בסיעת יהדות התורה מתייחסים להצעת חוק לימוד התורה, שהוגשה אמש (שני) ועוררה הבוקר סערה. במפלגה החרדית האשכנזית טוענים כי מועד הנחת ההצעה מקרי וכי הנושא יגובש בהסכמה בין המפלגות.
"כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני ימצא פתרון מוסכם על כלל סיעות הקואליציה בנושא הגיוס", מסרה סיעת יהדות התורה. "הצעת החוק הוכנה בזמנו על ידינו כחלק מהפתרון הכולל.
"מועד ההנחה על שולחן הכנסת הוא מקרי וכל הנושא יגובש בהסכמות בין מפלגות הקואליציה. אנו מצרים על כל מי שמנסה לתלות בהצעה מה שאין בה".
אמש הוגשה הצעת החוק החדשה של יהדות התורה ובה נקבע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי" - מה שיאפשר הטבות לתלמידי ישיבות.
הדבר עורר סערה, ובצל הקרע ברחובות בין תומכי הקואליציה ומתנגדיה, במפלגת הליכוד הגיבו כי "הצעת חוק יסוד לימוד תורה לא עומדת על הפרק והיא לא תקודם".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב אחרי הודעת הליכוד: "יום אחרי ביטול עילת הסבירות, הקואליציה המופקרת בתולדות המדינה מתחילה לחגוג על חשבוננו. ממשלת החורבן שלא הפסיקה לזעוק ״סרבנות״ מגישה את ״חוק הסרבנות וההשתמטות״ ועוד מעיזה לקרוא לו ״חוק יסוד לימוד תורה״.
עוד אמר לפיד: "הקיצונים מקבלים גיבוי לסרבנות מהממשלה שרק אתמול תקפה בגסות את טובי הלוחמים ואת גיבורי ישראל. אם הם לא יתגייסו, מי יתגייס? אם הם לא יסכנו את חייהם, מי אלו שיסכנו את חייהם? ואם הם לא מתגייסים, מה פתאום שיקבלו את כל הזכויות בחינם? ממשלת החורבן ממשיכה להרוס את החיים המשותפים. איפה שר הבטחון? איפה אנשי הליכוד? איפה ראש הממשלה? האם נכנעתם ללא קרב לקיצוניים? "אם אין קמח אין תורה". כתוב בפרקי אבות, איבדתם את הדרך".
כזכור, בהסכם הקואליציוני עם 'יהדות התורה' נקבע, כי הממשלה תקדם חוק יסוד שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה עוד קודם להעברת התקציב. לאור העיכובים בקידום החוק, הגיש ח"כ משה רוט יחד עם חברי הכנסת יעקב אשר, אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס וישראל אייכלר, הצעת חוק פרטית שתקבע את מעמדו של ערך לימוד התורה ומעמדם הייחודי של לומדי התורה.
בהצעת החוק נכתב כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית, רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה", בהתאם לכך מציעים יוזמי החוק "לעגן כראוי החוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד התורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה".
עוד קובע החוק כי "אלו שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה, לתקופה משמעותית, יחשבו כמי שמשרתים, שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי, וכי תהיה לכך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם".
סעיף מרכזי בהצעת החוק מתייחס לפסיקת בג״צ שביקשה להסדיר את נושא גיוס בני הישיבות. יוזמי החוק טוענים כי חוק יסוד לימוד התורה, יבהיר לבית המשפט העליון, כי הכנסת תומכת בהכרה במרכזיותו של ערך לימוד תורה.
לדברי ח"כ משה רוט: "בהסכם הקואליציוני סוכם, כי הצעת חוק זו תהיה הצעה ממשלתית, אך הדבר לא נעשה בלוח הזמנים שסוכם. לכן החלטנו להגיש את החוק כהצעה פרטית מטעם כל הסיעה כדי שנוכל לקדם את החוק מיד בתחילת מושב החורף".
שר הביטחון יואב גלנט הגיב: "השירות בצה״ל הוא חובה אזרחית שאין נעלה ממנה. לימוד התורה הוא יסוד חשוב בשמירת הגחלת שלנו כעם ויש לי הערכה ללומדים. חשוב לזכור: אין ולא יהיה מקום להשוואה בין שירות בצה״ל לבין לימוד תורה. הגנת המדינה במסגרת השירות בצה״ל היא ערך עליון. נמשיך להבטיח שמי שנותן יותר - יקבל יותר".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר: "לימוד תורה הוא דבר חשוב ומרכזי בחיי יהודים לאורך כל הדורות. מבלי לגרוע מערכו, ביסוסו בחקיקה שמשווה אותו לשירות - מרוקן מתוכן את ערך צבא העם. אם יעבור החוק, זו תהיה פגיעה אסטרטגית בעתידה של מדינת ישראל. רק מתווה שירות חדש למדינת ישראל, כפי שאני מקדם, שיקיף את כל חלקי החברה, כולל חרדים וערבים, יאפשר את המשך קיומו של צבא העם וייצור כאן שותפות לאומית מבוססת על הוגנות ושוויוניות תוך כבוד לכל מרכיבי החברה בישראל. בלעדיו לא יהיה פה צבא עם, ובטווח הרחוק, לא תהיה פה מדינה".
עוד אמר גנץ: "במקום מדינה שיש לה ממשלה, אנחנו הופכים לממשלה שיש לה מדינה. אני קורא לרוב חברי הקואליציה שמבינים היטב את המשמעות, ובמיוחד לשר הביטחון, לא לתת את ידם לפירוק צה״ל והחברה הישראלית".
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב: ״אני פונה לכל חבריי מהמפלגות הציוניות באופוזיציה לנתק כל מגע עם מפלגות ש״ס ויהדות התורה עד הורדת חוק ההשתמטות מסדר היום״.