הביקורת החריפה של הרב רפאל קצנלבוגן נגד ספר "החסידות"

בתאריך כ"ח אב תשי"ד, לאחר שפורסם לרבים ספר "החסידות" בתרגומו של ר' משה שנפלד, יצא כנגדו הרב רפאל קצנלבוגן, ופרסם מאמר בביטאון שערים, נצטט קטעים מתוכו.

"רגיל הוא עם ישראל לסבול לא רק במובן החומרי רדיפות שחיטות ורציחות אכזריות. אלא גם במובן המדעי בכתיבת ולימוד ההיסטוריה שלו רבים מהסופרים שהתעסקו וטפלו בכתיבת דברי ימי ישראל סלפו וזייפו באופן כה אכזרי את ההיסטוריה של העם היהודי עד ששללו ממנו את צורתו ודמותו המקורית".

"לצערנו הגדול נמנים בין המסלפים והמזייפים גם סופרים ומלומדים שממעי יהודה יצאו, ואשר חלבו ויינו שתה גם הם השתתפו במעל הזה ולא רק את ההיסטוריה של עם ישראל שינו ושחתו אלא גם בתורתו פגעו ידים בלתי נקיות אלו בסכין חדה ומלוטשת קרעו קרעים קרעים מתורתנו הקדושה ע"י בקורת המקרא כל ספר על דברי ימי ישראל שנכתב ונתפרסם בתקופות האחרונות יש לבודקו בשבע חקירות ובדיקות אם הוא אינו נגוע בסילופים וזיופים".

"מוטלת על כל יהודי החרד לדבר ה' לעבור מתחילה על כל הספר בעיניים פקוחות ולראות אם הוא נקי וטהור".

"הנה השנה זכינו להופעת ספר החסידות מר"א מרקוס ז"ל בתרגום עברית, מתנה יפה זו העניק לנו אחד מראשי הנוער האגודתי צעירי אגודת ישראל בארץ ישראל מר' משה שנפלד בתרגמו את הספר הנזכר מגרמנית שבה כתבו המחבר לעברית צחה ומודרנית".

"הידיעה על פרסום ספר זה הביאה שמחה וגיל בלבותם של החרדים לדבר ה' המשתוקקים לדעת את שיטת החסידות על בוריה להכיר את גדוליה ונושאיה בחשבם שספר זה בודאי נקי הוא בתכלית מכל תערובת זרה אין בו נפתל ועקש כי מקובל הוא המחבר לבעל תשובה לחסידות מוחזק הוא שקרא ושנה הרבה מהחסידות עשרות שנים שימש אצל גדולי האדמו"רים".

"ביחוד נתקבל הרושם שספר זה הוא כשר בתכלית הכשרות מאחרי שמתרגם הספר הוא אחד מראשי צא"י אשר כבבת עינו הוא שומר לדבריו הוא על טהרתה וזיו תפארתה של אגדת ישראל שלא תטושטש חס וחלילה ביאת ופריצת מחנות זרים לתוכה".

"רבים השלו את עצמם כי ממתרגם כזה בודאי לא יצא דבר שאינו מתוקן כל צרכו בודאי יהא תרגומו זך וצח דברים".

• • •

הרב קצנלבוגן מעיר ומזדעזע על הלעג של מרקוס על "אמונות הבל מגוחכות" שישנן לטענתו בעולם החסידות.

נצטט את הקטע מספרו של מרקוס: "במדה שהחסידות כבשה את העם בפולין ובהונגריה, לא נוקתה כמובן גם מגידולי פרא ואמונות הבל מגוחכות".

הרב קצנלבוגן טוען שמרקוס מצטט את צבי (היינריך) הירש גְרֶץ שהיה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר לפני כמאתיים שנים ואבי אבות היהדות הקונסרבטיבית, ונוקט כדבריו ללא עוררין גם כשהוא טועה טעיות גסות.