עילת הסבירות של אהרון הכהן
'בשביל מה זה טוב' הוא שואל אותי. ברוך הוא חבר שמזמן לא פגשתי, ועכשיו - לא שלום, לא מה נשמע, רק: 'בשביל מה זה טוב'? איכשהו הבנתי שהוא מדבר על הטור שאני מפרסם, העוסק בשאלות שנשאלתי במהלך הרצאות שאני מוסר, וזה מה שלא היה מקובל על ידידינו. למה צריך להעלות שאלות? ועוד לפרסם אותם? למה להעיר את הדובים? הוא שולף קלישאה נוספת.
זה בגלל 'עילת הסבירות' עניתי לו.
עכשיו תורו להיות מופתע. מה עניין 'עילת הסבירות' של ה'עֶרְכּוֹעֶס' (ערכאות) לכאן? אנו עוסקים בעניינים העוסקים ביסודי הדת.
מהי עילת הסבירות אתה יודע? שאלתי. הוא חזר על השאלה בנימה מופתעת ופגועה: אתה, שואל, אותי, אם, אני, יודע, מה זאת, עילת הסבירות? ברור שאני יודע מה זה! במשך דקות ארוכות הוא מסכם את דעתם של כל מומחי האולפנים, ואף מוסיף נופך משלו… האמת הוא נשמע די בעניינים יחסית לעניני עֶרְכּוֹעֶס.
'אבל איך זה קשור לכל השאלות 'אוייבר חוכם' שלך' הוא שאל בסיום ההרצאה.
אני מדבר על עילת הסבירות של התורה, עניתי. היא אינה עוסקת ביחסי רשויות, אלא באופן רוחבי לכל חלקי התורה.
כל רעיון, מצווה או הלכה, בתורה או בחז"ל, ראשונים או אחרונים, אנו נדרשים לסבור את סברתו ולהעמידו לפנינו במבחן ההיגיון. העדר הסבירות אינו חלילה עילה לביטול אחת ממצות התורה, אך למרות זאת קיימת דרישה לסבור סברה, ולעיין בהגיון הדברים.
עילת הסבירות הזו, היא לב ליבה של תורתנו, והיא שורש מצוות לימוד התורה - החשובה בכל המצוות. אין זו 'דרך לימוד' כזאת או אחרת אלא ה DNA של היהדות כולה.
וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר… מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ… וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם… וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה': וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו.
זהו ויכוח פלאי ביותר. בין משה רבנו הסובר שנדרש לאכול את הקורבן כשאר הקורבנות. ובין אהרון הכהן הסבור כי יש לשרוף את הקורבן ולא לאוכלו. מצד אחד - גדול הנביאים המדבר עם ה' 'פה אל פה', מי שהופקד לקבל את התורה מפי ה' ולהעבירה לעם ישראל ולשם כך 'עלה' לשמים לארבעים יום. ומהצד השני אהרון הכהן, אשר שווה אמנם למשה מבחינות מסוימות, אך אינו מי שמעביר את התורה מפי ה'. מכוח מה מתווכח אהרון עם משה? האם הוא שמע אחרת מפי ה'?
לאהרון הכהן יש כח המהווה משקל מכריע - כח הסברא. לא מסתבר לעשות כך, אומר אהרון למשה 'הייטב בעיני ה'? ומשה מקבל את הדברים 'וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו'.
וכך חכמי התורה ולומדיה לאורך כל ההיסטוריה, מעמידים כל דבר במבחן הסבירות, הם כמובן אינם פוסלים חלילה את מה שלא הבינו בסברתם, אך בוחנים כל מה שעומד לפניהם במבחן הסבירות וההיגיון. התלמוד עוסק בהרחבה בבירור הסברות בדיניה של המשנה, השאלה 'מאי טעמא' - מה טעם הדבר, מופיעה בתלמוד מעל 2000 פעמים! ומהווה במקרים רבים פתיחה לדיונים ארוכים, דיונים שלא נגנזו כאשר התקבלה תשובה, להיפך. מהלך השאלה והתשובה הופכים להיות אבן היסוד של התורה שבעל פה - התלמוד הבבלי.
בדרך זו מבררים גם רבותינו הראשונים את התלמוד, וכך האחרונים לראשונים. זאת תופעה שאין לה אח ורע והיא מייחדת אותנו - עם ישראל הוגי התורה - מכל התורות והתרבויות, אנו מעמידים כל דבר ב'מבחן הסבירות'.
'אם תתבונן מעט בדברים' אמרתי לו, לא יקשה עליך להבין גם 'למה זה טוב', די להיכנס לישיבה או כולל, ולהרגיש את האש הבוערת בלהט הויכוח והעיון. ולהרגיש מה טוב בזה. האש הזאת היא שעמדה איתן מול גזירות וצרות רבות מספור, סירבה להיכבות לאחר חורבנות קשים מנשוא, והציתה מחדש, שוב ושוב, להבה עצומה המאירה למרחקים. כך, באותיות של אש, ובלהט הוויכוח, העיון ובקשת הסברה, נכתבה התורה שבעל פה, וארון הספרים היהודי העצום.
אז מה אתה אומר ברוך? לא מגיע לקוראי הטור שלי גם קצת מזה?
עזוב אותך מעילת הסבירות של הפוליטיקה אמרתי לו, 'בשביל מה זה טוב'? בוא לעסוק איתנו בעילת הסבירות של התורה.
'נו שויין' הוא אומר לי, אני בפנים! אבל מה העניין עם השליחה של הטור במייל, בשביל מה זה טוב?
לתגובות ולהרשמה לקבלת הטור במייל: ishaygozlan@gmail.com