פרק ט': בפרקים האחרונים עסקנו ביחסם השלילי של גדולי ישראל לתנועת "פועלי אגודת ישראל".
"פועלי אגודת ישראל", הייתה תנועת של 'בעלבתים' חרדים שבתחילה פעלה יד ביד עם "אגודת ישראל", ואח"כ התנהלה באופן עצמאי, בשנות פעילותה הקימה התנועה כ- 14 יישובים.
- נאמנם של גדולי ישראל שהפך לפובליציסט החרדי הראשון
- מלחמת הסופר החסידי ר' אהרן מרקוס בביקורת המקרא הכפרנית
- הביקורת החריפה על ספר 'החסידות': "עולבים במלאכי אלוקים וקדושי עליון"
- העסקן שערך עיתון וחתם על כתב המינוי של הגרי"ח זוננפלד
- יהודים מפולגים גם כשרוצחים את אחיהם; הפילוג בין 'העדה החרדית' ל'אגודת ישראל'
- הביקורת החריפה של הרב רפאל קצנלבוגן נגד ספר "החסידות"
- הפולמוס על קהלת: "האם אין זו כפירה ממש?", תהה הרב קצנלבוגן
- תולדותיה הסוערים של מפלגת "פועלי אגודת ישראל"
היום נביא את דעתם של רבני ירושלים, מצד אחד מרן המהרי"ץ דושינסקי גאב"ד העדה החרדית, ומהצד השני את רבה של ירושלים, מרן הגאון רבי צבי פסח פרנק זצוק"ל (נינו המפורסם הינו הגר"ד כהן ראש ישיבת חברון).
כבר בשנת תרצ"ח (1938) גאב"ד העדה החרדית מהרי"ץ דושינסקי כתב לראשי "פועלי אגודת ישראל" מכתב באופן תקיף ובסוף אף קצת מאיים עליהם בהאי לישנא: ״אולם אם תמאנו ח״ו לשמוע בדברי ותמשיכו לערער על יסודי ושיטות היהדות החרדית בארץ ובגולה תגרמו הפסד רב לאגודת ישראל בכלל ולתנועת פועלי אגודת ישראל בפרט, ומובטחני שתתחרטו על זה מאוד".
בשנת תש"ך (1960) התעורר פולמוס אודות כניסתם לממשלה של "פועלי אגודת ישראל", ובתאריך כ"ב בתמוז מרן הגרצ"פ פרנק תמך בהם, וכתב להם בהאי לישנא: "הנני מביע את דעתי דעת תורה שלאור כל האמור אין מניעה לכניסתם לממשלה, ויהי נועם ה' עליכם שתצליחו עם יתר הנציגים הדתיים בממשלה להרמת קרן הדת בארצנו הקדושה".
המעניין ביותר שהמכתב הנ"ל נכתב במוצאי שבת בתאריך כ"ב בתמוז. הפרט הזה מרתק, כיון שבערב שבת כ׳ בתמוז כתב הרב פרנק מכתב נגד כניסתם לממשלה של "פועלי אגודת ישראל", אולם לאחר כתיבת המכתב, הופיעו בפניו ראשי תנועת פועלי אגודת ישראל, והסבירו לו, והסכים אתם, ולכן במוצאי שבת הוא כתב את המכתב הנ״ל שהוא תומך בפועלי אגודת ישראל.
המעניין שגם בשנים הללו, כמו היום, היו שטענו שמכתבו זויף בידי אי אלה ממשפחתו הקרובה (...) ולכן שלושת דייני בית דינו של הגרצ"פ פרנק למקהלות האשכנזים חתמו ואישרו "בפני נכתב ובפני נחתם".
יש לציין שהחותמים הגאונים זצ"ל גם תמכו במהלך של תנועת "פועלי אגודת ישראל", והרי שמותם: הגאון רבי יצחק יעקב וכטפויגל ראש ישיבת מאה שערים, הגאון רבי אברהם דוד רוזנטל, והגאון רבי שרגא פייבל פראנק.
לאחר כמה חודשים נפטר רבי צבי פסח פראנק בכ״א בכסלו תשכ״א, ולאחר פטירתו היו כאלה שפקפקו בכל אגרותיו המפורשים בו הוא מביע תמיכה במפעלם הרוחני של "פועלי אגודת ישראל".
או אז האחיין של הרב פרנק, שכיהן כדיין בבית דינו "פרושים חסידים למקהלות האשכנזים" הרב שרגא פייבל פראנק - פרסם מכתב שמעיד שהוא ראה את המכתב "ובפני נכתב, ובפני ונחתם" בידי מרן הגרצ״פ פראנק זצ״ל.
בשיחה עם צאצאו של הגרצ"פ פראנק נמסר לי שסבו לא חת מלחלוק על גדולי ישראל מבני ברק שיצאו כנגד "פועלי אגודת ישראל" כיון שהוא נחשב לאחד מגדולי הדור שנתמנה לדיין על ידי רבה של ירושלים, הגר"ש סאלנט זצ"ל, ולאחר מכן נתמנה לראב"ד, ובמשך שנים רבות כיהן כמרא דאתרא לכל היהודים החרדים בארץ ממקום מושבו בירושלים תובב"א בענייני הלכה והשקפה.
הצאצא הנ"ל אף הוסיף לי שמפני אירועים אלו שמרן הגרצפ"פ תמך ב"פועלי אגודה", ישנם מקרב הציבור החרדי דתי לאומי (מכונים חרד"לים), ממשיכיהם של תנועת "פועלי אגודת ישראל", הטוענים שהגרצפ"פ תמך בדרכם, שכן הוא היה תלמיד מובהק לראי"ה קוק, ונלחם כנגד אנשי הגרי"ח זוננפלד.
אותו צאצא אף סיפר, שלפני כמה חודשים צאצא נוסף של הגרצפ"פ, הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה, התראיין למוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן', ואמר שיש כאלו שלא מאנ"ש שסבורים בטעות שאב סבו הגרצפ"פ לא השתייך לבני הציבור החרדי, וטעות בידם, שכן הגרצפ"פ קיבל בסבר פנים יפות ובחביבות יתר את כל סוגי היהודים, אולם לא אחז מהשקפותיהם.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com