פרק ג': העיר עזה הוזכרה בספרות השו"ת הענפה. רבנו דוד בן זמרה - הרדב"ז (מאה ט"ז) רבה הנודע של מצרים (ולאח"מ של צפת), מזכיר באחת מתשובותיו שאלה שנשאל: "ילמדנו רבנו אם בני עזה חייבים להפריש תרומות ומעשרות מפני שיש קצת אנשים שיש להם קרקעות".
גם הגאון רבי יוסף מטראני רבה של צפת (מאה י"ז) באחת מתשובותיו מזכיר שאלה ששאלוהו יהודים מעזה, ואנו יכולים ללמוד משאלה זו על הרכבו של הישוב היהודי באותה התקופה. המדובר על סוחרים ובעלי מלאכה פשוטים שאין ביניהם למדן אחד שיענה לתשובותיהם, אלא שהיו יהודים שומרי מצוות ויראי שמים, ששאלו את גדולי ישראל שאלות הלכתיות.
המקובל רבי אברהם אזולאי (סבו של מרן החיד"א) כתב בעזה את ספרו 'חסד לאברהם' בשנת שע"ט (1619), ונדפס בשנת תמ"ה (1685) באמסטרדם. בהקדמה מספר המחבר על בריחתו מפני המגיפה בחברון אל ירושלים, וממנה אל עזה.
וכך דברי רבי אברהם אזולאי ב'חסד לאברהם':
"אז אמרתי אל לבי לב רגז לנדור נדר לה' כי מצוה לנדור בעת צרה, והיה אם יהיה ה' אלה"ים עמדי ושמרני מכל צרה ויעשה עמדי חסד לשוב אל ביתי אל חברון תוב"ב, והיה ה' לי לאלה"ים לחבר יחד שושני סנסני הדרושים אשר הם אחד הנה ואחד הנה אשר אספתי לי זה ימים בחמלת ה' עלי בשקידות העיון ובטרחה יתירה... וישמע ה' בקולי ותעצר המגפה מעיר עזתה אשר ליהודה תוב"ב, ואמלטה שמה בי"ט לאב ומצאנו שם מעט רוחה, אז אמרתי עת לעשות לה' במועצות ודעת לבא אל שרשי הענינים האמונים על חיק האמונה... והדרושים היקרים המיוסדים על דברים המקובלים ז"ל ועל דברי הרשב"י זלה"ה...".
רבי אברהם אזולאי כתב בעזה עוד ספר, ששמו "בעלי ברית אברם", והוא פירוש ישר ונחמד על תורה נביאים וכתובים.
בעמוד השער נכתב: "כשלוש מאות שנה היה הספר הזה ספון וטמון באוצרות הספרים בכתב יד. ובספר שם הגדולים אשר חיבר נכדו הגאון האדיר מרנא חיים יוסף דוד אזולאי זצללה"ה נזכר הכתב יד הזה עם שאר ספרי המחבר הנ"ל. והיתה התחלת הפירוש הזה ר"ח חשוון משנת כי בשמחה ליצירה ונשלם ר"ח טבת משנת יעשה שלום לי ליצירה, ונכתב בעיר עזה תובב"א".
לקריאה נוספת:
- 'יהודים בעזה' חגי הוברמן.
- התורה והארץ ז' חבל עזה וגוש קטיף בעריכת זאב (ז'אבו) ארליך.
- 'אנציקלופדיה לידיעת הארץ', ירושלים תשט"ז (1956) זאב וילנאי.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com