"כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי ובקש להפקירו לעניים, אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו[1]", (ראש השנה לא ב).
שרידי הכפר טבי העתיק נמצאים ליד מודיעין בתוואי של שביל ישראל, שם חיו בתקופת חז"ל רבים מחכמינו זיכרונם לברכה. במקום נמצאו שרידי מבנים קדומים ובורות מים מהתקופה הרומית בה חיו רבותינו תנאים ואמוראים.
>> למגזין המלא - כנסו
מכפר טוב נשקף נוף מדהים על מישור החוף, כביש אחד, שדות חקלאים סביב הכפר העתיק, והביקור בו הינו מרשים. מתוך התרגשות גדולה שאפפה אותי צעדתי בשרידי סמטאותיו, מתוך ידיעה שעל אדמה זו בדיוק צעדו גדולי התנאים רבי עקיבא ורבי אליעזר[2].
בכפר טבי החזיק רבי אליעזר בן הורקנוס בכרם, ומעשה שהיה עת רבי אליעזר חפץ להפקיר כרם זה לעניים על מנת שיוכלו להעלות את בציר נטע רבעי לירושלים, כפי שנפסק שכל שדה בתחום ירושלים עד לוד, יש להעלות את הפירות עצמם לירושלים. אולם, גדול הדור רבי יוחנן בן זכאי פטר אותו מכך הואיל וכבר נחרב בית המקדש.
בתלמוד הירושלמי מוזכר כפר טבי בהקשר לגלוסקמה שהובאה מכפר טבי לבית הכנסת בלוד לגבי טומאת אוהל.
"מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי והניחוה באוויר בית הכנסת בלוד, ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו, אמר תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד. אמרו הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין נעמוד על המניין, התחילו מרבי עקיבה וטיהר, אמרו לו הואיל והיית מטמא וטיהרת טהור".
בימינו כפר טוב מזוהה באתר ארכאולוגי הקרוי ח'רבת כפר טאב, הנמצא בפאתי איזור התעשיה מודיעין כפי תיאור חז"ל שהוא נמצא במזרח לעיר לוד, וכפי המובא במקורות עתיקים כמפת מדבא.
כפי שהובא במקורות חז"ל, רבי אליעזר בן הורקנוס החזיק בכרם בפאתי כפר טוב. בסיור שערכתי לאחרונה בשרידי הכפר טוב, אומנם לא הצלחתי לזהות את מיקומו המדויק של אותו כרם, אלא שאני וחברי המטיילים דנו בהגותו ופועלו של רבי אליעזר לאור מקורות חז"ל, והרי כאן לפניכם סיכום של הדברים.
בור סוּד שאינו מאבד טיפה
נרחיב בפועלו ובדמותו של התנא רבי אליעזר בן הוּרקנוּס מבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינהו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה".
הסיפור כפי שמובא במקורות חז"ל על אליעזר בנו של הורקנוס שחפץ ללמוד תורה, ובכוחות עצמו עלה לירושלים, במקביל ללחצי אחיו לאביו לנדותו. ריב"ז כיבד את ר' אליעזר לדרוש, ולמרות שהוא התבייש הוא החל לדבר בלימוד, עד כדי שריב"ז נשקו על ראשו למול עיניו של אביו הורקנוס שאף לא זיהה את בנו.
בסופו של יום הורקנוס שוכנע שבנו אליעזר הלומד תורה מחזיק את העולם, ורצה לנדות את בניו האחרים, אולם ר' אליעזר בקשו שימנע מצעד זה.
פרשנות דברי רבותינו ז"ל
המעשה מציג את חיי עמי הארצות באותה התקופה למול חיי התורה המפכים שהתנהלו בירושלים. הורקנוס ובניו הם אנשי עבודה ויגיע כפיים רועי צאן ועובדי אדמה שנשמע ממקורות רז"ל שאפילו לברך ולקרות קריאת שמע אינם יודעים.
אליעזר קץ בחיים אלו ומחפש מטרה נעלה יותר של לימוד התורה ומתאמץ בכך בכל מאודו, ומגיע לירושלים, והייתה ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאד, ותורה מכרזת עליו בכל העולם, אביו שצופה במחזה מן הצד נהפך בליבו מן הקצה אל הקצה כשחוזה בכבוד התורה הגדול והערכת גדולי ירושלים לבנו.
אליעזר נוהג כדברי הגמרא שלא מספיק רק למעט בסחורה אלא גם להרבות בתחנונים ובקש שיזכה לחכמה, ואכן הוא עוזב את ביתו ומשפחתו, ויושב ובוכה על כך שלא זוכה ללמוד, ועל כך שחפצים להוציאו מהישיבה כשנדף ריחו עד שלסוף עלתה בידו - "מה יעשה אדם ויחכם אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה".
ר' אליעזר בן הורקנוס כיוסף הצדיק
הסיפור מהדהד את פרשת מכירת יוסף, שגם שם היו האחים יחד ברעיית הצאן, ונתקנאו ביוסף שהיה משמש את אביהם ורצו להמיתו או לסלקו מהאיזור ומכרוהו למדינים ואמרו לאביהם שיוסף נטרף ומת, כן אחיו של אליעזר משכנעים את אביהם לנשל את בנו מירושתו ולשכוח זכרו לאחר שהלך.
אליהו הנביא נגלה לאליעזר ומורהו הדרך אשר יילך בה, כשם שליוסף נגלה דמות דיוקנו של אביו ועי"כ קיבל את הכח להחזיק מעמד כנגד הזרם.
אליעזר כיוסף מגיע לארץ לא זרועה בעבורו ובכל זאת עומד בניסיון שנזדמן לפניו בדמות עוני ומחסור, צום ממושך, ואינו מוסר פרטים מי אביו כדי שלא ישבחוהו בעבורו, וכשמתגלה שבן הורקנוס הוא יוצא שמעו לאור כשם שיוסף מובל מן הבור באחת לגדולה כמשנה למלך מצרים. (ובדומה לאסתר שלא הגידה עמה ומולדתה וכמעט שלא נשאר בידה כלום וברגע אחד (במשתה אחשורוש - כשם שכאן אירע בסעודת יו"ט אישית של ריב"ז) נהפך גורלה ודרך כוכבה בבית המלוכה).
אביו שמגיע לסעודתו של ריב"ז אינו מזהה את בנו שהוא זה שיושב ודורש כשם שאחי יוסף אינם מכירים בו.
ר' אליעזר אינו מתנקם באחיו כשם שיוסף אינו מגלה לאביו שנמכר לעבד ע"י אחיו ואינו עושה כל רע לאחיו ולהיפך מרגיע אותם ומחזק רוחם, כך אליעזר משכנע את אביו להחזיר את חלק אחיו ולא לנשלם.
ר' אליעזר בן הורקנוס כמשה רבנו ע"ה
מעניין השינוי במעמדו המשפחתי של ר' אליעזר שנהפך לראש המשפחה כיוסף הצדיק בשעתו. יש להוסיף את האנלוגיה למשה רבינו, שגם הוא כאליעזר לא למד תורה מגיל צעיר אלא בגיל 80 קיבל את התורה ועלה בה עד שהיו פניו כאור החמה, כך אליעזר שלא למד עד גיל 28 ולא נתחנך על אדני התורה והחל את לימודו מאפס – מלימוד קריאת שמע עד שתוך זמן קצר נהיה לר' אליעזר בן הורקנוס גדול תלמידיו של ריב"ז, עד שאפילו אביו שלא קרא ולא שנה הכיר במעלתו ובכבודו.
ההתחלה הקשה במשפחה שאינה נמנית מהשכבה החזקה של החברה (במקרה זה מהאליטה התורנית), ועד לגילוי פתאומי והפיכה למנהיג, המסר המהדהד מבין השורות שלעולם לא מאוחר ואף אם הדרך רצופה במכשולים וקשיים אישיים, משפחתיים, כלכליים ואחרים עדיין ניתן להתחיל וללמוד ולהגיע לפסגה התורנית.
יצוין שבמעשה זה ישנם כמה גרסאות בחז"ל, אלא שבכולם מודגש שאביו שכל ימיו עסק בסחורה ועמל כפיים כשרואה בכבודה של תורה מבין את מעלת הלימוד על פני העבודה.
יהי רצון שכולנו נלמד מדרכיו של ר' אליעזר ששאף כל ימיו לגדול בתורה, וזכה לכך והיה לבסוף לחבר בסנהדרין תחת נשיאותו של רבן גמליאל דיבנה, ועמד בראשות ישיבה ובית דין בלוד.
•
[1] מקורות למאמר זה: ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'. ביצה, דף ה', עמוד א'. תוספתא, מעשר שני, ה, י. ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א', ואבות דרבי נתן ב' גרסאות.
[2] יצוין שבביקור משני של כותב השורות במקום זה, נתברר שהמקום גודר, ונראה שרשויות החוק טרם הסדירו את הביקור בו לקהל המטיילים.