"העולם הולך ונאכל" | למה כדאי לנו לשמור על איכות הסביבה?

בואו נדבר על הפיל שבחדר. נוצר מצב שבגלל שכל מיני ארגונים שונים ומשונים לקחו אחריות על איכות הסביבה ועשו ממנה עניין גדול, אותנו – הציבור החרדי – זה הרחיק וגרם לאי התעניינות אחת גדולה.

איך הגעת לעסוק בזה?

"התחלתי עם כל הנושא הזה בגלל רעש שהפריע לי מאוטובוסים שחנו מתחת לבית. פניתי לארגון של איכות סביבה והם אמרו לי 'אומנם זה משפיע לך בנשמה הרעש וזה 'מטרטר' אותך, אבל הסיפור הוא גדול יותר, יש זיהום אוויר בגלל שהאוטובוסים חונים אבל לא מכבים מנוע', אגב זה היה ליד גן ילדים, להם יש ריאות קטנות יותר וזה מסוכן. משם המשכתי להתעסק בזה בכל הכוח".

אתה יכול לשים את אצבע, מדוע הציבור שלנו לא כל כך מודע לנושא הזה?

"בדיוק כעת למדנו בדף היומי על שמיטה. אנשים פחות מקפידים על זה כי שנת שמיטה מופיעה אחת לשבע שנים. רק כשזה מגיע – אז אנחנו לומדים אותה הכי טוב.

"כך גם לענייננו, כנס לתלמוד תורה או בבית ספר – הנושא הזה אינו נלמד כל כך, ייתכן כי בציבור לא מרגישים שזה נוגע אליהם. רק כשאתה מגיע ומסביר את החשיבות – אנשים מבינים שיש הלכות של איכות סביבה. חשוב לדעת כי נפגעי רעש וריח הינן סוגיות שלימות שנלמדות בש"ס".

לתת את הדעת

אז איך נכון להכניס את הנושא למודעות?

"תראה, לא הייתי מתחיל לעשות מכל דבר של איכות הסביבה כמצווה מהתורה, אבל יש הנהגות שצריך לדעת איך לעשות וזה משהו שבהחלט חשוב לשים לב אליו".

ומכאן לטיפים שלך על מנת שנשמור על הסביבה...

"נראות", עונה גנוט, "מקום שנראה נקי – ממילא כפועל יוצא - אווירת הנפש בו היא טובה יותר. מי שיוצא לנופש מחפש רוגע. מקום של מים נקיים.

"כמו כן, אכילה נכונה. היום משנים את צורת בעלי החיים כי הוא נוח יותר לתעשייה – אז לשים לב לאכול אוכל בריא יותר.

"נכון שיש מחזור בקבוקים – דבר שחשוב בכדי למנוע זיהום ודברים אחרים – אבל יש עוד כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם.

"יש את המדרש שכולם אומרים 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי' הנאמר על אדם הראשון – כולם חושבים על המילים 'שלא תקלקל', ואני אומר בואו נשים זרקור על המילים 'תן דעתך'. אדם חרדי בעל אמונה – צריך בראש ובראשונה לתת את הדעת. להבין וללמוד. אני נכנסתי לנושא הזה כי התחלתי ללמוד עליו. גיליתי עולם שלם של סביבה שמורכב מהרבה מאוד פרטים.

"זה לא צריך להיות הנושא אבל זה צריך להיות נושא חשוב שמדובר בציבור שלנו", חותם גנוט.

חרדים - הכי טובים לסביבה

אנו עוברים לשוחח עם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.

"המשרד שלי שייך לכולם. אנחנו מבינים את גודל השעה והתקופה המאתגרת. המשרד שלנו – אין בו גבולות. המים הם של כולנו והאוויר של כולנו. הדבר הכי מאחד בתקופה הזאת זה התחומים האלה ששייכים לכולנו ולמרות כל המחלוקות ושאנחנו שונים אחד מהשני - חייבים את כולם כדי להילחם על מטרות נעלות הללו".

השרה ממשיכה ומפרטת: "כל יום אני נפגשת עם טובי המוחות שיש להם גם רעיונות חדשים וגם ראיה חדשנית מעולמות ההייטק על מנת לפעול למען איכות הסביבה".

מה האתגרים ואיך מתמודדים עימם?

"אנחנו מתמודדים עם אתגר לא פשוט של 'שטח פתוח' לעומת 'פיתוח'. מדינת ישראל מתפתחת אבל היא קטנה ללא שטחים רבים. צריך לדעת איך מנצלים שטחים שלא פוגעים בסביבה ובכך למזער את הנזקים הסביבתיים.

"העברנו תקציב לשנת 2023-24 של 500 מיליון שקלים לנושאי הסביבה. זהו התקציב הגדול ביותר של המשרד הזה.

"בפנים הכנסנו גם תקציב לרשות הטבע והגנים תוך מיקוד למגזר החרדי והערבי. לפני כן לא היה להם יחידה משלהם במשרד שלנו וכיום אנחנו מסתכלים בראיה שהם, הגנים הלאומיים ובכלל, שייכים לכולם".

מה עושים במשרד כדי לקדם דברים עם הציבור החרדי?

"אנחנו רותמים אלינו ארגונים סביבתיים. עשינו מפגש כתבים עם עיתונאים חרדים. אנחנו מקדמים בכל העת שולחנות עגולים".

הציבור החרדי מודע לכל נושא איכות הסביבה?

השרה מפתיעה: "החברה החרדית ביום יום שלה גם ממחזרת, וגם פחות מזיקה לסביבה מהציבור הכללי. החרדים טסים פחות, מעבירים בגדים מאח לאח – לעומת הציבור הכללי שטס הרבה יותר. דווקא בהיבטים האלה – ההתייחסות שלה לחברה, טובה בהרבה מאחרים".

ועדיין, למה הציבור החרדי לא כל כך ער לנושא הזה?

"עניין של מודעות והשקעה", עונה השרה סילמן, "ארגונים חרדים שלא בתמיכת המשרד - אנחנו דואגים להכניס אותם לתמיכת המשרד לקבל מאתנו תקציבים על מנת להעביר ידע בנושא.

"אנחנו בונים תכנית סביבתית שלימה של חינוך, בה נסביר כמה הצלת מזון זה הקפדה על 'בל תשחית'. אנחנו מנחילים את זה ומעלים את זה על סדר היום. אנחנו עובדים בצורה פורמלית ובלתי פורמלית יחד רשויות מקומיות עם ראיה ממוקדת של החברה החרדית. אנחנו נדבר בשפה שלהם ובהתאמה".

ועוד כמה דברים שחשוב לדעת על המשרד?

"אישרנו הצעה לטפל בכל שריפות הפסולת הבלתי חוקיות. אנו פועלים למגר אותם, תוך סגירת אתרים בלתי חוקיים. אנחנו עמלים לסיים הטמנה ולעבור למתקני קצה. כיום שמונים אחוזים מהפסולת הולכים להטמנה מה שיוצר אחר כך זיהום אוויר. נהפוך את הזבל לזהב.

"במקום להיות המשרד הזה של 'מה לא', אנחנו פועלים כל הזמן להיות 'למה כן'. אנו רוצים להיות קטר כלכלי של המשק. שנותן וודאות משקית בנושאים האלה".

"עד שהגעתי", ממשיכה סילמן ומספרת, "במשרד התנגדו להקמת ישובים חדשים כחלק מהתפיסה שזה פוגע בסביבה, ואני תמיד בוחנת כל נושא לגופו ולכן אישרתי את רמת ארבל בצפון, כי אין כאן רק שיקולים סביבתיים אלא גם שיקולים ציוניים לאומיים. אני רואה באיזון את הדברים האלה ופועלת לעשות מה שאפשר כדי גם לשמור על הסביבה וגם לבנות עוד בתים בארץ ישראל".

טיפ זהב שכדאי לדעת על איכות הסביבה?

"אנחנו הולכים לצאת עם קמפיין ענק של 'ישראל נקייה' בה נסביר את החשיבות לא ללכלך שטח ציבורי. אנחנו נפנה בפרסום לכל הקהלים, לכל המגזרים. אז חשוב לדעת – לשמור על שטח ציבורי זה כבר מעלה גדולה כשמירה על הסביבה.

"אנחנו רואים בציבור החרדי שותף גדול כי הם מבינים את החשיבות של איכות הסיבה מהיותם שומרי תורה ומצוות. החברה החרדית היא צבא ה' שלנו למשימות הסביבתיות.

"התנגדתי בזמנו שירדו על החברה החרדית בממשלה הקודמת והצרו את צעדיה על ידי חוק 'חד פעמי'. אחת ההחלטות הממשלה הראשונות של הממשלה הנוכחית היה לבטל את החוק. אני יודעת שחד פעמי זה לא טוב, אבל אני מבינה את הראיה הלא נכונה התפיסתית. אם משנים חוק, הוא צריך להיות על כולם ולא נכון לעשות שיימינג על הציבור החרדי ואת זה אנחנו מתקנים במשרד".

"החברה החרדית זה העתיד של מדינת ישראל", חותמת סילמן את שיחתנו.