לאן נעלמה תחושת החרדה שאפפה את כולנו? // טור פסיכולוגי

אירועי השבעה באוקטובר הביאו לפתחנו אסון בסדר גודל שלא הכרנו. מעל אלף הרוגים ביממה אחת עקובה מדם לצד מאות חטופים שנשבו על ידי ארגון הטרור החמאסי.

לכמה רגעים תחושת הביטחון הטבעית של כולנו נסדקה והיה נדמה שהחיים לא ישובו עוד למסלולם המוכר והשיגרתי.

אולם כחלוף פחות מחודשיים אנו נחשפים לתופעה שקשה להבין במבט ראשון.

חייזר - כזה שלא היה מודע לאירועים הקשים שחלפו  - שינחת באחד ממרכזי הקניות בגוש דן לא ימצא אף לא אינדיקציה אחת לטלטלה הטראומטית שחלפה על החברה הישראלית. במקום זה הוא יראה הורים מחוייכים צועדים עם ילדיהם סמוקי הלחיים בחדווה למתקן השעשועים המזדמן.

כיצד ניתן להבין את פשר התופעה הכמעט משונה הזאת - את הפער הקיצוני בין האירוע הכה טראגי לתגובת ההסתגלות המהירה של החברה הישראלית?

'הטיית ההשפעה'

מחקרים מעולם הפסיכולוגיה החברתית מכירים בקיום התופעה הזאת ומנסים להסביר אותה. דניאל כהנמן - חוקר ישראלי מחלוצי הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות וזוכה פרס נובל בתחום הכלכלה ההתנהגותית  - היה מהראשונים שהפנה את תשומת הלב לתופעה.

לצורך הבנת הסוגיה, נסו לערוך ניסוי דמיוני בו תחזרו אחורה בזמן, לשבועות שקדמו לאירועי השבעה באוקטובר. כעת, אם היה נעמד מולכם קצין מודיעין עתור דרגות וצלשי"ם ומורה לכם להיערך ליום פקודה. הוא היה משרטט בפניכם בדיוק את האירועים הקשים שהתרחשו ב7 באוקטובר ומציע לכם להתחיל להיערך אליהם מבחינה מנטלית. ככל הנראה מיד הייתם מתחילים לדמיין את האירועים הקשים ואת השינויים הקיצוניים שיתחוללו בחייכם בעקבותיהם.

כאן נכנסת לתמונה תופעה הנקרית בפי החוקרים: "הטיית ההשפעה".

הרעיון של הטיית ההשפעה אומר בעצם כך: אנו נוטים להפריז יתר על המידה בהשפעה הרגשית של אירועים שליליים על חיינו. לפי עקרון זה, אם היינו צריכים לדרג מ1 עד 10 את מדת הקשיים הרגשיים, החרדות הפחדים וקשיי ההסתגלות שיצוצו בעקבות האירועים הקשים היינו בוחרים במספר גבוה בהרבה מהמציאות הריאלית.

 הדבר נכון בהחלט גם ביחס למשך הזמן בו תמשך ההשפעה הרגשית של האירוע. אדם בעל יציבות נפשית סבירה ובריאה לא אמור להיות מושפע למשך זמן ארוך מידי בעקבות אירועים כגון אלו.

אם כעת אנו פוגשים את התופעה במימד החברתי - קהילתי, מעניין לדעת שמחקרים מראים כי היא נכונה גם ברמת המיקרו: כאשר אדם חווה טרגדיה/ אירוע קשה בחייו האישיים, בימים הראשונים הוא יתקשה להבין כיצד הוא יוכל להמשיך את חייו בצורה תקינה ויציבה ולא יראה שבב של תקווה. אולם גם זמן מועט יחסית מספיק כדי לפתוח לאדם זווית ראיה חדשה ואופטימית יותר. 

זווית יהודית

האבן עזרא -  מגדולי החכמים והמשוררים היהודים בימי הביניים סבל במשך חייו ייסורים רבים. עדות לכך ניתן למצוא באחד משיריו בו הוא מתאר את חוסר היכולת שלו לבנות מקור פרנסה יציב לביתו:

אפשר אם כן להניח שהוא ידע והכיר היטב את חוויית הסבל האנושי.

מעניין לראות את הביטוי המפורסם שנחתם על ידו: "העבר אין ההווה עדיין העתיד כהרף אין - דאגה מנין". התבוננות מראה כי האבן עזרא מצביע למעשה על עיקרון משמעותי שעומד מאחורי הרעיון של 'הטיית ההשפעה' - הוא יוצר הבחנה חדה בין תקופות הזמן ומראה כיצד חלק משמעותי מהדאגות המעסיקות  את האדם מקורם בעיסוק מופרז במחשבות וטרדות הקשורות למשמעויות של מה שמחכה לנו בעתיד. הוא בעצם מציע לנו להתמקד בהווה הנתון לפנינו ולהתמודד אך ורק עמו ובכך לראות שהשד אינו נורא כמו שהפרזנו לדמיין.

קחו טיפ

לקראת כל שינוי משמעותי בחיים, אנו מוצאים את עצמנו -מטבע הדברים -בתקופת זמן לחוצה. החשש מפני הלא נודע והפחד שמא דברים לא יתיישרו כפי שציפינו עלולים לייסר אותנו.

בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם בתקופה כזאת קחו נשימה עמוקה וזכרו -  גם אם חלילה דברים לא יתגלגלו כמו שאתם מייחלים, ההשפעה השלילית שלהם על חייכם הרגשיים קטנה בהרבה ממה שנדמה לכם כעת ובמילים פשוטות: אתם הרבה יותר חזקים ממה שנדמה לכם.

- הכותבים הינם יועצים חינוכיים ומרצים בתחום הפסיכולוגיה | psychologykikar@gmail.com