פרק ג': הרב פרופ' אברהם בֶּרְלִינֶר נולד בתאריך י"ג באייר תקצ"ג (1833) לאביו ר' צבי הירש באוברזיצקו שבדוכסות הגדולה של פוזן, פרוסיה. בצעירותו למד אצל אביו ורבנים נוספים ואחר כך באוניברסיטת לייפציג בה קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה.
- הרב דרש: להוציא את מנהג הכפרות - מהסידורים! ואלו הסיבות
- החוקר החסידי שציטט את הרב פרופ' אברהם ברלינר - וספג ביקורת
בתחילת דרכו היה מורה בארנסוולד ב"חברת ש"ס", ובשנת תרכ"ז (1867) העולם התורני התבשר בהוצאת מהדורה חדשה לפירוש רש"י שהאדיר ר' אברהם ברלינר, ספר שהקנה לו שם בכל רחבי אירופה.
בשנת תרל"ג (1873) הוזמן ר' אברהם ברלינר בידי הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר לכהן כר"מ להיסטוריה בבית המדרש לרבנים בברלין.
במקביל לכהונתו בבית המדרש לרבנים בגרמניה, הרב ברלינר ערך מספר כתבי עת, כגון את "מאגאזין פיר יידישע געשיכטע אוגד לימעדאטור" ועם הגאון רבי דוד צבי הופמן הוציא את "מאגאזין פיר די וויסענשאפט דעם יודענטהומס".
בשנת תרמ"ה (1885) התמנה הרב ברלינר לראשות 'חברת מקיצי נרדמים' שחפצה להדפיס מהדורות מדעיות של כתבי יד עבריים קדמונים של ספרי יסוד יהודים, ושל ספרים נדירים ונשכחים.
במקור ההוצאה נוסדה עשרים וחמש שנים קודם לכן בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית, על ידי הסופר והעורך ר' אליעזר ליפמן זילברמן ועמו הגאון ר' מתתיהו שטראשון ואליעזר הלוי רפאפורט אותם מימין הנדיב משה מונטיפיורי.
הוצאת 'מקימי נרדמים' הוציאה לאור ספרים שבאותם הימים היו חלקים מהציבור התורני שהזניחו אותם כגון: "מורה הנבוכים" לרמב"ם, "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, וסידור רס"ג. כמו כן הוציאה החברה לאור מדרשי חז"ל רבים, קובצי שו"ת רבים, ואף ספרי מדע כגון "ספר העבור" לרבי אברהם אבן עזרא ועוד.
בין המהדירים בחברת 'מקיצי נרדמים' היו המשכיל ר' שלמה יהודה ליב רפפורט (מכונה שי"ר), הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר, אלכסנדר זיסקינד מימון, חיים ברודי, דוד קסל ועוד.
יש לציין שהוצאת 'מקיצי נרדמים' לא נרתעה מביקורת על זהות מחבר, ונוסח הכתבים העתיקים, ולכן עוררה התנגדות בקרב חלקים מהציבור התורני השמרני. לימים 'מוסד הרב קוק', נוסד כקוֹנְטְרָה להוצאת ספרים בסגנון של 'מקיצי נרדמים', אולם ברוח דתית-אורתודוקסית שמרנית.
הרב פרופ' אברהם ברלינר נלחם מלחמת חורמה כנגד הרפורמים שבאותם השנים הפילו רבים מבני היהדות החרדית, הוא כינה אותם "מתייוונים". זכה ר"א ברלינר ששמו הוזכר לדורות כלוחם מלחמת היהדות.
ברם, הרב ברלינר יצא חוצץ כנגד תורת הקבלה, ובמחקריו על עבודת התפילה, הוא התנגד לכל דבר שקשור לקבלה, כך שנוכל לקרוא בספרו משפטים כגון:
"אכן המקובלים לא ידעו דבר ולא חצי דבר מן המנהג העתיק".
"מי נתן אפוא רשות למקובלים או למדפיסים לשנות ממטבע החתימה שעדיין נשמר אצלנו לטרוח המחאות בדורות שונים?"
"שיטה זו של סידור המקובלים גרמה לתוהו ובוהו ואי הבנה איומה בתוכן התפילות".
ר"א ברלינר הלך לעולמו בגיל 82 בתאריך ז' באייר תרע"ה (1915), ובדורות שלאחריו שמו וספריו השונים מוזכרים פעמים רבות בספרי קודש רבים.
במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' בשנים האחרונות הובא מעשה על ר' אברהם ברלינר, ועורך העיתון הגדיר אותו "החכם".
בפרשת ויצא שנת תשמ"ו ציטט מוסף שב"ק של יתד נאמן את ספר 'שערי אהרון' מאת הגאון רבי אהרן ישעיה ראטער שציטט "מרש"י ברלינר".
מאידך במוסף שבת קודש של היתד (פרשת מטות תשס"ה), הובא על הרב ברלינר שהיה אחד מרבני בית המדרש לרבנים בברלין, ואומנם היה יד ימינו של הגאון רבי עזריאל הידלסהיימר זצ"ל, וסייע לו רבות במלחמה ברפורמה, אולם "יש לו השערות שונות בדברי רש"י שאינם מקובלות". כל זאת למרות שקיבל על פרושו לתרגום אונקלוס ולרש"י, תשבחות גדולות מאת הגאון רבי יעקב אטלינגר בעל ה'ערוך לנר').
בעיתון 'המבשר' בכתבה שעסקה על חלוקות פרשיות התורה, לא נרתע הכותב, ואחד ממקורותיו היו 'כתבים נבחרים' לר"א ברלינר (המבשר תורני לפרשת בהר בחוקתי תשע"ז).
כאמור, לר' אברהם ברלינר הייתה ביקורת כנגד המקובלים, שלדבריו שיבשו קטעים מהתפילות, כפי שכותב לדוגמה: "והנה המקובלים הנהיגו לכתוב את השם על ארבע אותיותיו במלואו. אותו אופן כתיבה עבר לסידור, אולם לרוב נדפס השם בלא נקודות "בשליבות" השם "אדני" – וכך נוצרה ממנו איזו מלה מפלצת..." (ההדגשות שלי).
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com