לייארצייט של רבי אברהם אזולאי – כד' חשוון
הספר המפורסם שנכתב ב'עזה' לפני כ-300 – ומה רומז לנו?
רבי אברהם אזולאי היה מקובל ופוסק, וסב סבו של החיד"א, הוא נולד ב'פאס' שבמרוקו ובעקבות הצרות שהיו ליהודי פאס מהמוסלמים, החליט לעלות לא"י.
בדרכו לארץ האונייה בה הפליג נקלעה לסערה בים והתפרקה, כל רכושו וכתביו טבעו, והוא ניצל בנס. כהכרת הטוב לקב"ה על שניצל, הוא קבע מאז את חתימתו בצורת אונייה.
כשהגיע לארץ הוא התיישב בחברון, ובעקבות מגפת 'דֶּבֶר' שפרצה בחברון עבר לגור בירושלים, וחזר לחברון רק לתקופה קצרה, ונדר נדר, שאם יזכה לשוב להתגורר בחברון יפרסם בה את חידושי התורה שכתב במשך שנים. את יגיעתו בתורה הגדירו:
"בשקידות העיון ובטרחא יתירה".
'עזה' – עיר עם קהילה יהודית מפוארת!
בעיר עזה, היתה קהילה יהודית מפוארת, ומאחר ופסקה שם המגיפה, רבי אברהם אזולאי עבר לגור שם. רב העיר בעזה היה המשורר הרה"ג רבי ישראל נג'ארה - שהעריכו וכבדו מאוד, ואף כתב שיר לכבודו.
רבי אברהם למד קבלה אצל המהרח"ו, וגם הושפע מתורת הקבלה של הרמ"ק, הוא כתב והפיץ כמה ספרים בנושא הקבלה שהודפסו לאחר פטירתו, ובעשרות השנים האחרונות הודפסו גם ספריו שעוסקים בהלכה ובמשנה.
הספר הכי מפורסם שלו נכתב ב - 'עזה'!
אמנם, רבי אברהם אזולאי כתב כמה ספרים בקבלה, וביניהם 'בעלי ברית אברם', אך:
הוא התפרסם בעקבות ספרו - 'חסד לאברהם'!
והדבר הכי מפליא:
שספרו 'חסד לאברהם' נכתב – ב'עזה'!
על שם מה קרא לספרו 'חסד לאברהם'?
"לזכור חסדי ה' אשר גמלני - ומדבר מלטני".
רבי אברהם ניצל מטביעה באוניה וממגפת ה'דבר':
ולא הפסיק להלל ולהודות לקב"ה על כל החסדים שעשה עמו!
לזכור חסדי ה', להינצל - מכל רע!
רבי אברהם כותב בסיום ההקדמה לספרו:
"קראתי בשם החיבור הנכבד הזה – 'חסד לאברהם' לשתי סיבות:
לזכור חסדי ה' אשר גמלני ומדבר מלטני, שנית:
להורות שכל המעיין בספרי, גומל חסד עמי להיות - זוכה ומזכה.
וממשיך בדברי הודיה לה':
"ואלוקים ה' חילי ימציא און לי בכל עמלי, לסדר ולחבר מה שיעדתי: והוא יתן בפי מענה לשון, יורני וינחני בדרך אמת".
ומוסיף שם בסוגריים:
"כי מידו הכל, קול ה' יתן אומר" אמן כן יהי רצון.
אשירה לה' כי - גמל עלי!
רבי אברהם ממשיך להודות לה', ואומר:
"אשירה לה כי גמל עלי" - שעד פה גברו עליו חסדי ה' יתברך:
"והוא ברחמיו וברוב חסדיו יחמול עלי בתוך עמו ישראל, ויגמור בעדי להצילני מחרון אפו הקשה"
ההודיה על רחמי ה' וחסדיו הרבים, מביאה ניסים וישועות, ומוכיחה:
איך ה' יתברך חומל על בניו ומצילם - מחרון אפו הקשה!
ואולי הוא מתכוון לרמוז לנו שהדרך להינצל מחרון אף ה' היא להמשיך להודות על כל הניסים שאנו רואים שנעשים איתנו?
כל משכיל – יבין!
רבי אברהם כותב בהמשך ההקדמה:
"ואתה מעיין חכם אל יבהילוך רעיוניך בראותך בספר הנכבד הזה", והוא מבקש מהמעיין, שכאשר יעיין בספרו ויראה שכתוב שם דברים הנראים כסודות עמוקים, שלא ידמה בנפשו שיש שם סודות עמוקים, שצריך הרבה הקדמות כדי להבין אותם, אלא:
"כל משכיל בנקל יוכל להבין מעצמו סוד זה הספר".
בזכות הזוהר – עתיד לבוא מלך המשיח
ה'חסד לאברהם' כותב בהמשך להקדמה לספרו, שהוא ממליץ לכל אחד לעסוק בקבלה, כפי שכותב:
"ומצאתי כתוב מה שנגזר למעלה שלא יעסקו בחכמת האמת בגלוי היה לזמן קצוב..." וממשיך שמעתה:
"מן המובחר שיתעסקו ברבים (בקבלה) גדולים וקטנים" מאחר: "שבזכות זה עתיד לבוא מלך משיח, ולא בזכות אחר, אין ראוי להתרשל בעסק חכמת הקבלה".
היום ידוע, שכל אחד יכול 'לגרוס' בספר הזוהר, כולל נשים וילדים, ואין צריך להבין את הנקרא.
כל הארץ היא חיותך – "אנא ה' הושיעה נא"
כותב ה'חסד לאברהם' שצריך להאמין שבכל דבר קיים שפע וחיות, וזה:
"בסוד הארת של האין סוף יתברך בהנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים טהורים וטמאים" (אבן השתיה, עין כל ב').
ואפילו: "ביובש בגלות הזה וכיוצא, אין שום הארה מועטת או מרובה או פעולה קטנה או גדולה, שלא תהיה מן הארת ה'אין סוף'...".
ומסכם ואומר, שבכל תנועה קלה או גדולה:
"חיות כל הנמצאים אינם אלא - מאיתו יתעלה, והוא מאיר בהם...".
ואומר בהמשך, שזה סוד ההנהגה של הקב"ה:
שאין שום מציאות בעולם – רק ה' יתברך!
כל העולם כולו – מלא אלוקות!
הקב"ה נמצא בכל מקום ומשגיח בכל רגע ורגע, אין שום מקום או פינה בעולם שאינה מושגחת ע"י ה' יתברך, והוא עושה עם כל אחד מאתנו ניסים ונפלאות, רק - ש"אין בעל הנס מכיר בניסו".
הקב"ה עושה הכל לתכלית נצחית, שאין לנו אפשרות ויכולת להבין.
לפעמים, הקב"ה נמצא בהסתרה, ואפילו בהסתרה בתוך הסתרה, אבל, אומר רבי אברהם אזולאי, שהקב"ה נמצא ומשגיח בהשגחה פרטית, באופן:
"שהמוח האנושי לא יכול לקלוט, ואדם שמאמין ומרגיש את הדברים, יכול להרגיש בתוכו את ההרגשה המתוקה של "מלוא כל הארץ כבודו" ו"לית אתר פנוי מיניה".
ה' צבאות – קדש שמך בעולמך!
שמענו את הנאום המרגש של רב הצנחנים שהתחיל במילים:
"ה' צבאות יושב הכרובים"... ואז אמר בהתרגשות לכל החיילים את הפסוקים שהתורה אומרת ליוצאי המלחמה:
"שמע ישראל! אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם! אל תיראו! ואל תחפזו! ואל תערצו מפניהם! כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם!".
תופעה זאת של הזכרת שם ה' בשדה הקרב מול הפלסטינאים כבר הוזכרה בפירוש בדברי הימים (א', יג):
"אֲרוֹן הָאֱלֹהִים ה' יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם". ופרשו זאת כך:
הכרובים היו על ארון הברית, ושם ה' נקרא על הארון: "ה' צבאות יושב הכרובים". ומדוע נזכר שמו דווקא על הארון מה שלא נקרא במקום אחר? לפי שכתוב (שמואל א, ו', א'):
"וַיְהִי אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים", ואמרו רבותינו:
"שנתקדש שמו של הקב"ה עליו בהיותו - בשדה פלשתים" (שמואל ב',ו', ב').
וכמן שרבי אברהם אזולאי הודה לקב"ה על כל הניסים שקרו עימו בעזה, ולכן קרא לספרו: 'חסד לאברהם' כדי לזכור חסדי ה' שגמל איתו, ומילט אותו מכל הצרות, כך:
בזכות ה'חסד לאברהם' גם אנו נצא מ'החרבת' עזה:
בהודיה על החסד שגמל עלינו ה', ומילט אותנו - מכל צר ואויב!
בזכות הזכרת שם ה' וצעקת - 'שמע ישראל'! ו'אין עוד מלבדו'!
ש'נלחם' ביחד עם חיילי ישראל לאורך כל הקרבות בעזה - מול הפלסטינאים (הפלשתים), ויקויים בנו "ה' ילחם לכם - ואתם תחרישון".
לע"נ רבי אברהם אזולאי בן רבי מרדכי - זכותם וזכות החיד"א הקדוש שהוא מצאצאיו, תגן על כל עם ישראל, ויהי רצון שנראה במהרה ניסים ונפלאות, והתגלות משיח צדקנו, אמן!