פרק ד': בפרק הקודם כתבנו אודות הגאון רבי אליעזר איש הורוויץ רבה של וינה ותלמיד החתם סופר, שתמך בדברי היינריך גְרֶץ הקונסרבטיבי בכך שאין משיח לישראל, אלא המדובר ב"תקופה של משיח", ותפקידו של העם לגאול את עצמו.
המשך המעשה שבית משפט נוצרי תבע את גרץ בעוון ביזוי הנצרות והיהדות, והמנהיגים הרוחניים של העיר וינה תמכו בדברי גרץ והעידו לטובתו בבית המשפט.
- הרבאיי הרפורמי שהתנגד לעלייה לארץ ישראל מחמת "שלושת השבועות"
- מלחמות הרפורמים בקונסרבטיבים: "צבוע ועוכר ישראל"
- כך תלמיד החתם סופר הגן על היינריך גְרֶץ הקונסרבטיבי בבית המשפט
בעדותו מול בית המשפט הנוצרי העיד רבי אלעזר הורוויץ שאין יהדות רפורמית ואורתודוקסית אלא היא דת אחידה למעט כת הקראים שכבר לפני חמש מאות שנים נבדלו מהיהודים.
בעדותו רבי אלעזר הורוויץ אמר שהפרשנות של גרץ לישעיהו אינה עומדת בסתירה ליהדות האורתודוכסית, אך סיים את דבריו בהצהרה המוזרה שכל יהודי מאמין אמנם במשיח בשר ודם, "אך האופן בו הוא אמור להופיע, נותר נשגב מבינתו".
למעשה, שני המנהיגים הרוחניים בפועל של העיר וינה, תמכו בדברי הד"ר גרץ מול מתנגדיו הקתולים והחרדים, ולאחר ששמע העדויות, בית המשפט פסק לעורך והמפרסם בפועל של מאמרו של גרץ, ד"ר קאמפרעט שמונה ימי מאסר, ולאחר דין ודברים עם הסנגור שלו המאסר הומר בקנס ארבעים מטבעות פלורין.
בעיתונות התקופה נכתב שהעדות של הרב הראשי הרב הורוויץ, היא הכי חשובה ויותר מהדרשן מנהיימער ש"לא נחשב מהיהודים האדוקים".
העיתונות סכמה את עדותו של הגאון רבי אלעזר הורוויץ בעל 'יד אלעזר':
- אין יהדות אורתודוקסית ורפורמית, אלא כולנו בני דת אחת.
- אמונה במשיח אישי היא לא אמונת כל היהדות, אלא רק חלק ממנה ואנו רשאים לתאר את המשיח כאישיות מוסרית גרידה.
ננסה להסביר את עדותו של בעל ה'יד אלעזר' בדבריו שהיהדות היא דת אחידה והיא אחת מהדתות שתחת חסותה של הממשלה. מדוע טענה זו עזרה לד"ר גרץ מול התביעה?
אלא טענה זו אומרת שאכן על המדינה להגן את אלו שתוקפים את היהדות, ואילו הד"ר גרץ היה מתקיף את היהדות, היה עליו לקבל עונש כי המדינה מכירה ביהדות בתור דת רשמית, ומי שתוקף את היהדות כאילו תוקף את המדינה.
ברם, טענה זו שאין היהדות מחולקת לזרמים שונים, אלא היא דת אחת - עזרה לגרץ בטענה שהוא לא פגע במדינה. כיון שעדותו של הרב הורביץ אמרה שאין כזה דבר שני זרמים בתוך היהודים ושניהם דת אחת, ומשמעותה שהפולמוס בין גרץ למתנגדיו מסתכם בחילוקי דעות בתוך הדת היהודית, והוא לא התקפה נגד הדת באופן כללי, כך שהמדינה שנותנת חסות ליהדות לא נפגעה, כי המדובר על ויכוח בתוך היהדות.
לעומת המוחים כנגד דברי הד"ר גרץ שטענו שיש יהדות אורתודוקסית רפורמית, וגרץ תקף את הראשונה שהיא מוגנת בחוק, ולכן יש עילה לתביעה.
הרב הורביץ בהגנתו על גרץ טען שאין שתי יהדות אלא אחת, ובכך ניסה לשלול את טענת התביעה שגרץ ביזה את המדינה[1].
תלמיד טועה כתבו?!
דבריו של בעל ה'יד אלעזר' הכו בהלם את העיתונאים שסקרו את הפרשה, ואחד מהם העלה השערה שאולי המקורות מהם העתיק את עדותו של הרב הורוויץ לא מסרו כהוגן וכראוי, ואולי הרב הורוויץ בעצמו לא חשב לרגע לתוצאות המרחיקות לכת בעדותו בכך שהגן על גרץ. בהמשך נטען באחד העיתונים שאכן הרב הורוויץ כתב לאחד מידידיו שעדותו שצוטטה בעיתונות סולפה, והוא דרש מבית המשפט העתק רשמי מעדותו ו"שכל אחד ידע שאמונתו בביאת משיח אישי היא חזקה ואיתנה".
בסופו של דבר פורסמו דבריו המלאים של הרב הורוויץ מפרוטוקול בית המשפט והוברר שאכן הדברים לא כצעקתן כדלהלן [ההדגשות שלי]: "ביהדות אין פילוג ואין כיתות, וגם הציפיעה למשיח היא אמנם עיקרון דתי, אבל בשום מקום לא הציבו גבולות למחקרים ולעיונים על הצורה ואיך המשיח יופיע... בתורת המשיחיות ביהדות ישנם פנים שונים, חלק מסוים מהיהודים מחכה למשיח אישי, אבל חלק יותר גדול רואה בנבואות על המשיח את כלליות האומה. השולל איפוא את האמונה במשיח האישי, אינו נחשב לפי העדות הנ"ל כמחרף או משפיל את תורת היהדות..".
עדות זו שפורסמה, ולמרות שהרב הורוויץ הילך בין הטיפות (ובפרט שחלק מחז"ל כרבי הילל בנו של רבן גמליאל ברבי סברו ש"אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" (סנהדרין, צ"ט א'), גרמה להלם ותדהמה[2] אצל מרבית גדולי ישראל, והגאון הד"ר רבי עזריאל הילדסהיימר שכיהן אז כרבה של איזינשטט ויצא במחאה גלויה נגד דברים אלו, אליו הצטרפו רבים מגדולי ישראל דאז, ועל כך בפרק הבא...
"מציצה בפה" – והפסק של המשנה ברורה
יצוין שהגאון בעל 'יד אלעזר' מוזכר במשנה ברורה[3] בפסק תקדימי ושנוי במחלוקת שמסר בשמו של מורו ורבו החתם סופר. המדובר על ביאור הלכה סימן של"א סעיף א ד"ה ופורעין ומוצצין, וכך דברי המשנה ברורה: "עיין בתשובות בנין ציון סימן כ"ג וכ"ד דהמציצה דוקא בפה ולא ע"י דבר אחר שהמציאו הרופאים החדשים, ובתשובת יד אלעזר מתיר למצוץ בספוג דבדוקה דיותר טוב ממציצה בפה, ואפילו בשבת יש להתיר בספוג, עיי"ש [פ"ת על או"ח]".
סוגית "מציצה בפה" בברית קודש חורגת מעיסוקנו. בקצירת העומר נזכיר שע"פ רוב דעתו של בעל ה'יד אלעזר' לא נתקבלה אצל מרבית המוהלים בדורנו, ולמרות שיש שהבינו שהמשנה ברורה פסק כדעתו, ושלא כדעת ה'בנין ציון' הלו הוא הגאון רבי יעקב יוקב אֶטלינגר.
המשך יבוא...
•
לקריאה נוספת: המשיחיות היהודית בעידן האמנציפציה – ממלכות בית דוד לסוציאליזם של אחרית הימים, ד"ר יעקב קולר, אדרא, בית להוצאת ספרים אקדמאים.
[1] נושא זה סבוך ומתחבר על הפולמוס של רבותינו זצוק"ל בדבר הפרדת הקהילות, ואין מקומו כאן. מה שברור שמסתבר שהרב הורביץ התנגד להפרדת הקהילות, אלא שלא ברור שכל 121 הרבנים שיצאו נגדו תמכו בהפרדת הקהילות.
[2] וראה את דברי הרדב"ז: "לא נקרא בשביל זה כופר, והרי הלל היה אדם גדול וטעה באחד מעיקרי הדת שאמר (בסנהדרין צט.) אין להם משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי חזקיהו... ומפני זה הטעות לא חשבוהו כופר ח"ו דאם לא כן איך היו אומרים שמועה בשמו? והטעם מבואר כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב שמה שעלה בעיונו אמת, ואם כן אנוס הוא ופטור, אף הכא נמי טועה בעיונו ". (שו"ת ח"ד סי' קפ"ז).
[3] יצוין שבכך שהמשנה ברורה ציטט את דעתו של היד אלעזר, הדבר נחשב לחותמת הכשר מאת מרן החפץ חיים וכדברי מרן שה"ת הגר"ח קנייבסקי.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com