פרק ז': אנו עסוקים בפולמוס אודות אופן כתיבתו של 'ספר קהלת' כפי שנכתב בספר 'החסידות' לר' אהרון מרקוס בתרגומו של ר' משה שנפלד.
- נאמנם של גדולי ישראל שהפך לפובליציסט החרדי הראשון
- מלחמת הסופר החסידי ר' אהרן מרקוס בביקורת המקרא הכפרנית
- הביקורת החריפה על ספר 'החסידות': "עולבים במלאכי אלוקים וקדושי עליון"
- העסקן שערך עיתון וחתם על כתב המינוי של הגרי"ח זוננפלד
- יהודים מפולגים גם כשרוצחים את אחיהם; הפילוג בין 'העדה החרדית' ל'אגודת ישראל'
- הביקורת החריפה של הרב רפאל קצנלבוגן נגד ספר "החסידות"
נראה שגישתו של הרב רפאל קצנלבוגן רבה של תנועת "פועלי אגודת ישראל" שונה בתכלית מגישתו של רבי משה שנפלד.
הרב קצנלבוגן לא הבין מדוע ר' משה שנפלד תירגם והדפיס מחדש את ספר החסידות של אהרון מרקוס, שלטענתו נכתבו בו דברי כפירה.
הרב קצנלבוגן טען שמרקוס פגע בכבודו של בעל התניא ועוד אדמו"רים רבים, וכן על הגר"א הוא ממעיט בגאונותו, וכותב שהיו בזמנו גם גויים גאונים כאלו, וכך דבריו של ר' אהרון מרקוס:
"הגאון היה ילד פלאים אשר ללא מורה כמעט ומבלי שעבר את תהליך ההתפתחות הרגילה היה בקי בגיל שבע בכל מכמני הש"ס. הופעות כאלה החורגות מכל כללי הטבע נמצאו גם בעולם הגויים אולם דבקה בהם אי נורמליות מסוימות. בתלמוד הירושלמי אנו מוצאים כי האמורא שמואל מנהרדעא היה ילד פלאים מגיל רך ביותר, דוקא משום כך לא נסמך ענק רוח זה בתואר רבי".
הרב קצנלבוגן טוען שמרקוס הינו "מגלה פנים שלא כהלכה" מדבריו שהציבור התורני הזניח את לימוד התנ"ך מפני פרושי הכפירה, וכך דבריו:
"מפני הפירושים המסולפים והכפרניים של המינים, ומשרמה ידם של אלה וחוצפתם גברה, נדחה העיון בכתבי הקודש לקרן זוית, והיהדות הסתגרה בתחום ההלכה בלבד. מכאן הממרא "מיום שחרב בית המקדש, אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד" (ברכות ח')".
על דברים אלו, מעיר הרב קצנלבוגן: "האם אין זה נקרא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה? האם ח"ו נאמר, שזו היתה כוונת חז"ל?".
הרב קצנלבוגן סבור: "הספר פוגע קשות גם ביסודות האמונה בכתבי הקודש וכשהוא מדבר על קהלת הוא ממש מקצץ בנטיעות".
וכך כותב מרקוס (בתרגום הרב שנפלד): "לפי דברי הגמרא נתפרסם הספר קהלת בימי חזקיהו המלך... בימי חזקיהו נשמדה ממלכת עשרת השבטים של ירבעם, זמן קצר שלטה יהודה על שטחי שומרון השוממים. נמצאו כתבים עתיקים שהובאו ירושלימה. בין כתבים אלה נמצא גם ספר קהלת, אשר ירבעם הביאו כנראה ממצרים. עם בת פרעה נקלטו לחצר שלמה המלך גם תרבות והמדע יונים. וכן נאמר ותגדל חכמת שלמה על כל ארצות הקדם וחכמת מצרים".
הרב קצנלבוגן הגיב לדברים אלו: "האם אין זו כפירה ממש? להכחיש את ספר קהלת שהוא[1] נתחבר משלמה המלך ולומר כי זו העתקה ממצרים ושהובא משם ע"י ירבעם".
הרב קצנלבוגן רומז לכך שמשה שנפלד איש אמונם של החזו"א והגרי"ז, לא התייעץ עמהם בשעה שהדפיס את ספר החסידות לאהרן מרקוס, וכך דבריו:
"השאלה היא רק: האם שאל ר' משה שנפלד המטפל והמתרגם ספר זה את חוות דעתם של ת"ח גדולי הדור על זה אם מותר לפי ההלכה לתרגם ולהתעסק בספר כזה וכו' אתמהה!!!".
מסיים הרב קצנלבוגן את מחאתו החריפה בציניות, וכותב כך:
"הרשתי לי לצטט דברים שלפי ההלכה שאלה גדולה אם מותר לצטט דברים הללו. אכן סמכתי, ואולי באמת טעיתי.. הדין שאתה לומד להבין ולהורות להראות לקוראים שבדיקה מדוקדקת זקוקה בזמננו אנו על כל ספר המופיע אפילו ע"י קנאים מנהיגי הנוער החרדי ומטיפי מוסר מקצועיים".
(אנו נוסיף על דבריו, שגם אנו "הרשנו לעצמנו לצטט דברים... ואולי באמת טעינו... וכו').
יש לציין שגדולי ישראל כהגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סימן ט'), הגר"י ווינברג (שרידי אש חלק ב סימן סד), והגאון רבי יחיאל מיכל שטרן (ספר אשת חיל חלק ב עמ' תכא), הזכירו את ר' אהרון מרקוס במאמרים אחרים שכתב.
אף עיתון "יתד נאמן" במוסף שבת קודש משנת תשנ״ג פרשת בשלח הוזכר שמו של הרב מרקוס, ואף הוא כונה בתור רבי, וכך דבריו: ״הסופר החסידי רבי אהרון מרקוס ז״ל״.
המשך יבוא...
[1] יש לציין שמדובר באי הבנה של הרב קצלנבוגין, שכן מרקוס לא התכוון לרגע שאין שלמה המלך כתב את קהלת ח"ו, אלא הוא הסכים ששלמה כתב אותה, אלא שנקט שהוא כתב אותה במצרים בשפה מצרית, ויועד למצריים. אלא שירבעם הביאה לארץ ישראל כדי להילחם בו ביריבו שלמה (כפי שכותב בספרו 'ברזילי' בהוצאת מוסד הרב קוק).
את אותה טעות בהבנת דברי מרקוס שגה גם פרופ' נכבד מאוניברסיטת בר אילן ובפוסט שפרסם ברשת החברתית, הוא האשים לחינם את מרקוס בביקורת המקרא, וכותב השורות העיר על דבריו, והפרופ' הנ"ל ציין זאת והודה בטעותו.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com