"צריך הסברה בישיבות"; מפקד יחידת החילוץ מתריע על הסכנות במסלולים ואיך נמנע אסונות

האסון הכבד בנחל ייט"ב בו התמוטט במהלך הטיול הרב בנימין פרגא,כאשר ניסה להציל את אביו, הרב ירוחם שיחי', מעלה שוב את החשיבות למודעות וידיעת הסכנות האורבות בפנינו בימים שעוד נשארו בבין הזמנים.

אמרת אימונים. אלו הכשרות נדרשות בשביל להיות איש צוות יחידת חילוץ?

"תראה, אנחנו קודם כל מתאמנים כל הזמן. מעל 80 אימונים בשנה. אימונים מסוגים שונים כי יש הרבה תחומים בהם אנחנו עוסקים בחילוץ. אבל כל מתנדב צריך לעבור הכשרה בסיסית בשנה הראשונה. היכרות קטנה עם כל אחד מסוגי הצוותים והיכולות, בין אם זה מים זורמים, טיפוס וגלישה, עבודה בים המלח, צוותי השטח, רפואה, האיתור ועוד ועוד.

כאשר קורה איזשהו אירוע ואותו אדם או קבוצה מתקשרים אל מוקד 100 של משטרת ישראל, המשטרה מזניקה אתכם. מה סדר הפעולות שאתם עושים?

"קודם כל באמת מרבית הפניות מתחילות במוקד 100. ברוב המקרים אנחנו מקבלים את הפנייה עם מספר הטלפון של המודיע. או שזה אותו אדם שבמצוקה או שזה אדם אחר, בן משפחה או קרוב שמספר שעקבותיו של בן המשפחה שלו נעלמו והוא מבקש שאנחנו נעזור.

תחילה אנו צריכים להבין מה הסיפור. האם מדובר על אירוע קלאסי, בו אדם עצמו מתקשר - שהוא או חבר שלו לטיול נפצע, נעלם או התברבר בשטח ונכנס אל תוך החושך. ואז עושים פעולות איתור.

לומדים את הפרופיל של הטיול ומבינים איפה הוא נמצא, מה מצבו הרפואי. שני הדברים האלה מובילים אותנו להחלטות, על החילוץ ואיך לבצע אותו. מה הדרכים הנכונות, האם נגיע אליו בהליכה ארוכה עם נסיעה. האם נצטרך להיעזר במסוק חיל האוויר עם צוות של 669 כשזה אירועים רפואיים דחופים יותר.

בעצם, הדקות הראשונות של תשאול צוות האיתור שלנו בהבנת המיקום והמצב, אלו הדברים הקריטיים כדי להחליט ולהבין איך לתת מענה ולהגיע מה שיותר מהר, לתת עזרה לאנשים שבמצוקה".

תספר לי, באילו מקרים אתם נתקלים כשאתם מגיעים לאותם ואדיות בים המלח תנסה לאפיין את זה.

"אחלק לך את זה כך: דבר ראשון יש כ-10 אירועים בשנה של אנשים שנסחפים בים המלח. זה נשמע מצחיק אבל הם פשוט נכנסים לצוף. אתה יודע, במלח לא שוקעים, רק צפים, ואז כשיש רוחות מערביות חזקות, נסחפים, מזרחה מתעייפים ולא מצליחים לחזור, אז צריך להיכנס להביא אותם. זו משימה לא פשוטה. יש לנו צוות ים עם סירה של המשטרה שנתנה לנו איזשהי סירה יחסית מאוד בסיסית וצוותי רחפנים שבדרך כלל יטוסו ויזהו את המחולץ שלנו ואנחנו ניכנס עם הסירה ונוציא אותו.

האופציה השנייה היא אנשים שבדרך כלל נכנסו לחושך ולא כל כך יודעים איך הם יוצאים. זה הדברים הקלים יחסית. אין לחץ. אפשר להגיד להם לשבת במקום. זה כמובן בהנחה שהצלחנו לתקשר איתם כי יש גם מקומות ללא קליטה. אבל בהנחה ותקשרנו איתם בהודעות או בשיחת טלפון, אז אומרים להם להישאר במקום, ואנחנו מגיעים מוציאים אותם.

אך יש דברים יותר מורכבים. אם זה פציעות שיש לנו לא מעט פציעות. זה מתחיל עם התייבשות, שזה הקל. מכות חום שזה הרבה יותר קשה, או מכות קור בחורף שזה דברים שהם דרמטיים כי זמן הפעולה הוא קצר מאוד, עד שאדם לא עלינו להגיע לסכנת חיים, ולכן אנחנו צריכים לפעול במהירות. המנעד הנוסף הוא פציעות יחסית יחסית קלות. זה לא קל לאותו אדם, אבל זה מוגדר בעגה הרפואית קל. שברים או נקעים או פריקות, כתף, שאנשים לא יכולים בעצם להמשיך ללכת.

הדברים היותר דרמטיים הם נפילות מגובה, דברים שקורים בגלל גלישה מצוקים, או מחוסר מזל, או מחוסר ידע, או מחוסר מקצועיות, או בשלל גוונים של דברים, הם מוצאים את עצמם שהם צריכים עזרה כי הם במצוקה.

לפעמים נתקע החבל בראש המפל. יש כל מיני, אז אנחנו בעצם צריכים להגיע ולגלוש אליהם לעזור להם. כשאדם תלוי על חבל זה מורכב יותר שאתה נמצא בתחתית המפל זה פחות מורכב אז גולשים ועוזרים לו לסיים את הגלישה ושלום, וזה משהו שלוקח הרבה זמן אבל הוא לא מסכן חיים

יש לנו לצערנו גם בין 3 ל-5 מקרים בשנה שאנחנו באמת מגיעים לאנשים שכבר לא יכולנו לתת להם עזרה, ואנחנו רק יכולים לעזור להביא אותם לקבר ישראל כמו שקרה רק עכשיו.

המקרה שכולנו מכירים מבין הזמנים הזה כואב מאוד. אתה חושב שהציבור החרדי שפחות עושה טיולים אתגריים באמת פחות מודע לסכנות ולהכנות נכונות?

"בוא נתחיל בזה שאנחנו נכנסים לישיבות ועושים הרצאות על טיול נכון ובטוח. אבל אנחנו יודעים שיש מקומות שיותר קשה באמת להגיע אליהם. אבל כן, כמה פעמים בשנה, בבין הזמנים ובחופשות הפסח וסוכות אנחנו משתדלים לנסות ולהסביר.

לפני שאתה יוצא לטייל אתה חייב ללמוד לקראת מה אתה הולך, לאן אתה הולך מה אורך המסלול מה הקושי של המסלול, אם הוא מתאים לנשים ילדים ותינוקות ואז להיערך בהתאם. לבוש בצורה נכונה, כובע על הראש כמות מים מספקת. ולדעת טמפרטורות - אם זה בקיץ, להתחיל מוקדם ולסיים מוקדם לפני שעות החום, ואם זה בחורף כשקר מאוד ויש סכנת שטפונות - לא מטיילים. היום כל המידע נגיש. ולא חייבים סמארטפון יש המון אירגונים שיודעים להנגיש כדי שתצאו בצורה נכונה.

בסך הכל דברים קורים גם לא תמיד באשמת המטייל. כללים פשוטים של ציוד נכון תקופה נכונה לטיול - מצילים חיים".

לפי מה מחשבים כמות מים שצריך להביא למסלול?

"ליום טיול סביר בין 3 ל-4 ליטר מים. אבל צריך לדעת שלמכת חום, מים לא עוזרים. הליכה ביום בשעות החמות מים כשהטמפרטורה עולה אתה בסכנה. רק בשל העומס וזה לפעמים אזורים ללא צל ובלי מקומות לנוח בהם. וכשאתה עושה כזה דבר אתה בסכנה מיותרת".

אם אין קליטה סלולרית. איך ניתן להזעיק עזרה?

"שאלה טובה. זה עוד יותר מורכב כאשר מדובר בציבור החרדי. אני יגיד לך למה, יש מקומות שיש מערכות sos מבוססי WIFI, אבל אתם רק עם טלפון כשר ואי אפשר להשתמש בסיגנל אינטרנט אז אי אפשר לתקשר. לכן צריך לדעת מראש כשאתה הולך לטייל במדבר יהודה, או בנחלי הדרום צריך לדעת מראש שאין קליטה סלולרית.

לטפס על מצוקים בשביל לחפש קליטה זה מסוכן מאוד. לכן אנחנו אומרים להשאיר פרטים על התכנון של הטיול. אם קורה משהו להישאר במקום מוצל ואותה משפחה תדע להזניק, וגם אם יקח זמן אותה היחידה תגיע אחרי כמה שעות".

כשאתם נתקלים במשפחות חרדיות עם משפחות שלפעמים הולכים לאיזה מסלול מאתגר בלי ציוד מתאים מה אתם אומרים להם?

"דבר ראשון אנחנו לא שיפוטיים. זה לא התפקיד שלנו אנחנו לא יכולים לשבת בכל הכניסות לנחלים ולהעיר. אנחנו יחידת מתנדבים שכל אחד בעבודה ובעיסוקים שלו יוצאים רק כשיש קריאה ולזה לא מתפקידינו.

גם אחרי או בזמן החילוץ בוודאי שזה לא זמן להעיר. אנחנו לא עסוקים בלהטיף מוסר. אנחנו כן הולכים לישיבות ולמוסדות ומלמדים איך כן לפעול נכון. תראה אני הייתי בשבעה של המנוח - הזמנתי את עצמינו ואמרתי שנשמח לבוא בהתנדבות מלאה בפני אותם מוסדות לימוד של הילדים המקסימים, להסביר שם ולנסות למנוע את האסון הבא".