומדים מול אויב נורא שמבקש לרצוח כמה שיותר יהודים רח"ל, הוא מבקש לשבש את מציאות חיינו כאן בארץ ישראל. למסמס את החוסן שלנו, לעשות את הכל כדי לערער את קיומנו ולטרפד את ההמשכיות שלנו.
ולכן, כל פעולה שמנוגדת לכך – היא חלק מתפקידנו כאן! כל הקמה של בית יהודי היא המלחמה האמיתית והסתירה למטרותיו הנאלחות. ברית הנישואין נוגעת בנצח, היא מהווה שלשלת נוספת בצמיחת האומה הישראלית ובמסע הגדול בה היא פוסעת לקראת גאולה שלימה.
•
תשובתי הברורה לכל הזוגות המתלבטים: חופה (כמעט) בכל מצב! זו היא התשובה היהודית-נצחית שלנו במצב הנוכחי. גם אם היא נערכת בתנאי שטח כאלו ואחרים, גם אם מנין המשתתפים מועט בכמות, אני ועוזרי הנאמן ר' יניב ראובן משלימים את החסר... המטרה והיעד נותנים את הכוח והתעצומות, כל היתר זה בונוס...
אמש, ערכתי חופה לזוג יקר ואהוב ירין ונועם, שהיה אמור להתחתן יום אחרי שמחת תורה. אך בשמחת תורה ה-7 לאוקטובר נרצח אורן הי"ד אח הכלה... בשעה שאבא היקר סגן-אלוף (במיל') קובי אלפסי ניהל את המלחמה כקצין מבצעים מהבור בקריה, לדאבון לב החתונה נדחתה...
כאמור, אתמול, בשעה טובה ומוצלחת, בכוחות נפש אדירים וחזקים, באו הזוג בברית הנישואין כשאבי הכלה קובי הוסיף ברכה מקורית כמנהג האיטלקים בסוף השבע ברכות: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ תָּנֹסְנָה אֲנָחוֹת מִיִשְׂרָאֵל וְתִרְבֶּינָה שְׂמָחוֹת". עין לא נשארה יבשה.
נישא תפילה שנשתמע רק בבשורות טובות וירבו השמחות עם המון תקווה ואור. כי זו מלחמת הקיום שלנו, זו היא תקוותינו, הנצחיות וההמשכיות של עם ישראל.