הוועידה השנתית של 'ועידת רבני אירופה' נפתחה אמש (שלישי) במינכן שבגרמניה, בשל אילוצי המלחמה, הוועידה הגדולה נדחתה.
הרבנים הראשים, ראשי אבות בתי הדין ודיינים ממרבית מדינות אירופה, בראשות נשיא הועידה הגאון רבי פנחס גולדשמידט ויו"ר הועדה המתמדת אב"ד לונדון הגאון רבי מנחם געללעי, התכנסו כאמור כדי לדון במכלול העניינים המעסיקים את קהילות הקודש באירופה בצל האנטישמיות הגואה ביבשת.
ערב הכינוס קיים סגן נשיא הנציבות האירופית מר מרגריטיס שינאס, ביקור הזדהות במטה הועידה במינכן שם נועד עם הגר"פ גולדשמידט לדיון במצב יהודי אירופה ובשדרוג היחסים בין הועידה למוסדות האיחוד האירופי - "להבטחת שלומם ומצוות הדת של יהודי אירופה".
הגר"פ גולדשמידט אמר בפתח: "מחד אנו רואים ביקוש אדיר וצימאון רב להשתייכות לקהילות הקודש. לבית הכנסת, לשיעורי תורה ופעילות תורנית של קהילות ומוסדות תורה וחסד ברחבי אירופה אולם מאידך החבל מתהדק סביב צווארה של יהדות אירופה, מבית ומחוץ. אין כמעט יהודי באירופה המערבית שלא היה עד לתקריות על רקע אנטישמי, ובל נשכח את האיומים שלא הוסרו מעל סדר יומה של אירופה על מצוות הדת שחיטה מילה וגירות".
עוד אמר הרב גולדשמידט: "איומים ומעשים קיומיים ואתגרים אלו מחייבים אותנו להיערך בהתאם בכל הקהילות ולעמוד על נפשנו בנחישות ובתבונה על הערכים החשובים ביותר לקיום היהודי באירופה. אנו מקיימים קשר קבוע עם כל קהילות הקודש ונמשיך ונעניק כל סיוע ואמצעי שיידרש כדי להכין תשתית מתאימה לפיתוח הקהילות. במקביל אנו עומדים בקשר מתמיד עם מוסדות האיחוד האירופי והנהגות המדינות ומסייעים ככל האפשר לקהילות בענייני ביטחון וכאן המקום לשבח את ראשי מדינות אירופה על עבודתם הנחושה בעניין כי 'אילולי מוראה של מלכות...".
הגר"פ גולדשמידט הוסיף כי ״אנשי הועידה עמלו על תכנית מלאת תוכן לכינוס הל"ג של מליאת 'ועידת רבני אירופה' שהייתה מיועדת להתקיים בבאקו אך נוכח הנסיבות הקשות של עם ישראל בארץ הקודש ובתפוצות נאלצנו לדחות את הכינוס בתקוה ובתפילה לימים טובים יותר. עם זאת הנושאים העומדים לפתחה של יהדות אירופה הם חשובים ואקוטיים בעת הזו ובתיאום עם שלטונות בוואריה אנו מקיימים את כינוס הועדה המתמדת בצוותא עם אחי היקרים רבני אירופה כשלכולנו מטרה אחת להאהיב שם שמיים ללמוד וללמד ולטקס עצה ביחד כיצד ׳לעשות׳ את דברי התורה הזאת".
הגר"פ גולדשמידט שיבח את ראש ממשלת בוואריה ד"ר מרקוס זדר, על תמיכתו בקהילה היהודית בבוואריה, בעם היהודי ובישראל ועל החסות שמעניקה ממשלתו לפעילות הועידה באירופה ואת ראש מטהו מר גדי גרוניך שעמל על פיתוח הקשרים עם ממשלת בוואריה והביא לידי גמר את ההסכם ההיסטורי במתן חסות הממשלה לפעילות הועידה באירופה ולהקמת בית הועידה במינכן.
הדיונים נפתחו באמירת פרקי תהילים 'יושב בסתר' 'אשא עיניי אל ההרים ו'אחינו כל בית ישראל' על ידי המנהל הרבני של הועידה וראש ישיבת 'תורת חיים' במוסקבה הגאון רבי משה לבל, בתפילה לשלום יושבי ארץ הקודש וחיילי ישראל להחזרת השבויים והנעדרים ולרפואת הפצועים. את ברכות מי שברך נשא הרב יחיאל וסרמן ראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות לשעבר.
כינוס הפתיחה הוקדש לזכרו הטהור של הגאון הגדול רבי חנוך הכהן ארנטרוי גאב"ד אירופה וביה"ד בלונדון שנלב"ע לפני שנה. במושב המיוחד השתתף בנו הגאון הרב אשר ארנטרוי.
יו"ר הועדה המתמדת ואב"ד לונדון הגאון רבי מנחם געללעי אמר כי מורשתו של הגר"ח ארנטרוי היא כעמוד אש לפני המחנה ובכל החלטה שנדרש הוא חושב רבות כיצד היה נוהג הרב זצ"ל. הוא הביע את תקוותו שבית הדין דאירופה שהוקם על ידו ימשיך ויפעל באותה נחישות ותבונה שאפיינה את דרכו. הגר"מ געללעי אמר כי בעקבות הביקוש הרב יפעל בית הדין של אירופה במדינות נוספות במזרח ובמערב אירופה.
הוא חזר על עמדת בית הדין הגדול של אירופה שעוגן בתקנות 'ועידת רבני אירופה' כסמכות ההלכתית העליונה של בתי הדין וחברי 'ועידת רבני אירופה', ולפיה; "בתי הדין באירופה פועלים בשיתוף פעולה עם הרה"ר לישראל בברכת גדולי ישראל וכפי שביטא הרה"ר ונשיא בית הדין הגדול הגאון רבי דוד לאו בפני מליאת הועידה; לא נקבל כל גיור שאינו עפ"י ההלכה. עמדתנו המשותפת לבתי הדין באירופה ובישראל חד משמעית ולא תשתנה לעולם; גיורים מתבצעים אך ורק ע"י בי"ד חשוב וקבוע, לא יאושרו גיורים שיבוצעו ע"י 'רבנים' ה'מיובאים' למבצעי גיור ולא יבוצע גיור במקומות בהם אין תשתית לחיים קהילתיים יהודיים - גיור שלא יבוצע כדת וכדין וכפי סדרי הנוהל והמתווה שהיה נהוג עד כה ע"י בתי הדין של אירופה בשיתוף פעולה עם הרה"ר לישראל לא יוכר על ידינו כל עיקר".
הגר"מ לבל אמר כי הגר"ח ארנטרוי שהיה סמכות חשובה מאוד הקפיד על ההתייעצויות תמידין כסדרן עם מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבדלח"א והיה בידידות רבה ומשמעותית עם פוסקי הדור זצוק"ל. "את המורשת הזו אנו משמרים מכל משמר". הוא סקר בהרחבה את המחויבות של הועידה לגדולי ישראל זצוק"ל ויבדלח"א, לקחת עצה מן הזקנים כדי שיתוו לנו כתמיד את הדרך בה נלך, ואת הדגשים הנכונים שעל סדר היום הציבורי". כמו"כ הוא סקר את מצב היחסים עם הרבנות הראשית לישראל בכל הנוגע לתחומי הגיורים, מעשי בתי הדין והכשרות במיוחד לאור ההסכם לשת"פ שנחתם לפני שנים בברלין.
בהתייחסו לאנטישמיות שמתגברת באירופה אמר הגר"מ לבל כי "התשובה המוחצת לאנטישמיות כפי שהורו מכווני דרכינו גדולי ישראל זצוק"ל ויבדלח"א; להקים עוד ועוד מוסדות תורה. לייסד שיעורי תורה, להשפיע על הציבור שיעסקו בתורה וישתתפו בשיעורי תורה. להקמת מרכזים לקליטה רוחנית באירופה ולמגיעים לישראל, שהם הערובה והתשתית לקיום עם ישראל". הרבנים קיימו דיון על מאגר המידע הממוחשב של בתי הדין ומרכז המידע לרבנים מסדרי קידושין על שאלות יוחסין.
ביומו הראשון של הכינוס דנו הרבנים במגוון רחב של נושאים ובהם; מושב מיוחד בנושא שירותי הדת והאנטישמיות באירופה בהשתתפות השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי. עדכון בנושא המאבק נגד מצוות הדת השחיטה והמילה. מצב הקהילות ברוסיה באוקראינה ובהונגריה. עדכון בנושא רבני וקהילות סקנדינביה. נושאים פרסונליים ושיתופי פעולה עם ארגונים יהודיים בינלאומיים.
השר מלכיאלי פתח בשבחים ל'ועידת רבני אירופה' שעומדת על המשמר להגן ולהבטיח את שלומם של יהודי אירופה ומצוות הדת. ובכל מדינה ועיר בה יש גילויי אנטישמיות. השר מלכיאלי סיפר בדרמטיות רבה את ההתמודדות ההלכתית והמעשית של רבני ישראל ושירותי הקבורה נוכח טבח שמחת תורה תשפ"ד.
"לצערנו", אמר מלכיאלי, "גם אנו חווים כמוכם כאשר מחד אנו רואים ביקוש אדיר וצימאון רב לקיום מצוות ולהשתייכות לקהילות הקודש. לבית הכנסת, לשיעורי תורה ופעילות תורנית של קהילות ומוסדות תורה וחסד, במיוחד ובכאב רב משפחות וקהילות האבלים. אולם מאידך לצערנו הרב אנו חווים אנטישמיות מבית - בכנסת ישראל ומחוץ. אפילו במדינת ישראל יש אנטישמיות. מדברים אצלנו רבות על גוף משפטי שיפעל נגד המסיתים נגדנו. אשמח מאוד לקיים שיח משותף וסיעור מוחות כיצד להתמודד עם הדברים. ואני בטוח שהצטבר אצלכם ניסיון רב".
מלכיאלי הוסיף ואמר: "אני הקטן "פקיד של הרבנות הראשית" מברך ומגבה את שיתוף הפעולה של זרועות השלטון בישראל - בתי הדין הרבניים ו'ועידת רבני אירופה', אשמח להיענות לכל אתגר שתציבו בסיוע ועזרה מצד משרדי, וכמובן בסוגיית הגיורים הפרטיזניים והקלילים באירופה. כמה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל היה חרד נגד גיורים מפוקפקים. ובנו, כפי שכולנו יודעים הגאון רבי יצחק יוסף; בתי הדין באירופה פועלים בשיתוף פעולה עם הרה"ר לישראל בברכת גדולי ישראל; ולא נקבל כל גיור שאינו עפ"י ההלכה".
במהלך הדיון סקר הגר"פ גולדשמידט בהרחבה את פעילות הועידה בהצלחה מול מוסדות האיחוד האירופי, מועצת אירופה ובמדינות השונות כדי להדוף יוזמות חקיקה שונות בנושאי השחיטה הכשרה וברית המילה.
היום (רביעי) יימשכו דיוני הועדה המתמדת והרבנים יבקרו בקהילה היהודית ומוסדותיה ויוועדו עם אישי הממשל וראשי הקהילה היהודית.
