הטלטלה בעולם הרבנות: לאחר חשיפת 'כיכר השבת' על ההחלטה להאריך את כהונת הרבנים הראשיים ולדחות את הבחירות לרבנות הראשית.
'כיכר השבת' חושף לראשונה, כי הערב אמורה להתפרסם הצעת חוק ממשלתית שתסדיר באופן רשמי את ההחלטה על דחיית הבחירות. לפי ההצעה, הרבנים הראשיים יכהנו עד לתאריך א' ניסן תשפ"ד.
כמו כן, כהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית תוארך עד ד' בסיוון תשפ"ד - כחודשיים אחרי הבחירות לרבנות הראשית.
ההערכה כעת בעולם הרבנות היא שהבחירות תיערכנה רק לקראת סוף חודש אדר בשנה הבאה.
בהצעת החוק נכתב: "על פי החוק, בחירה ברבנים הראשיים לישראל ובחירה בחברי מועצת הרבנות הראשית נעשות על ידי אסיפה בוחרת. סעיף 8 לחוק קובע כי מתוך 70 נציגי הציבור באסיפה הבוחרת יהיו 25 ראשי הערים הגדולות".
"יובהר", נכתב בהצעה, "כי קיום הבחירות לרבנים הראשיים ולחברי מועצת הרבנות הראשית סמוך קודם לבחירות לרשויות המקומיות מעורר מורכבויות שונות בין היתר מאחר שראשי הרשויות המהווים שיעור נכבד באסיפה הבוחרת והמייצגים ציבור גדול - נמצאים לקראת תום כהונתם וחלק מהם עשוי להתחלף במערכת הבחירות הקרובה, לרשויות המקומיות, כאמור".
"לפיכך", נכתב בהצעה, "מוצע לדחות בהוראת שעה את מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל המכהנים כיום, כך שהרבנים החדשים יחלו את כהונתם בא' בניסן התשפ"ד ובהתאמה לדחות את מועד סיום כהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית המכהנים לתאריך ד' בסיוון התשפ"ד, זאת על מנת לאפשר את הבחירה ברבנים ראשיים חדשים ובחברים חדשים למועצת הרבנות לישראל בסמוך לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, תוך היערכות מתאימה ועמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק".
עוד נטען: "התיקון המוצע מחזיר הלכה למעשה את הבחירות לתאריך המקורי בחודש ניסן, כפי שבא לידי ביטוי ברצון המחוקק בקובעו בסעיף 30 לחוק הקיים כי מועד הבחירות הראשונות על פי חוק זה יהיה ראש חודש ניסן. ומאפשר לשר יחד עם הרשויות המקומיות, פרק זמן להיערכות מתאימה לאחר תום מועד הבחירות לרשויות המקומיות".
"מצב זה", נכתב בסוף ההצעה: "נהג הלכה למעשה כך שכל הרבנים הראשיים לישראל ב-50 השנים האחרונות, למעט הבחירות האחרונות (שנדחו בעקבות בחירות) התחילו את כהונתם (וסיימו את כהונתם) בחודש ניסן. וראויים לציון הדברים שנאמרו במסגרת במליאה עובר לקבלת החוק כי, "יש סמליות בקביעת המועד לראש חודש ניסן שהוא: "ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה וקובעת המשנה הראשונה במסכת ראש השנה ש "אחד בניסן ראש השנה למלכים" וכבר אמרו חז"ל : מאן מלכי? רבנן".
כזכור, כפי שדווח לראשונה ב'כיכר השבת', השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, החליט לקבל את עמדת בכירי משרד המשפטים וכהונת הרבנים הראשים לישראל תוארך במספר חודשים ויידחו הבחירות לרבנות הראשית לישראל.
בסיכמו של מכתב של השר מיכאל מלכיאלי למשנה ליועמש"ית נכתב: "מן הטעמים המפורטים לעיל ומתוך אחריות לטוהר הליך הבחירות עליו אני מופקד ולעקרון הייצוג שנפגע ועל דעת גורמי הקואליציה, החלטתי לפעול בדרך של תיקון חקיקה כך שתוארך כהונת הרבנים הראשיים המכהנים ובהתאם יידחה מועד הבחירות לפרק זמן מתאים שבמהלכו יבואו לידי ריפוי הכשלים המפורטים בעתירה״.
יצוין כי מאז ההחלטה לדחות את הבחירות פנה הגאון רבי יהודה דרעי, המועמד לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי, ודרש לבטל את הדחייה ולקיים את הבחירות בזמן.
הרב דרעי טען, באמצעות עורך דין ויטלי בכלי כי "דחיית הבחירות למועד אשר נח לגורמים כאלה ואחרים, אשר להם אינטרסים בבחירת הרבנים הראשיים, מהווים עוול כפול ומכופל הן עוול פרטי למרשי בשל הקטנת סיכויו כמפורט לעיל, והן עוול ציבורי לציבור הנושא עיניו למוסד הרבנות אשר אינו מודע למתחולל מאחורי הקלעים ולסיכויים לבחירת רב אשר גורמים פוליטיים הטו את הכף לזכותו באמצעות שורת תעלולים משפטיים ופוליטיים ואשר התאמתו הרוחנית וההלכתית מוטלת בספק".
בסיום מכתבו דרש עורך דינו של הרב דרעי: "מן הדין והצדק להיענות לבקשת מרשי שלא לדחות את מועד הבחירות לרבנים הראשיים ולאור הנ"ל, הנכם מתבקשים להודיע כי הבחירות תתקיימנה במועדן כקבוע בחוק, ללא כל דחייה אשר תביא לשיבוש וזיהום הליכי הבחירות".
עורך הדין איים אף בעתירה לבג"צ: "מרשי שוקל את צעדיו, ובכללם השימוש בכל כלי משפטי אפשרי על מנת לתקן את העוול הצפוי לו כתוצאה מדחיית הבחירות. אין באמור לעיל כדי למצות את טענות מרשי בנושא, והוא שומר לעצמו את הזכות למצות כל זכות נוספת העומדת לו מכח הדין".