פרק ג': אנו עוסקים בהגותו של הרב דוד ניטו רב ואב"ד בליוורנו ובלונדון, הפולמוס על תורתו, ופסק החכם צבי בעדו.
בספרו "מטה דן וכוזרי חלק שני" כותב רבי דוד ניטו קביעה שמקורן של החכמות החיצוניות הם למעשה בתורת ישראל: "חלילה חלילה לחכמי ישראל לברוח ולהבריח את עם ישראל מהחכמות הצריכות ליישוב העולם, שהם ז"ל לא אסרו אלא ספרים המביאים לידי מינות או שנות או בטלה המביאה לידי שעמום. אדרבה, החכמות מצור ישראל נוקרו וממי יהודה יצאו", (מטה דן וכוזרי שני, מה ע"א)
מדיון זה אנו מבינים את היחס החיובי לחכמות חיצוניות מאת רבי דוד ניטו לאחר שהוא תמה על חכמים שראו סתירה בינם לבין חכמת התורה: "ולמה היה להם למאוס בחכמות כשאין בהם דבר נגד ה' יתברך ותורתו?", (מטה דן וכוזרי חלק שני, נח ע"א).
כאמור, בתאריך ד' בסיון תס"א (1701) מונה רבי דוד ניטו לרבה של לונדון אליה הגיע שנה לאחר מכן. אלא שכבר בחורף השני לכהונתו התעוררה הסערה הראשונה. רבי דוד ניטו אמר בדרשתו כי הטבע והאל חד הם, וקנאי עירו יצאו למלחמה שערה. לא עזר לו דרשה נוספת בה הוא הבהיר וניסה לתרץ את עמדתו כי כוונתו הייתה שההשגחה הישירה של האלוקים היא זו שמנהלת את הטבע, והרוחות לא שכחו.
בהמבשר תורני נטען שלחינם נזעקו קנאי עירו כנגד רבי דוד ניטו, שכן כיום ידוע ומקובל, שאין כלל סתירה בין הטבע להשגחת השם יתברך, וכן כתבו רבים שהאלוקים והמילה הטבע בגימטרייה הם 86, וכן כותבים על כך רבותינו המקובלים הרמ"ק והשל"ה, תולדות יעקב יוסף ועוד רבים, אלא שבתקופה זו עדיין לא היה מפורסם לרבים המושג הנכון של אלוקים והטבע.
כאמור בדרשתו טען רבי דוד ניטו כי הטבע הוא גילויו הרגיל של האלוקים בעולם, ופרצה סערה רבתי. הדיין ר' יהודה צרפתי האשים את הרב ניטו בקרבה לדעותיו של ברוך שפינוזה שהוכרז כמה שנים קודם לכן ככופר.
היעב"ץ: הקנאים חיכו בפינה לרבי דוד ניטו
האמת היא שהפולמוס פרץ כנגד הרב ניטו לאחר שמתנגדיו "חיכו לו בפינה" זמן רב, כפי שכותב רבינו היעב"ץ בספרו האוטוביוגרפי 'מגילת ספר', ואלו עטו על העניין במוצא שלל רב.
חכמי הקהילה פעלו לטובת רבם, והדיחו את מתנגדי הרב מתפקידיהם הרשמיים, וסירבו לכל התערבות של בוררים חיצוניים בפרשה. במהלך המחלוקת הדפיס הרב ניטו חוברת בספרדית בשם: "על ההשגחה העליונה האלוקית, עצם הטבע האוניברסלי, או על טבע הטבעים", בה הוא לא חזר מדבריו, אלא ניסה להסבירם להמון העם שאינן מבינים בדקויות פילוסופיות כדי להוכיח שהוא לא כופר חלילה.
חכמי הקהילה מנדים את מתנגדי רבם
פַּשְׂקֶוויל רדף פַּשְׂקֶוויל, ולאחר מספר חודשים נערכה חתונה בעיר, שם מונה כמובן רבי דוד ניטו כמסדר חופה וקידושין. אלא שהדיין המקומי ר' יהושע צרפתי סירב להיכנס לחתונה בטענה שהוא לא רוצה להיות במקום שבו נמצא כופר. חכמי הקהילה שעמדו בצידו של רבי דוד ניטו אסרו על צרפתי הנ"ל להיכנס לבית הכנסת, אולם הוא לא נרגע מדבריו כנגד רבה של העיר.
המחלוקת געשה, ומנהלת העיר שכונתה "אנשי המעמד" איימה שהם לא יקברו את מתנגדי רב העיר בבית הקברות, וללא הועיל. בפרק הבא נספר על החכם צבי שתמך ברבי דוד ניטו, ועל המחלוקת שהסתיימה.
המשך יבוא...
•
לקריאה נוספת:
- חן מסיקה. סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה, 136 חשון תשפ"ב
- המבשר תורני (ט"ו טבת תש"ע), הרב יוסף ויכלדר
- 'קולמוס' מגזין 'משפחה', תשרי תשס"ה, הרב יהודה אהרן הורוויץ
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com