הבית שנבנה לפי הגמרא וקרס ברגע קביעת המזוזה

פרק ח': אמש פרסמו את דברי הסופר החרדי ר' יעקב מארק מחבר הספר ביידיש "גדולים פון אונזער צייט" (ניו יורק תרפ"ז), שתורגם לעברית "במחיצתם של גדולי הדור" (גוויל תשי"ח).

אחרי שצטטנו את תגובתו של המשגיח עלום השם, נראה שיש הסבר נוסף להבין את דברי ר' יעקב מארק.

מבדיקה שערכתי, סיפור דומה למה שהביא מארק בספרו אודות רבי אליעזר גורדון, הובא בספר המשכילי 'The big book of jewish humor ('הספר הגדול של ההומור היהודי') על יהודי שפנה לרב להתייעץ עמו בענייני בניה, וללא הזכרת שמו של רבי אליעזר גורדון.

וכך המעשה:

היו היה יהודי שרצה לבנות בית, ושאל את הרב מהיכן להתחיל.

ענה לו הרב: "אתה בר מזל אני בדיוק עוסק בסוגית 'חזקת הבית' שם רבי יוחנן מפרש ונותן הוראות כיתד לבנות בית. תלמד את הדף גמרא הזה, ותבנה בית לפי הוראות חז"ל".

ישב השואל ללמוד את הדף, ואכן שם הובאו את כל ההוראות כדי לבנות בית. לאחר שהבית עמד הוא הזמין את כל החברים שלו לחנוכת הבית וברגע שהוא נעץ את המסמר לקבוע מזוזה, כל הבית קרס... הוא רץ לרב ושאלו "מה אירע פה? והרי בניתי הכל לפי ההוראות!".

ענה לו הרב: "לא יכול להיות זה כתוב בגמרא! כנראה פספסת איזו שורה. בא נלמד ביחד, ונראה מה פספסת".

ישבו השניים ולמדו, והלך השואל ובנה מחדש, ו... בדיוק כשהוא נועץ את המסמר לקבוע את המזוזה, כל הבית קרס... הוא רץ לרב ושאלו: "כיצד הבית קרס שוב? והרי בניתי הכל לפי ההוראות!".

חשב הרב שוב, ולמד מחדש את דף הגמרא, והבחין שרש"י מקשה אותה קושיה שאירע לאותו יהודי שקרס לו הבית במעמד קביעת המזוזה...

עד כאן מתוך ספר 'The big book of jewish humor  ('הספר הגדול של ההומור היהודי'), שהסופר ר' יעקב מארק, כתב סיפור דומה על מרן רבי אליעזר גורדון.

ראשית נעלה השערה שאין שחר לדברי מארק, ומעשה זה לא היה ולא נברא, ור"א גורדון כשרצה לבנות מקוה, הוא הזמין קבלן מסודר וכו'.

אלא מאי? יתכן שהקבלן נכשל בפרט כל שהוא בבניה, ופורסם בציבור בני התורה, אודות תקלה זאת, וכשרבי אליעזר גורדון שמע זאת, מרוב למדנותו, הגיב ואמר וורט למדני בנוסח "הקבלן לא פעל לפי הפשט בתוספות", ופורסם זאת בציבור, והמשכילים עטו על מעשה זה בכדי להתנגח עם גדולי ישראל, ופרסמוהו כביכול אירע במציאות.

מלחמתו של רבי אליעזר גורדון נגד המשכילים

יתכן שהסיפור המשכילי הודבק בדווקא למרן רבי אליעזר גורדון כיון שהמשכילים התנגדו לו, כיון שהוא היה מרבה להתפלמס עם המשכילים ולהוכיח להם שדברי חז"ל נכונים[1], והוא הכה אותם על קודקודם, כפי שהעיד תלמיד ישיבת טלז באותם הימים ההיסטוריון בן-ציון דִינוּר, שכתב שרבי אליעזר גורדון בדרשותיו בהיכל הישיבה היה מתפלמס ותוקף בזעם את משכילי דורו המפורסמים כצבי הירש גְרֶץ הקונסרבטיבי, וכן את ההיסטוריון וחוקר התלמוד אייזיק הירש וייס, וכן היה מזכיר לגנאי את זכריה פרנקל אביה הרוחני של התנועה הקונסרבטיבית.

בתקוה שלא יצא מכשול מתחת ידינו.

•

[1] למשל יש לר"א גורדון הוכחה מתוך התורה שבהכרח יוצא שהולידו ששה בכרס אחד בתקופת מצרים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com