הנוסע היהודי ר' משולם מווטרה, ופרשן המשנה רבינו עובדיה מברטנורא ביקרו בעזה לפני מעט יותר מחמש מאות שנים, והזכירו ביומנם ביקור בארמון קדום אותו שבר שמשון. מסתבר שמסורת זו נכתבה (להבדיל) גם בכתבי תיירים נוצרים.
>> למגזין המלא - כנסו
התייר גיאורג' סאנדיס ביקר בעזה בשנת 1611 וכתב ביומנו שהיהודים מאמינים שמקום זה הוא המקדש אותו הפיל שמשון על ראשי הפלישתים[1].
כ-65 שנים לאחר מכן, ביקר בעזה ד"ר אולפ' דאפר וחזר את מסורת זו: "היהודים טוענים שבמקום הזה עמד הארמון ששמשון הרסו במחיר חייו".
"וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר... וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן".
בנביא ובמדרשי רז"ל מתוארים גבורתו וצדקותו של שמשון הגיבור, שהיה שופט ומשיח בדורו, שעז רצונו היה להגן על עם ישראל מפני הפלישתים.
באחת הפעמים בהם שמשון ביקר בעזה, הוא עקר את שערי העיר "וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן", (שופטים ט"ז פסוקים א-ג).
היכן הוא "ראש ההר" בו הניח שמשון את שערי העיר עזה המתואר בנביא כ"ההר אשר על פני חברון"?!
ישנם הסבורים שהכוונה בפסוק היא על הר שקרוב לחברון, אולי חלחול. אלא שדבר זה לא מסתבר עם המרחק העצום אותו שמשון היה צריך ללכת בלילה אחד.
הפירוש הנכון הוא כפי שכתב הגר"י אליצור "אשר על פני חברון = הנשקף אל עבר הר חברון", ולכך אנו צריכים לחפש הר בקרבת העיר עזה, שממנו ניתן לראות את העיר חברון.
במפה לועזית בערך משנת 1300 (לספירה הנוצרית), הובא ציור של העיר עזה, ומשמאלה ההר ועליו הדלתות משער עזה שהביא שמשון הגיבור, ונכתב בלטינית "אל הר זה נשא שמשון את שערי עזה".
בקרבת העיר עזה ישנה גבעה עתיקה בגובה 90 מטרים מעל פני הים ושמה 'עלי אל־מונטר' (תַלֶּתֶ אלְמֻנְטַאר = הצופה). מגבעה זו לצד מערב נשקף נוף מדהים לעבר עזה, ומצד מזרח נראים היטב הרי חברון.
הגבעה ידעה קרבות מרים ועקובים מדם בכל מלחמה שהייתה באזור, ומסתבר מאד, שאליה נשא שמשון הגיבור על גבו את שערי עזה.
במקום ניצב קבר שיח' עלי אל-מן, עליו מסופרות מסורות מוסלמיות כביכול היה ריב היכן לקוברו, ומיטתו הועלתה על נאקה, שהיא החלה לרוץ ונעצרה בגבעה זו בדיוק. יצוין שבמקום זה היה בית הקברות היהודי העתיק של עזה, שבו נקברו לפי אחת המסורות הרבנים המקובלים בני משפחת נג'ארה. בכיבוש נפוליאון את עזה, בשנת תקנ"ט (1799) ברחו יהודי עזה לחברון והמצבות נעלמו[2].
אם דיברנו על נפוליאון, מזכרת שנותרה לנו ממסע כיבושו בארץ ישראל, מחזקת לנו את מסורת זו שגבעת עלי מונטר היא המיקום המדויק אליו העלה שמשון הגיבור את שערי העיר עזה.
אחד מקורביו של נפוליאון היה הקרטוגרף המהולל פייר ז'אקוטן. הוא היה אחד הממונים על כתיבת מפות כיבושו של נפוליאון המפורסם, כך שנותר לנו פרי יצירתו סט של מפות בן 47 גיליונות אודות ארץ ישראל באותם השנים.
עד ימינו מפה זו של פייר ז'אקוטן נלמדת אצל חוקרים ומדריכי הטיולים, וממנה אנו שואבים מידע רב על ההיסטוריה של ארצנו הנפלאה.
מפה זו בה מתוארת העיר עזה, נערכה בידי מכשירי מדידה שהיו בשימוש באותם השנים באירופה, אלא שבארץ ישראל לראשונה הם הובאו לראשונה לידי שימוש, ואלו נחשבים מדויקים יחסית.
4 שנים ארך שרטוט המפה, ולצורך הדפסתם הוקדשו מספר זהה של שנים, אלא שאז נפוליאון החליט להסתיר מפות אלו מעיני הציבור, והם הוגדרו כ"סוד מדינה".
רק בשנת 1812 נחשפו מפות אלו לציבור, וכאמור אלו מהוות מקור מידע חשוב בידיעת ארץ ישראל, וכעת תשבו עם כוס מים, להמשך הדברים.
במפת פייר ז'אקוטן שנכתבה לפני יותר ממאתיים שנים, ליד העיר עזה, במיקום של עלי מונטר נכתב "הר שמשון" (!) לא פחות ולא יותר, ומידע זה מחזק את הידיעה שגם באותם השנים, תושבי האזור כינו את המקום כך, בשל המסורת שאל מקום זה נשא שמשון הגיבור את שערי העיר עזה.
צבי אילן בעיתון דבר מתאריך י"ח כסלו תשל"ג, תחת הכותרת "גבעת הקודש המעופף בעזה" כתב בארוכה על גבעת עלי מונטר ועל המסורות הקושרות מקום זה לגבורתו של שמשון הגיבור.
לקריאה נוספת:
- 'יהודים בעזה' חגי הוברמן.
- התורה והארץ ז' חבל עזה וגוש קטיף בעריכת זאב (ז'אבו) ארליך.
- 'מסעי נוצרים לארץ ישראל', בעריכת מ, איש שלום.
- 'אנציקלופדיה לידיעת הארץ', ירושלים תשט"ז (1956) זאב וילנאי.
• • •
[1] דבריו המלאים: "משם העביר הסנג'אק האחרון עמודי שיש בעלי גודל עצום ונאלץ לגזור אותם כדי שאפשר יהיה להזיזם, והשתמש בהם כדי לקשט מסגד אחד בעמד שלמטה. היהודים בודו ואמרו שמקום זה הוא המקדש של שמשון שהפילו על ראשי הפלשתים".
[2] לגבי בית הקברות העתיק בעזה, רב הנסתר מן הגלוי. ישנן מספר מסורות היכן הוא היה, ויתכן שהיו כמה בתי עלמין.