מתקפת הפתע הנוראית שנפלה עלינו ביום שמחת תורה, אשר זוועותיה עדיין לא נתפסים בשכל אנוש, הביאה עמה גם שאלה הלכתית - השקפתית, שכן כידוע המנהג הוא שהעולה לתורה בשמחת תורה לתחילת ספר 'בראשית' עורך קידוש בשבת לאחר שמחת תורה – פרשת בראשית. וזה מנהג ישראל מקדמת דנא.
עשרות גבאים מרחבי הארץ, שהתחבטו בשאלה לנוכח המצב הקשה, והמלחמה המתחוללת בארצנו, האם ראוי לערוך את הקידוש בשבת הקרובה או שמא לא ראוי לשמוח ולעלוז בימים קשים אלה, כאשר אחינו בצרה ובשביה ובשדה הקרב.
השאלה שוגרה לעמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה ורבה של שכונת רמת אלחנן, אשר בימים טרופים אלה נדרש לענות מדי יום על עשרות שאלות קשות ומורכבות.
הגר"י השיב, וכפי שהובא על ידי נכדו הרב חיים מלין בקו 'שיח יצחק', כי ניתן לקיים את מנהג ישראל ולערוך את הקידוש, אך בתנאי שלפני הקידוש ולאחריו יאמרו כל הקהל כמה פרקי תהילים, לישועת השבויים ולרפואת כל הפצועים ולישועת עם ישראל.
הגר"י זילברשטיין הטעים את הדבר, כי "בקידושא רבא רגיל מתוך האכילה והשתיה עלולים לבוא לפעמים לידי ליצנות וקלות ראש, וזהו דבר שאינו מתאים כלל וכלל בימים אלו, ולכן את עצם השמחה על גמרה של תורה ותחילת ספר בראשית ניתן לקיים, אך על ידי אמירת התהילים בסוף תפילת מוסף – לפני הקידוש, וכן לאחר הקידוש, המעמד מקבל תוקף רציני, וזכות התורה הקדושה, והשמחה בסיומה ובתחילתה, תגן בעד עם ישראל".