מאז החלה המלחמה, רבים בציבור החרדי עוזרים ומסייעים בכל דרך אפשרית ויש שחושבים שהעזרה הזו תדרדר אחרי המלחמה את הציבור החרדי לעבר החילוניות.
נשיא אחוות תורה, הגאון רבי דוד לייבל, מתייחס לשאלה הזו ואומר: "אני מבין שטשטוש הרעיונות שמתכוונים אליו, זה בגלל שתמיד היינו נגד הציונים שבשורש שלהם רצו לחלן אותנו, ואנחנו צריכים להתבדל מהם. ממילא אם אתה עוזר לחברה הישראלית בהכרח אתה מתקרב לרעיון ומשתתף עם הרעיון. והאמת היא שצריך לתפוס את המצב של החרדים פה בצורה אחרת. אנחנו שבט של חרדים ששומרים על המצוות, שומרים על הגחלת".
"זה מה ששמר על הזהות של עם ישראל", מסביר הרב לייבל, "במשך אלפיים שנה בגלות. ואנחנו ממשיכים את זה כעגלה המלאה ורוצים להשאר כאלו. אנחנו. לא משתתפים ברעיון של הציונות הכללית. אנחנו לא רואים במדינה הפסקה של שרשרת הדורות, כאילו היהודי הגלותי נמחק ואין לנו היסטוריה ואין לנו מסורת".
עוד מסביר הרב לייבל: "מצד שני אנחנו לא רואים במדינה ערך קדוש כמו הדתיים הלאומיים. המדינה היא לא חזון אחרית הימים, וגם לא מוסדות המדינה. אנחנו רואים את המדינה כבית שלנו. הבית שלנו הוא בית שנמצאים בו עם ישראל, יהודים, ואנחנו דואגים לבית. וכשיש לי בית עם יהודים לא משנה איפה, בחוץ לארץ, אני דואג לבית אני משלם את ועד הבית. יש לי שריפה בתוך הבית? כולם באים ועוזרים לכבות אותה. ברור שבזמן מלחמה, גם לא בזמן מלחמה צריך לראות את המקום שלנו כבית, לא כאידאולוגיה אלא כמציאות של בית".
אחד הנוכחים מקשה על הרב לייבל ושואל: "אנחנו רואים את זה גם בעולם. זה לא דבר חדש. זליגת תרבויות, כעם פוגש עם אחר, משהו בזהות נשחק. יכול להיות שהמצב של ״שב ואל תעשה״ הוא לא כזה מופרך".
הרב לייבל משיב: "המציאות חזקה מהכל. כבר עברנו את הדבר הזה לפני 200 שנה עם ההשכלה. לפני 100 שנה עם הציונות. לומר שאנחנו לא עושים כלום ומתכחשים למציאות קיימת? המציאות קיימת. אנחנו נפגשים. יש ציבור גדול שעובד כבר. אתה יכול להתכחש למציאות ולומר שהיא לא קיימת ולהתבדל ולהתבדל".
"ככה", טועם הרב לייבל, "איבדנו תשעים אחוז מהיהדות החרדית (לפני 100 שנה). בשם החזון איש אומרים שאם לא היתה שואה וככה היה נשאר המצב – לא היה נשאר שריד ופליט מהחרדים. ולכן צריך לראות את המציאות ולנווט אותה. לא לתת לה להתפורר. אם הרבנים לא ינווטו – כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. זה קורה. זה לא שאנחנו צריכים ליזום משהו. המציאות קורה כעת. אם ננווט אותה, יקרה משהו טוב, ואם לא ננווט אותה זה פשוט יתפורר".