"יראי שמים - טיפשים וסכלים"; האם הגאולה תהיה על ידי משיח או על ידי הקב"ה?

• הרבאיי הרפורמי שהתנגד לעלייה לארץ ישראל מחמת "שלושת השבועות"
• מלחמות הרפורמים בקונסרבטיבים: "צבוע ועוכר ישראל"
• כך תלמיד החתם סופר הגן על היינריך גְרֶץ הקונסרבטיבי בבית המשפט
• העדות שהסעירה: אין יהדות רפורמית ואורתודוקסית אלא - דת אחידה
• 'פערנעליכען משיח'; תגובת תלמיד החת"ס שנטען שכפר בביאת משיח
• פולמוס ה"משיח כתקופה"; האם הרבנים שיצאו נגד - נפלו במלכודת?
• למרות המחלוקת והדעות האפיקורסיות: יהודים דואגים ליהודים
• הפולמוס ההלכתי: האם דבר חי - פולט; ומה דין הכנסת אצבע לכוס תה?
• הפולמוס על המשיח: מחלוקת החתם סופר וה'תורה שלמה'

בתחילת דברים מקשה הרבי מצאנז: "העניין אשר ייפלא מאד" מדוע באמירת ההגדה של פסח כאשר מספרים על יציאת מצרים ומדגישים את האותות והמופתים אשר עשה הקב"ה: "אין מזכירים כלל את משה רבנו אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים את כל האותות והמופתים לפרעה?!".

הקושיה קשה ביותר, מבאר הרבי מצאנז, שכן בחומש שמות, שמו של משה רבנו הוזכר עשרות פעמים בפרשיות שעוסקות ביציאת מצרים לעומת ההגדה שאף לא פעם אחת.

מבאר הרבי מצאנז שאם משה רבנו היה מוזכר בהגדה של פסח היו כאלו שהיו טועים לומר שרק בדור שיש מנהיג צדיק בדרגתו של משה רבנו העם יוכל להיגאל: "ואילו בדור שאין מנהיג כמשה, אזי נאמר אבדה תקוותינו".

מבאר הרבי מצאנז שאמונה זו שחייב בכל דור שיהיה צדיק, היא לא נכונה, שכן אנו מתפללים להקב"ה לבדו: "אבל באמת עלינו לדעת שבני ישראל מתפללים אל השי"ת לבדו, ורק בו לבדו אנו בוטחים".

בדור שלנו אין צדיק כמשה רבנו

הרבי מצאנז מדגיש בדרשתו שוב ושוב שבדור שלנו, אין צדיק כמשה רבנו, וכל התקווה שלנו היא רק על הקדוש ברוך הוא שהוא יושיענו ויגאלנו: "כאשר אנו מתבוננים על פני דורינו שאדם אין צדיק בארץ כמשה, אין אנו מזכירים את שמו של משה בהגדה, כי בדור כזה תקוותינו היא רק על הקב"ה לבדו, שהוא קיים ושמו קיים ואמונתו לעד קיימת, שהוא יושיענו ויגאלנו שנית".

האמורא רבי הלל קיווה שהקב"ה יגאל את בניו

כעת עובר הרבי מצאנז לדון בקביעתו הנחרצת של האמורא רבי הלל שאין משיח לעם ישראל, ומסביר בכך את סירובו של משה רבנו לגאול את עם ישראל בטענה "כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי", ומדגיש הרבי מצאנז שעיקר דברי רבי הלל נאמרו מתוך תקווה   שעם ישראל יזכו והקב"ה בעצמו יגאל אותם, ללא ביאת המשיח:

"הביאור בזה נראה, על פי מה שמצינו בגמרא (סנהדרין צט, א) רבי הלל אומר, אין להם משיח לישראל, ופירש רש"י אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויאלם לבדו, ואף שאמר שם רב יוסף שרא לי מריה לרבי הלל [ופירש רש"י, ימחול לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן], עיקר קפידתו היתה בשביל שנתן מקום לטעות בדבריו, אבל עיקר דבריו של רבי הלל אמת המה שיש בחינה שיזכו ישראל לגאולה באופן שהקב"ה בעצמו יגאל אותם בלי ביאת המשיח".

מחלוקת הרבי מצאנז והחתם סופר

במילים מפורשות ובניגוד לדעתו של החתם סופר (שפסק "שהאומר אין משיח וקים ליה כרבי הילל, הרי הוא כופר בכלל התורה" [שו"ת חי"ד דף קמז])  מבאר הרבי מצאנז שיש מקום לדעתו של האמורא רבי הלל, והוא מבאר שדעתו של רבי הלל, שהמדובר שעם ישראל יפעלו בעצמם להביא את הגאולה ע"י תפילות, ואו אז הקב"ה בעצמו יגאל אותם:

"עוד יש לפרש בדברי רבי הלל, אין להם משיח לישראל, כלומר שלא ישראל הם יפעלו את הגאולה וביאת המשיח בתפילתם ובתעניתם וצעקתם כמו שהיה במצרים... אלא הקב"ה לבדו הוא יפעל את ביאת המשיח... הקב"ה בעצמו יעורר את גאולתם של ישראל".

אלו ואלו דברי אלוקים חיים

לאחר מכן מבאר הרבי מצאנז שאפשר ששני הפירושים בדברי רבי הלל (פירוש רש"י, ושל האדמו"ר עצמו) הולכים בקנה יחדיו, ולעתיד לבוא אם עם ישראל יחזרו בתשובה - יהיה להם משיח ע"י שהקב"ה ישלח את דוד המלך בעצמו, או צאצאו משיח בן דוד. ברם, אם עם ישראל לא יחזרו בתשובה חס וחלילה, משיח לא יהיה 'לישראל', והכוונה שהגאולה לא תבוא בזכותם, אלא הקב"ה ימלוך עליהם ויגאלם לבדו כפי שפירש רש"י "ולא ישלח איש משיח לגאלנו".

משה רבנו לא מוזכר בהגדה של פסח כי עם ישראל לא רוצה ישועה רק בידי צדיק

בהמשך דרשתו מבאר הרבי מצאנז שהסיבה שבהגדה של פסח לא מוזכר משה רבנו כיון שעם ישראל לא רוצה שבכל הדורות תהיה ישועה לעם, רק על ידי צדיק:

"לפי שאנו לא רוצים שבכל הדורות תימשך הישועה רק על ידי צדיק כמשה רבנו בלבד... כי מה נעשה בדור שאין בו צדיק כמשה רבנו?!... לכך אנו מספרים רק את מעשי ה' ונפלאותיו, שהוא לבדו יתברך שמו חס וריחם עלינו והוא לבדו הוציאנו מעבדות לחירות ומאפילה לאורה".

יראי השמים בדורנו הטיפשים והסכלים שלא מאמינים בביאת משיח

ממשיך הרבי מצאנז ומעורר על כך שיש בדורנו יהודים יראי שמים שמתייאשים מהגאולה בימינו, ומדובר ב"טיפשות וסכלות", וברור שגם בכזה דור נזכה לגאולה:

"אשר בקוצר דעת הם נופלים למחשבת טעות להתייאש מהגאולה בימינו, ואין דברינו מאפיקורסים ומינים, אלא יהודים יראי ה', כמו שבאוזני שמעתי כמה פעמים כאלה המפטירים בשפה שלא יתכן שמשיח יבוא לדור שפל וגרוע כמו דורנו. אבל באמת רק מחמת טיפשות וסכלות נפלו לטעות זו של אפיקורסות, כי האמת הברורה היא שבוודאי גם בדור כזה נזכה לגאולה".

הראיה מארבעה בנים

בסיום דבריו מביא הרבי מצאנז ראיה ניצחת לדבריו, ואומר שטעות לחשוב שרק אם עם ישראל ישמור את התורה אזי יזכו לגאולה, שהרי אנו אומרים כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם אחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול, ולכולם אנו מצווים לספר ביציאת מצרים, ללא הבדלים בין הבנים, ואם גם ל"אינו יודע לשאול" מצווים אנו לדרוש בסיפור יציאת מצרים, והמדובר על לא "תינוק קטן", אלא "תינוק שנשבה" מהקיבוצים החילונים, וגם עליו אנו צריכים לספר ביציאת מצרים, כך שזו הראיה שגם הוא יגאל בב"א בדור שלנו:

"ובכח הסיפור להמשיך את הישועה גם בימינו, בלי להבדיל בין הבנים, כי לא רק בדור של בנים חכמים יגאל ה' את עמו בכח סיפור יצירת מצרים, אלא אפילו בדור שכולו חייב וכולם רשעים, או דור שכולו בן תם או שאינו יודע לשאול, שהכוונה על תינוק שנשבה שאינו יודע מאומה מיהדות, שבוודאי על זאת כיוונו חז"ל בבן שאינו יודע לשאול, כי אין הכוונה על תינוק קטן שאינו יודע לדבר, שהרי הוא גם לא יבין מאומה כשיספרו לו ביציאת מצרים, אלא הכוונה על אדם שהוא כבר גדול בשנים ובכל זאת אין הוא יודע לשאול, יען כי הוא התגדל שנים רבות ב'קיבוץ' וכדומה, והוא ואביו וזקנו עם תינוקות שנשבו כמה דורות, וגם כשמגיע חג הפסח אין הוא יודע מאומה ממהות חג הפסח ומה צריך לשאול. אף בדור כזה אין לנו להתייאש מהגאולה, אלא עלינו לבטוח בהקב"ה שהוא לבדו יושיענו ויגאלנו, ושום דבר לא ימנע בעדו להביא את ביאת משיח צדקנו לגאול את ישראל".

סיכום הדברים:

דברי הרבי מצאנז מבהילים, וראוי לציבור הגולשים לעיין בדבריו ביסודיות. מדבריו עולה שדעתו של רבי הלל דאין משיח לישראל, אלא הקב"ה יגאל אותם בעצמו, הם דעה מקובלת בהחלט בבית המדרש, ואמנם ברור שיש אפשרות שדוד המלך או צאצאו משיח בן דוד יגאל את עם ישראל (כפי הפרשנות המקובלת אצל רבבות אלפי ישראל), אלא שמדובר בשתי שיטות בבית המדרש, האם הגאולה העתידה תהיה על ידי משיח צדקינו, או על ידי הקב"ה בעצמו.

•

[1] הובא ב'שפע חיים' דברי תורה מאת כ"ק אדמו"ר הגה"ק זצוקללה"ה, - דברי תורה מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, פרשת צו – שבת הגדול – תשפ"ג, גליון ב אלפים ס"א, שנה ל"ט – גיליון כ"ד.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com