פרק ג': 22.00 בלילה, קיץ תשט"ו (1955), העיר חאן יונס דרומית לעזה.
שיירת הזחל"מים הצה"לית, חצתה את העיר, בשקט מופתי. למרות השעה המאוחרת המקומיים שהו ברחובה של עיר, וכשראו את השיירה, סרו לסמטאות צדדיות, ולא הפריעו לה בתנועתה. רובם חשבו ששיירה זו, היא כוחות צבא מצריים.
- כששני תושבי חאן יונס ניסו להרוג את רבין | סיפורה של העיר השניה ברצועת עזה
- קבר הצדקת מהתנ"ך ליד ח'אן יונס עליו השתטחו אלפי נשים יהודיות מידי שנה | חשיפה
בשיירה זו ישבו גדוד הצנחנים, בפיקודו של אריק שרון, שתחתיו כיהנו כמפקדים מוטה גור, מי שלימים פיקד על היחידה ששחררה את ירושלים, וכיהן כרמטכ"ל, ורפאל איתן, שגם כיהן לימים כרמטכ"ל.
אם בימינו כוחות צה"ל יצאו לכבוש את רצועת עזה - מבצע זה של כוחותינו (המכונה 'מבצע אלקיים' או 'פעולת חאן-יונס', שהיה שנה ורבע לפני 'מבצע קדש'), היה בעקבות מתקפת טרור של מחבלי הפדאיון שפלשו מרצועת עזה, לישובים יהודים בעומק ישראל, ומדינת ישראל יצאה להתקיף בחזרה מבני ציבור מצריים, על מנת להעביר מסר לשלטונות מצרים שיפסיקו את פלישות אלו.
בעיר חאן יונס שכן מבנה המשטרה המצרית, וגדוד 890 בפיקודו של אריק שרון (שתחתיו פלוגתו של רפאל איתן ופלוגתו של מוטה גור), יצאו לפגע במקום, באחד מלילות חודש אלול שנת 1955. שיירת הזחל"מים דהרה קדימה, עברה את הכפר בני סוהילה, או אז נפתח עליה אש, והקרב על המשטרה החל. אורות הבניין כבו, ואש עזה נורתה ממנו. מפקד המחלקה הצליח להתחמק מהאש הודות לתנועה מהירה שביצע.
מפקד הפלוגה, החליט לפרוץ למבנה המשטרה ממקום אחר, שלא היה נתון לאש. הוא כיוון את נהגו לאחור, אולם הלה לא הבין את מפקדו כיאות, ולחץ על הדוושה בכל כוחו, ודרס ארבע גדרות משטרה, וכך 'מעז יצא מתוק', והחיילים המשיכו לנהל קרב אש עם מגיני המשטרה וקיבלו פקודה לפרוץ קדימה. מטען הונח ליד דלת היומנאי, המטען לא פוצץ, והמ"פ (מפקד הפלוגה) נפצע בשתי רגליו מרימון יד.
אחד המ"מים בשם מוישלה (משה סטמפל), בגבורה יהודית, פרץ את הדלת של המשטרה, ותוך כדי טיהור הבניין נפצע ברגלו מיריות, אך המשיך לפעול, גם כשנפצע מרימון מצרי.
המפקד הפצוע, חזר לזחל"מ בכוחות עצמו, וביקש מאהרן דוידי (לימים אלוף משנה אהרן דוידי קצין צנחנים ראשי), שהוראתו הראשונה הופנתה לקצין החבלה ירמי ברנדוב ע"ה, שיפוצץ את המשטרה. כך הוכנס זחל"מ, עם מטען במשקל של חצי טון נפץ, וחצי מהבניין קרס. לאחר מכן כוחותינו נסוגו בשקט דרך כפר בני סוהילה. לאויב היה 72 הרוגים ו-58 פצועים. המשימה בוצעה בהצלחה.
המצרים שפצו את מבנה המשטרה, אולם בנקל ניתן להיווכח בסימני ההרס שגרמו כוחותינו למבנה במבצע זה.
הפשיטה עצמה נחשבה לניצחון ישראלי מסחרר, ומבצע זה גרם לנאצר להורות על הפסקת טרור הפדאיון, והפסקת אש הוכרזה בתיווך האו"ם ב-4 לספטמבר ימים ספורים לאחר המבצע.
לקריאה נוספת:
- מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977
- רפאל איתן, רפול - סיפור של חייל, ספרית מעריב, 1985
- צבי אילן, 'סיני ורצועת עזה'. תל אביב 1968
- ישראל שפירא, 'שלום לך עזה – בעקבות עזה היהודית', ראשית ירושלים 2024
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com