הרב זילברשטיין פסק: "אסור לעלות ולנסוע באוטובוס עמוס"

במכתב שהגיעה לפתחו של עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין ממורה באחד הסמינרים, היא מתארת את התופעה כקטסטרופה, כאשר בשעות הבוקר ישנו עומס רב וחברות התחבורה הציבורית לא מספקות מספיק אוטובוסים בטענה שאין להם מספיק אוטובוסים ותקציב לתגבור הקווים, והמצב הוא שגברים ונשים נוסעים במצב דחוס מאד, ובעיות רבות של צניעות נוצרות כתוצאה מכך.

המורה מציינת כי הם פנו ושוחחו עם כמה עסקנים גדולים שאמרו כי עוד קודם שמבקשים מהציבור לעלות גברים מקדימה ונשים מאחורה - יש לפטור את הבעיה של הדוחס העצום השורר באוטובוסים, כאשר הפתרון הוא על ידי הוספת אוטובוסים בשעות העומס, או לחילופין סידור הסעות מיוחדות לתלמידים ולתלמידות. 

אולם עד שהדבר יסודר, הם פנו לשמוע דעת תורה מהגר"י זילברשטיין מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה והאם מותר בכלל לנסוע באוטובוס במצב כזה.

עמוד ההוראה בתשובתו ההלכתית המתפרסמת בעלון השבועי 'דברי חמד' מתייחס לנושא בהרחבה, ואף פרסם מכתב רשמי שנדפס בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' בו הוא קורא לציבור להיזהר ולהקפיד בדבר.

הרב זילברשטיין בתשובתו מביא את מקורות הסוגיה, כאשר הוא מצטט את מה שנשאל על כך מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (אבהע"ז ח"ב סימן יד), שם הוא כותב שנגיעה בלי כוונה שלא לשם תאוה וחיבה אין בזה גם איסור דרבנן, ולכן הוא מתיר לנסוע לעבודה באוטובוס צפוף, אף שלא ימנע שתהיה נגיעה בין אנשים לנשים.

אך מעיר על כך הרב זילברשטיין שדבריו אמורים בזמנו, כאשר אנשים נשואים נסעו לעבודה וכל הנושא של נשים כאב להם, וגם הרהור לא היה להם, והנסיעה היתה למרחקים שאי אפשר ללכת ברגל, אולם כהיום בזמן הזה ידוע המצב הקשה, שעיקר הדחיפות הם בשעות הבוקר או הצהריים בשעות שנוסעים בחורים יקרים לישיבות או בדרך חזרתם, ובגלל גילם הצעיר וגם היצר הבוער בקרבם כאש, לא ימנע מחשש הרהור בעת כזו.

אי לכך, מכריע עמוד ההוראה: "ולכן צריך לדעת ולהזהיר שאם יש צפיפות באוטובוס ואי אפשר לנסוע בהפרדה כהלכה, הרי שגם לשיטת האגרות משה אסור לעלות לאוטובוס כזה, לא לאנשים ולא לנשים, כאשר לא ימנע מנגיעות, ואיך אפשר להתחיל את היום ולהצליח בלימוד, כאשר הנסיעה היא שלא בקדושה. ובד"כ המרחק אינו כ"כ גדול, וזה בבחינת איכא דרכא אחרינא שהרי אפשר ללכת ברגל".