בפרק המגזין הקודם ראינו שיש מקרב המקובלים שביארו את דברי הזוהר שמשיח יתגלה בגליל, על צפת בדווקא, והעלנו סברה שמסורת יהודי צפת על 'סמטת המשיח' שנמצאת ליד 'כיכר המגינים' קשורה באופן ישיר לדברי הזוהר הקדוש.
>> למגזין המלא - כנסו
תגובה מאת אחד מהגולשים להשערה זו קבלנו כדלהלן:
לכבוד חכם ישראל שפירא שליט"א, השלום והברכה!
רגיל אני לעקוב בתענוג אחרי מאמריך המדהימים, ולרוב אני מתגשמק מתענוג ועסיסיות.
אולם, הכתבה האחרונה צרמה במעט.
"השערתך" ש'סמטת המשיח' בצפת, היא קשורה לנכתב בזוהר על משיח שיתגלה בגליל, ועל מקורות נוספים שטענו שהמדובר על צפת בדווקא, נראית לא רצינית, שכן מהיכי תיתי שהמדובר על סמטה ספציפית זאת?
אני ציפיתי שידען כמוך יכתוב על דברי הזוהר כ'משיח בגליל' כמטפורה ואלגוריה, ולא פשוטו כמשמעו כביכול גילוי המשיח הצטמצם למיקום ספציפי בצפת (ודבר זה גורם לי כתושב כפר חב"ד, שלא להאמין שמשיח יתגלה ליד ביתי בכל רגע, שכן אני אמור לשמוע עליו מאמצעי התקשרות שהוא התגלה בצפת לראשונה...)
בנוסף מה שלא אהבתי, הוא שלקחת אגדה מהדורות האחרונות של ישישה צפתית שלא ברור מי רבותיה בקבלה, ולחבר אותה לזוהר הקדוש, אתמהה!
מקום החותם
אני מודה לכותב התגובה המרתקת, ויהי רצון שבמקורות הבאים שיחשפו בכתבה זו, הוא יקבל תשובה על תהיותיו.
ראשית כל נצטט את הרשב"א מתקיפי דקמאי, שכתב על חשיבות מנהגי "הזקנים והזקנות" כיוון שבהכרח יש להם מקור שמגיע עד משה רבינו, וכך דבריו:
"בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור באפשר חלילה אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים" (שו"ת הרשב"א ח"א, ט').
אדמו"רים ומקובלים בדורות עברו, סברו שהרשב"א התכוון לכל מנהג של סבתא באשר הוא, כגון הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים ה'ישמח משה' מסיגט, ה'קדושת ציון' מבאבוב, כ"ק הרבי מליובאוויטש, ובימינו הגה"צ רבי יצחק מאיר מורגנשטרן אף נימק שזוהי הסיבה שלא להניח הכובע על השלחן, אלא רק שהחלל של הכובע יהא כלפי מעלה, ולא כלפי השולחן.
אם את דעות גדולי ישראל שמשיח יתגלה בגליל ובצפת כפי שהבאנו בכתבה הקודמת אנו למדים מספרות השו"ת מתקופתם. את אמונתם של היהודים הפשוטים תושבי צפת בדורות עברו, אנו למדים מיומני התיירים שביקרו באותם שנים בארץ ישראל, והשאירו אחריהם יומני מסע מרתקים, כפי שכותב יוהאן אאגידיוס ואן אגמונט שביקר בצפת בשנת תפ"ג (1723) וכותב כדברים הללו:
"מפי רבותיהם הם לומדים כי המשיח העתיד להיוולד בגליל, יעשה את צפת לבירת מלכותו החדשה שתקום כאן על הארץ, וכי אלה שיתגוררו שם בזמנים המזהירים האלה, יוכלו לצפות ממנו לחסדים לא שכיחים ביותר"[1].
מבחינה כללית אין לסמוך על יומני תיירים, כיון שמצוי שמדריך הטיולים הלוקח אותם לסיור - מספר להם סיפורי אלף יום ולילה, ומסורות כזב, אולם כפי שהבאנו בכתבה הקודמת, למסורת התגלות המשיח בצפת יש מקורות רבים בספרות הקבלה, ומשכך נראה שאם נצרף את יומני הנוסעים בשנים הללו, נוכל לחזק את מסורת התגלות משיח בצפת תובב"א.
קונטסטאנטין פרנסואה וולני בשנת תקמ"ה (1785) מוסר לנו כי "היהודים מאמינים שהמשיח יכונן את מושב שלטונו בצפת", (מסעי נוצרים 401).
קדם להם ג'והן סאנדרסן שביקר בצפת בשנת שס"א (1601) שנאמר לו שמשיח יתגלה בהר הגבוה הסמוך לצפת: "הגענו לעיר הנקראת צפת, ביום עשרים וארבע ליוני. כאן מצפים היהודים למשיחם שיופיע על פני ההר הסמוך הגבוה ביותר", (מסעי נוצרים לא"י עמוד 312).
אבגניוס רוג'ה בשנת שצ"ג (1633) כותב שבחג שבועות היהודים התקהלו בעיר צפת שבגליל כי "חושבים הם כפי שכמה רבנים מורים להם, שבעיר צפת זו צריך לבוא המשיח שהם מחכים לו", (מסעי נוצרים לא"י 341).
הוא ממשיך ומוסר לנו על דברים שאין להם כל שחר, שהאמונה היהודית אומרת שהמשיח לא רק יתגלה בצפת, אלא גם יולד בצפת (!), וכך דבריו:
"בשנת שצ"ג (1633) המון רב של יהודים הגיעו לשם (לצפת) מכל קצווי המזרח, והאמינו כי בזמן הזה עתיד משיחם להיולד. בחודש ספטמבר הם חוגגים את חג הסוכות בזו הדרך. כל בעל בית בונה על גג ביתו סוכה, או תא שגדלה כשמונה זרתות, והיא עשויה מענפי דפנה ומשאר עצים רעננים, והן מקשטים אותה בפנים באריגים יקרים ובכל מחמדיהם, ואח"כ הם מציעים שם מיטה מקושטת היטב ועילה שוכבת אחת הבנות בלילות חג הסוכות הנמשך שבוע ימים. לפני המיטה מנורה דולקת. בימי החג הזה הם שמחים שמחה גדולה בתקוה כי אחת הבנות הללו עתידה ללדת את משיחם"[2].
ריצ'ארד פוקוק בשנת תצ"ח (1738) מוסר לנו מאת מארחו היהודי: "ימשול כאן המשיח במשך ארבעים שנה, לפני שיקבע את מושבו בירושלים" (מסעות נוצרים 409) אותו הדבר בדיוק מוסר לנו מאת יהודי צפת אלכסנדר ויליאם קינגלייק: "צפת יושבת בגאווה כמצודה על ראש הר מלא צוקים, ועם זאת נראה המקום נאה ויפה.. עיר זו היא אחת מערי הקודש הנזכרות בתלמוד[3] ולפי מקור זה ישלוט כאן המשיח ארבעים שנה לפני שישתלט על ציון", (מסעות נוצרים לא"י 461).
מכל המדרשים ועדויות הנוסעים על אמונתם של תושבי צפת, מסתבר שמשם הגיע האגדה על "סמטת המשיח בצפת" ברחוב רשב"י בעיר העתיקה, ליד 'כיכר המגינים'.
נסיים עם דברי הרבי מליובאוויטש שכשביקרוהו הרבנים הראשיים לישראל (בתאריך י"א באייר תשמ"ט) העיר על דברי חז"ל אלו שמשיח יתגלה בגליל (צפת או טבריה) שאף אחד לא יקפיד שמשיח יתגלה בברוקלין (!) וכך דבריו הקדושים:
"במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקינו יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא- בטבריה שטובת ראייתה, אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, אפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריה".
סדרה נפרדת על סברת חו"ר טבריה, שמשיח יגיע מטבריה, מסורת שסותרת את הדעה שמשיח יבוא מ'מגדל עדר' אשר בגוש עציון, תעלה בהקדם פה במדור. עוד בנושא זה "בית משיח" בשכונת בוכרים בירושלים שיש שהאמינו שהוא נבנה למשיח צדקינו.
יצוין שהמחלוקת על מיקומו המדויק של התגלות משיח צדקינו היא ארוכה מיני ים, הרמב"ם כתב באגרת תימן שהוא יתגלה בארץ ישראל, ויש שהבינו מהנביא הושע (ב, ב), שמשיח יתגלה בדווקא ב"ארצות הגולה" (ראה במפרשים במקום, רד"ק, מצודת דוד בתרגום יונתן לשיר-השירים ח, א).
•
[1] מסעי נוצרים 387
[2] מסעי נוצרים לא"י 341. יתכן שנוסע זה התבלבל ושמע על אושפיזין של דוד המלך בסוכות, והבין את שהבין... יש לציין שאת יומנו של נוסע זה ציטט ההיסטוריון יצחק בן צבי בכתב העת היוקרתי 'ציון' במאמר שעסק בשמות ישובים עתיקים, והגיב לדברים במאמר תגובה החוקר הרב ד"ר אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר וטען שאין מה לסמוך על נוסע זה, שכן הוא כותב ביומנו שטויות רבות, כגון טענה זו שהיהודים מאמינים שמשיח יולד בצפת.
[3] לדברים הללו אין שחר, שכן "ארבעת הרי הקודש" לא הוזכרו בתלמוד כלל וכלל, וצפת הוזכרה פעם אחת בתלמוד ירושלמי.