בבית משפט השלום בירושלים נמשך הליך ההוכחות במשפט הפלילי שמנהלת המחלקה לחקירות שוטרים נגד שני הבלשים שהיו מעורבים במעצר האלים של הצעיר החרדי, חיים מזרחי, בשכונת גאולה לפני יותר משנה.
בימים האחרונים, אחד משני הבלשים שנאשמים בתיק, העיד בבית המשפט וסיפר כי הוא משרת במשטרה כ-11 שנים. 'כיכר השבת' עם עיקרי עדותו של הבלש, כפי שנאמרו בדיון.
תחילה הוא סיפר כי "במועד הרלוונטי לכתב האישום הייתי קצין בתחנת לב הבירה. יצאנו למשמרת בילוש ברחוב מלכי ישראל. רחוב מלכי ישראל, בפרט לכלל הגזרה, יש תופעה שהמילה המתארת אותה הכי טוב היא "סד"ח" (סחיטה דמי חסות), מגיע ארגון כשרות מסוים של טלפונים ודורש להחיל את הכשרות שלו על חנות פלאפונים, במידה ובעל החנות לא מסכים.
"באירוע עצמו, כשאנו יוצאים לפעילות, ויש תדרוך על פעילות סמויה על חנות פלאפונים אנו נחשוף, במידה ותוקפים שוטר או אזרח ולא על כל דבר שקורה ברחוב, אנו נחשוף את עצמנו ונשרוף את הפעילות שאנו עושים במקום. במקרה של הפרות סדר, ההנחיה במחוז שהיתה תקופה די ארוכה, על העלבת שוטר - לעצור את המקום שמבצע את העבירה".
המעצר האלים - כתבות קודמות >>
- מטורף: בלשים עצרו חרדי שהעיר להם, וניסו לתפור לו תיק
- כתב אישום נגד השוטרים שתקפו את חיים מזרחי
- "התקרבה עם שנאה בעיניים והכניסה לי אגרוף" | העדות
- העדות של בעל החנות: "השוטרת ניערה אותו והשוטר נתן לו אגרוף בפנים"
- הנהגת העידה: "החטיפו לו מכות רצח; פחדתי שהאגרוף הבא יהיה בפרצוף שלי"
- השוטר מהניידת העיד: חיים מזרחי חטף אגרופים וצעק "איה, איה, כואב לי"
הבלש נשאל מה קורה באירוע שבכתב האישום? והשיב: "אני אלך ברשותך מעט אחורה, התחילה הפרת סדר על החנות, הגיעו כוחות יס"מ, היו שם מעצרים ופיזור של תושבים, שמירב מפרי הסדר התפזרו על המדרכות שממול ובכבישים במבואות הרחוב, רחוב מלכי ישראל מלא מבואות, רוב מפרי הסדר התפזרו לכל מיני כיוונים. השוטרים התמקמו כל אחד במקום שלו, בידיעה שכשיש הפרת סדר בפיזור, מיד לאחר מכן בפרק זמן לא ארוך מתחילה הפרת סדר ממושכת שעברנו כל יום, פשוט כל יום היינו ברחוב המדובר.
"בזמן שאנו נערכים להמשך הפעילות התקבל דיווח בגל שיוני וקנין הקמב"ל מבצע מעצר ברחוב ומנסים לחטוף ממנו את העצור. הדיווח הגיע מהתצפית, באותו שלב נתתי הנחיה לבלשים לחשוף עצמם ולצאת לסייע. באותו זמן אני עם אורות דולקים מקדימה ומפלס שני נתיבים למעבר.
"באותו זמן אני משפשף רכב, טמבון ימין שלי קדמי, טמבון שמאלי אחורי שלה, עם מהירות שלא עולה על 10-12 קמ"ש, זיהיתי שאין שום פגיעה ממשית וברכב התנהלות רגילה, מזהה בעין המון ומקבל החלטה להמשיך להתקדם לכיוון הסיוע במעצר היכן שצריך, מתוך הבנה שרכב הטויוטה לא יכול לזוז כי הרכב סוגר אותו מכל כיוון ואני אגיע לקחת ממנו פרטים לאחר מכן.
"בשלב הנסיעה מגיעים שני אנשים שדופקים לנו על החלון "פגעתם ברכב, פגעתם ברכב", "בלשים בלשים", כך אוהבים לצעוק שם ברחוב, הודענו לשני הצדדים גם השוטרת שהיתה איתי ברכב, לירז, אמרנו להם שמדובר במשטרה ושאנו נחזור לרכב לאחר מכן. אדם אחד החליט לעזוב את המקום, הבין את מה שנאמר לו, המתלונן המשיך לעמוד על הכביש בצעקות "אז מה אם אתם משטרה? מה נותן לכם את הזכות לעשות את הדברים האלה?", "אל תתנו להם לעבור", כחלק מהקריאות שנאמרו שם. בשלב הזה עדיין אני רוצה להגיע כמה שיותר מהר למקום המעצר שוקנין מבצע את המעצר, מהיכרות עם המקום אני מזהה שאמירות מהסוג הזה לאן הן יכולות להוביל ומה הסוף שלהן, יצאתי מהרכב והזזתי את המתלונן עם יד ימין שלי, שיעלה למדרכה על מנת שאוכל לחזור ולהמשיך בנסיעה שלי".
המדינה טוענת שהמגע הזה שלך עם המתלונן הוא בעצם מעשה תקיפה – תוכל להסביר מה עשית שם?
הבלש: "תקיפה זה לא, כי לא יצאתי, לא השתמשתי בכח, זה לא היה כח, באתי להזיז את הבנאדם כדי שאוכל לחזור לרכב ולהמשיך בעבודה שלי, למנוע הידרדרות של המצב ברחוב. תבינו, אני חייב להגיד, המצב ברחוב שם זה שבן אדם שעומד בכביש וקורא קריאות זה במרחק של מצמוץ נהיה המון של 30 - 50 ויותר אנשים. מי שמכיר את הרחוב, ואני מניח שכולנו עברנו בו, הרחוב הוא רחוב ראשי ויש את הרחובות הצדדיים והאחוריים, כל בתי המדרש שבמסביב לחנויות, הם מחכים להתפתחות הראשונה שמתחילה כדי לצאת מעבר לכביש.
"אני חוזר לרכב, הוא בא אחריי ותופס לי את הדלת כדי שלא אוכל לסגור אותה. אני תופס את הדלת וטורק אותה בחוזקה על מנת לסגור אותה. בשלב שאני ברכב יושב אני מזהה שבאירוע של וקנין כבר הושגה שליטה ותמה תכלית המעצר שם. במקביל, המתלונן שעדיין עומד על הכביש ועדיין ממשיך להגיד "אז מה אם הם שוטרים?", קורא לעברי, תוך שהוא מצביע עם היד "אז מה אם אתה משטרה?", "תקבל זקנבוט וסרטן".
"בשלב זה קיבלתי החלטה שאני עוצר אותו על העלבה, יצאתי מהרכב, ותבין, לצאת לבצע מעצר במקום הזה כל בר דעת מבין את המשמעות, גם מבחינת הכמות וגם בטח ובטח בגלל ההתייחסות שלהם למשטרה, וזו לא החלטה קלה, אבל קיבלתי אותה כי אנו כל יום שם, אבל קיבלתי אותה בגלל המשילות ועל אפס יחס למשטרה, יש לי את ההנחיה שלי שאני מכיר, יצאתי כדי לעצור אותו, הוא לא נתן לי את הצ'אנס. כשיצאתי ואמרתי "בוא לפה, משטרה" הוא דילג לכיוון המדרכה בחצי ריצה כזאת, ואני אחריו".
בהודעה במח"ש אתה אומר "יצאתי כדי לעכב אותו", תוכל להסביר איך האירוע מסתיים במעצר?
הבלש: "יש הנחיות מפקדים, ההנחיה אומרת שעל העלבת שוטר עוצרים את הבן אדם, מבצעים מעצר. אני מכיר את המטריה ברחוב, אני מכיר את ההתנהלות שקורית מסביב, ובתוך תוכי, אני יוצא במטרה לקחת מה שנקרא את הסמכות הפחותה ביותר. זה מה שיצאתי לבצע ברגע שיצאתי וקראתי לו ומילה הוצאתי מהפה והוא כבר התחמק וברח.
בית המשפט: אתה מבין שיש הבדל אם היית מגיע לשם והמון שם מקלל אותך, או שמישהו עומד שם ומתעצבן עליך כי הוא חושב שאתה פגעת ברכב של מישהו, אז אתם כנהג מול נהג בעצם...
הבלש: "אני ממש לא מסכים איתך. כשיצאתי מהרכב וקראתי לו הוא לא נענה לקריאותיי, כשהגעתי אליו למדרכה והודעתי לו שהוא עצור הוא ניסה להתחמק ואמר לי שאין לי שום זכות לעצור אותו. המשכתי בחביקה שלו שאני מנסה להגיד לו שיפסיק להתנגד ולוקח אותו לכיוון הכביש כדי להכניסו לניידת, בשלב מסוים במאבק הוא מושיט יד וחונק אותי בצווארי, בשלב הזה שהוא חונק אותי בצווארי אני נותן לו מכה לכיוון פניו באגרוף כמוץ, ובשלב זה שהוא מוריד את היד מהגרון עוזרים לי שוטרים נוספים ומובילים אותו לניידת".
כשחיים פונה אליך בפעם הראשונה הוא אומר לך "גבר, שרטת את האוטו" נכון?
הבלש: "הוא פנה בגלל הרכב, ואז עניתי לו שאנו משטרה".
מה אמרת בדיוק, אתה זוכר? כי יש לך כל מיני גרסאות. אתה זוכר את המילים המדויקות?
הבלש: "אמרתי 'זו ניידת, אנו נחזור אליך'".
כשראית את חיים מחוץ לרכב שלך הבנת שהוא לא שייך למפגינים, נכון?
הבש: "לא. בתור שוטר, התפקיד שלי לא כולל תיוג של אנשים, קרו הפגנות, לא אחת ולא שתיים, שנכנסנו שבבניקים שנכנסים בשביל האקשן לתוך מוקדי ההפגנות, לאו דווקא ממה שמניע אותם אלא מכח השעמום, לא יכולתי באותו שלב לדעת אם הוא כן מפגין או לא מפגין. יכול להיות שבסוף התהליך אני חושב שנשאלתי במח"ש אם הוא חלק מהמפגינים ועניתי שלא, אבל בשניה הראשונה שאני רואה אותו אני לא יכול לדעת".
אבל אחרי שעצרת אותו בכביש ידעת שהוא לא מהמפגינים.
הבלש: "נכון".
אחרי שעצרת את חיים בצורה אלימה ואחרי שחיים נלקח מהמקום רק אז יצאת לתת לה את הפרטים.
הבלש: "עצרתי את חיים לאחר שהוא התנגד וניסה להתחמק, וזה בניתוק מוחלט מהאירוע של הפגיעה ברכב".
אז עם גב' טויוטה לא היתה לך שום בעיה?
הבלש: "לא".
אז למה צעקת עליה?
הבלש: "לא זכור לי שצעקתי עליה".
שמעת אותה מעידה בבית המשפט על כך שצעקת עליה, היא השתמשה במילה "חשבתי שהאגרוף הבא יהיה אצלי בפנים" – היא לא נשאלה על זה שאלה.
הבלש: "הזדעקתי על הרבה עדויות שהיו פה מעדי התביעה, שבחלקם התאימו את הסיפור של התביעה, ולא בכל פעם קמתי ואמרתי, לא צעקתי עליה, יכול להיות שבמכלול האירועים בזמן המעצר אולי פנו אלי אנשים אז יכול להיות שצעקתי, אבל לא עליה, להפך, נתתי לה את תעודת השוטר והיא כתבה את הפרטים על דף לבן".
היא ניסתה להגיד לך שחיים לא עשה שום דבר ולמה אתם עוצרים אותו?
הבלש: "זה לא רלוונטי אליה".
אז בגלל זה צעקת עליה?
הבלש: "אולי אמרתי בקול תקיף שזה לא עניינה. אני כשוטר מבצע מעצר ביפו, לכל אחד שיעבור אני צריך להסביר למה אני עוצר אותו?".
הוא איים עליך?
הבלש: "לא".
אז למה הוא היה עצור על איומים?
הבלש: "כשרשמתי את דוח הפעולה והשתמשתי במילה "איומים" אם אני זוכר נכון אני חושב ש.. לא זוכר, בדוח הפעולה שרשמתי את האיומים ייחסתי את האיומים לקללה וגם נשאלתי על זה אח"כ בחקירה אם הוא איים עלי וציינתי שלא, הוא לא איים עלי, פשוט זה סוג של טעות הבנה, טעות דפוס.. טעות..".
הניידת לא מיד נסעה, הכניסו את חיים לניידת, סגרו את הדלתות, ויש זמן מסוים עד שהיא מתחילה לנסוע, רואים את לירז נכנסת וגם מרדכי נכנס, היא נוסעת רוורס, בשלב זה אתה לא רואה את יותם יושב על המתלונן?
הבלש: "הלכתי לגברת טויוטה".