מפעים: נבואת החפץ חיים על מאורעות השבעה באוקטובר

כלי התקשורת בישראל מפרסמים בעיקר על מאות אלפי העזתים שנעקרו ממקום מגורם, עקב כך שהם תמכו בשלטון הטרור הרצחני של החמאס, והם בורחים מחמת כוחות צה"ל הנלחמים במחבלים האחרונים שנותרו במעוזי החמאס.

בראש השנה האחרון לחיי מרן החפץ חיים, לפני התקיעות ברוב חולשתו הוא התנמנם, ואמר שהוא רואה עננים שחורים קודרים בשמי אירופה, אבל מי שיעלה לארץ ישראל ינצל:

"כל איש שיש לו מוח בקודקודו יסע לארץ ישראל ויקנה בית ואחוזה, כי העיר ברלין וגם הכרכים בחו"ל יחרבו, וארץ ישראל תמלט".

את הוראה זו אמר אף החפץ חיים לתלמידו קדוש ישראל הגר"א ווסרמן הי"ד שתמה בפניו "הרי שם בארץ ישראל מתגברים החופשיים, מורדי אור התורה?!", והשיב מרן החפץ חיים: "'והיה קודש'! הנביא משתמש כאן בו"ו ההיפוך, להשמיענו שבסוף תהיה בארץ ישראל מהפכה רוחנית לקדושה וטהרה: ובהר ציון תהיה פליטה – והיה קודש!".

'בדיחה שחורה' שפרסמו במלחמה זו, על פשיטת המשטרה והשב"כ על ביתם של "מקובלים" שהכריזו לאחר טבח 7 באוקטובר, ש"הם יידעו מראש על האסון", וחוקרי השב"כ תהו בינם לבין עצמם מה הקשר של מקובלים אלו למחבלי חמאס הרצחניים...[1]

להבדיל אלף אלפי הבדלות, מרן החפץ חיים ניבא את השואה האיומה ואמר לבתו הרבנית פייגא זקס: "המלחמה הקודמת היא משחק ילדים לעומת מה שיתרחש במלחמה הבאה, צרות גדולות יהיו!". אחרי הדברים הללו בתו העידה שלא ישנה שלושה חודשים בבהלה.

כשפורסם הסכם השלום לאחר מלחמת העולם הראשונה, הבהיר החפץ חיים ש"המלחמה הבאה תעלה באכזריותה על מה שראינו", ובחודש ניסן תר"ץ (1930) התבטא ואמר:

"מתקרבת שואה איומה. המלחמה העולמית שזה לא מכבר עברה עלינו, תחשב כמשחק ילדים לעומת זו שתבוא. אתם אינכם יודעים, אבל אני רואה מה יתרחש בעוד עשר שנים".

בחג ראשון של סוכות תרצ"ב (1932) דפק בביתו החפץ חיים ואמר בדאגה: "אינני מפריז, מתקרבת עת שכולנו נהיה בסכנה, אינני מדבר על פרנסה, אלא מתכוון לסכנת חיים ממש! לנו לנשינו וטפינו!".

ארבע שנים לאחר מאורעות תרפ"ט, שאל יהודי את מרן החפץ חיים האם לעלות לארץ ישראל. תגובתו של החפץ חיים היא מדהימה, ונבואית, וממנה ניתן ללמוד לדורות השקפה טהורה מהי, וכך דברי השואל שרשמם ביומנו:

"טרם הספקתי להביע את חששותיי מהמצב הבטחוני, מבני ישמעאל המתנכלים ליהודים, כמו הטבח בחברון, הקדימני החפץ חיים באומרו: "התורה הקדושה היא נצחית, כשאומרת על ישמעאל 'והוא יהיה פרא אדם' המשמעות היא, כי לנצח יהיה פרא אדם. אפילו יתאספו עמי התרבות בעולם לחנכו ולעשותו בן תרבות, לא יעלה בידם כלל – כי לא בן תרבות הוא. ואף אם ישכיל ללמוד, ויהיה, למשל עורך דין, הוא יהיה עורך דין פרא אדם, ואם ישכיל להיות פרופסור, הוא יהיה פרופסור פרא אדם, כי הפראות שלו לא תסור ממנו לנצח".

הבטחת החפץ חיים: אין חשש מהפראות הישמעאלית באחרית הימים בארץ ישראל

"לבסוף נאנח ואמר: 'אוי, מי יודע מה הפרא אדם הזה עוד עלול לעשות לעם ישראל באחרית הימים', והמשיך ואמר: "מכל מקום, אין חשש זה צריך להיות עיכוב לעלות לארץ ישראל", ובירך אותי בברכת עלה לשלום וה' יצליח דרכיך"

החפץ חיים בעצמו חפץ בכל ימיו לעלות לארץ ישראל, אלא שעיכבוהו מן השמים. להלן הודעתו שפרסם טרם יציאתו האמורה:

"בקשתי האחרונה בהפרדתי מאתכם, היא על דבר חיזוק התורה והישיבות, והנני מזכיר הנבואה האחרונה של אחרון הנביאים, שקודם הבטחת 'הנני שולח לכם את אליה הנביא' דרש מאתם 'זכרו תורת משה עבדי', באשר זהו עיקר חייהם, וזכותם לגאולה שלימה".

נסיים ונייחל להתממשות חזונו של החפץ חיים שערך רשימת כהנים לעבודת המקדש, מתוך אמונה שבניין בית המקדש יהיה בקרוב ממש, ויצטרכו כהנים היודעים ספר, ובקיאים בהלכות הקורבנות. אחד מאלו שעזר לחפץ חיים לעורך רשימת כהנים בקיאה בענייני המקדש, היה לא אחר מאשר מרן 'הרב מבריסק'.

• • • • •

ידידי היקרים גולשי כיכר השבת: הזמנים קשים, אולם שומה עלינו להתאזר בסבלנות ולהאמין בדברי הנביאות של מרן החפץ חיים, שכפי שניבא את השואה האיומה, ואת שרידותם של יהודי ארץ ישראל - כך תעמוד הבטחתו שקיום יהודי ארץ ישראל מובטח עד ביאת משיח "ובהר ציון תהיה פליטה", כפי שאמר לתלמידו הקרוב הגר"א ווסרמן הי"ד.

כפי שהחפץ חיים עודד יהודים להתגורר בארץ ישראל למרות פרעות תרפ"ט, כך עלינו בשעה זו להתפלל שמלחמה זו תסתיים בניצחון כוחותינו בעזרת השם, ולייחל לבניין בית המקדש, והגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

את המקורות המדויקים לדברים אלו מאת החפץ חיים, המבהירים השקפה צרופה, תוכלו למצוא בספר החדש "החפץ חיים" (ירושלים תשפ"ד), מאת ידידי הסופר המוערך רבי דב אליאך, כ-800 עמודים כתובים בשפה שווה לכך נפש, שקיבל הסכמה וברכה מאת הגאון ראש ישיבת חברון רבי דוד כהן אותו כינה: "ידיד נפשי הרב הגאון חכם וסופר, רבי דב אליאך שליט"א, אשר פעל גדולות ונצורות בהעמדת תולדות חייהם של גדולי ישראל".

[1] איש חינוך ליטאי מפורסם העלה בדיחה שחורה זו לסטטוס שלו ושינה מ"מקובלים" ל"אדמו"רים"...