החמור נתקע ור' פנחס החליט להפוך למוהל של ילדי עזה

משפחת המבורגר הירושלמית, עלתה לארץ ישראל בחבורת תלמידי החתם סופר, שעלו במצוותו לירושלים, והיא אחת מהמשפחות הוותיקות ביותר בירושלים.

מדוע הסכים ר' פנחס לשמש כמוהל הקבוע של יהודי עזה?

בחזרתו מברית המילה הראשונה אליה הגיע מירושלים לעזה, שכר ר' פנחס חמור שייקחהו עד לכפר ערטוף[1] (כפר ערבי שהיה היכן שכיום כביש 38, אשר בשנת תרנ"א (1891) נבנתה מדרומו תחנת רכבת לירושלים) ומשם היה אמור להמשיך ברכבת לירושלים, כשאת החמור ששכר מעזה, החזיר נער ערבי מקומי.

באמצע הדרך מעזה לערטוף החמור החליט לעצור, ור' פנחס לא הצליח לשכנעו שימשיך הלאה. נשא רבי פנחס את עיניו לשמים ואמר: "רבונו של עולם אני שליח מצוה שאינם נזוקין אף בחזרתם", ותיכף ומיד כשנשא דברים אלו, הוא ראה נער ערבי מעוטף בכאפיה ופניו לא נראים.

פחד עז נפל על ר' פנחס והוא חשש שאולי הוא שודד. אלא שהערבי ניגש אליו ונתן לו שלום, ור' פנחס החזיר לו שלום. שאל הערבי אותו לאן הנך הולך? וענה לו ר' פנחס שפניו אל המושבה הר טוב, והחמור מסרב ללכת.

אחז הערבי ברסן החמור ונהגו עד הדרך המובילה לערטוף, ולא רצה לקחת סכום כסף או סיגריות, אלא נעלם כהרף עין. אמר רבי פנחס: "הלה היה או אברהם אבינו או אליהו מלאך הברית שנדמה לו כטייעא". ('ההוא טייעא' בארמית הוא אליהו הנביא שהתגלה לרבותינו ז"ל בדמות סוחר ישמעאלי).

בזכות מעשה זה, שאירע לרבי פנחס בחזרתו הראשונה מעזה לירושלים, הוא קיבל על עצמו להיות המוהל הקבוע של יהודי עזה, בעודו ממשיך להתגורר בירושלים.

[1] בל נתבלבל עם המושבה הַר-טוּב שהוקמה לאחר מכן.