יום הזיכרון מזווית חרדית: ביום זה, בו עם ישראל מתאבל על חללי מערכות ישראל מאז הקמת המדינה, אחד מהחללים, הוא אחיו של הרב שלמה לנדא, רבה האזורי של מגילות תמר באזור ים המלח ורב מלונות ים המלח.
אחיו של הרב לנדא, נפטר במהלך מלחמת ההתשה, בריאיון מרתק ומרגש שנערך עמו, הוא מסביר איך הוא מתייחס ליום מיוחד שכזה ומה המסר שהוא מעביר לבני משפחתו ולכלל הקוראים.
שלום כבוד הרב, ספר נא לקוראים שלא מכירים, מי אתה ומה הסיפור של המשפחה שלך?
"אני אחיו של דוד לנדא שנהרג במלחמת ההתשה בכ"א אייר תשכ"ט, לפני כמעט 54 שנים. אחי, הבכור, נולד להורי מיד אחרי השואה עוד כשהם היו בשוודיה במחנה פליטים. שם, היה את הרב יעקובזון ששידך בין הפליטים והתחיל לבנות את הבתים מחדש והוא זה ששידך את הורי. שם דוד נולד.
"במהלך הזמן אמי ראתה את המצב שם ואמרה 'אם כאן נישאר הילדים לא ידעו שהם יהודים. כלכלית יש לנו כאן הכל אבל אידישקייט אין כאן' וכך הם החליטו לנסוע לארץ ישראל".
הרב לנדאו ממשיך בשיחה: "גרנו ביפו כעולים חדשים, וגם שם זה לא היה הסביבה המתאימה לשומרי תורה ומצוות ולכן עברנו לבני ברק.
>> הצטרפו למיזם וקחו על עצמכם ספר תהילים או אפילו פרק אחד - לזכרו של אחד הנופלים <<
"בשביל לתת לילדים חינוך נכון, רשמה אימי את הילדים לבית אבות של פונביז' בבני ברק, משם אחי הלך לכפר הרואה ובהמשך לישיבת כרם ביבנה. שם, במסגרת הישיבה, הוא שירת בצנחנים".
"הוא שמר על הקו בתעלה. התפתח קרב, הוא נפצע שם והלך לעולמו. כאן מתחיל הסיפור שלי", הרב לנדאו לוקח נשימה עמוקה ומספר על הרגע שנודע למשפחה, "המשפחה עברה את כל הטרגדיה. אני זוכר את זה בבירור: חמש בבוקר רופא וכמה חיילים מודיעים לאמא על מה שקרה. בהתחלה יש הדחקה אבל אז קולטים שזה היה והמציאות מחלחלת".
"ההורים הרי ניצולי שואה, מי שהיה ה'אבא' שלנו בפועל היה האח. הוא היה דואג לנו. הולך לאספת הורים ומסדר סידורים מול העירייה וכולי, ופתאום הוא נעלם. מ'הדפיקה בדלת', כפי שאני קורא לרגע שהודיעו לנו על פטירתו, השתנו החיים. הורי חוו את השמחה, העצב והגעגועים בלעדיו".
הרב לנדא מוסיף אפיזודה קטנה כדי להמחיש עד כמה אחיו היה עמוק בחייהם של הוריו: "כשאימי הייתה קוראה לי, לעיתים היא הייתה מתבלבלת ואומרת 'דוידול' ואז מתקנת ל'שלוימלה', השם שלו לא ברח ממנה".
>> הצטרפו למיזם וקחו על עצמכם ספר תהילים או אפילו פרק אחד - לזכרו של אחד הנופלים <<
איך הרב מתייחס ליום הזה, יום הזיכרון?
"אני מכבד מאוד את היום הזה. האנשים הללו שאנו מזכירים ביום הזה, נתנו את חלקם כדי שהציבור החרדי שלומד תורה – יהיה רגוע לשבת ולחיות את חיו בשלווה, זאת מתוך ידיעה שיש מישהו ששומר עלינו", ובאותה נשימה מוסיף הרב לנדא: "וכמובן שיש את האמונה שהקב"ה שומר אותנו אך יש את השליחים למטה, והם הקריבו את החיים שלהם עבורנו".
"צריך לכבד את האנשים הללו שמסרו את נפש", ממשיך הרב לנדא לדבר מדם ליבו, "כל אחד נותן את חלקו בשמירה על ארץ ישראל. עלינו לדעת כי תורה מגינה ומצילה וגם יש מקרים של חירופי נפש במלחמות וצריך לכבד ולהעריך את הגיבורים שנלחמו למעננו".
הרב לנדא מוסיף ווארט קטן: "ידוע כי 'אחרי מות – קודשים'. מי שמת על ארץ ישראל הינו קדוש. הם ראויים לכבוד הזה. מי שפגע בהם לא חשב אם הם דתיים או חילונים, ימני או שמלאני. הוא רצה להרוג אותם כי הם החיילים בצבא ההגנה לישראל ושיהודי נהרג בהגנה עם העם שלו – לדעתי הוא אדם קדוש".
הרב עוצר לרגע וממשיך לדבר מהלב: "אני מתייחס בכבוד והערכה לנופלים. הציבור החרדי חייב לכבד ולהעריך את האנשים האלה. ללמוד ולהדליק נר לעילוי נשמתם ולהגיד תהילים. וכמובן – אנחנו מאמינים שהתורה מגינה אבל בכל זאת, הם אינם חיים היום כדי שאתה תוכל ללמוד".
>> הצטרפו למיזם וקחו על עצמכם ספר תהילים או אפילו פרק אחד - לזכרו של אחד הנופלים <<
"הרוב הדומם של הציבור שלנו מעריך ומכבד מאוד. הוא מתייחס בכבוד. מרן ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, אמר פעם לתלמיד 'מה לך לנסוע לקברי צדיקים, סע להר הרצל שם נמצאים הקדושים'. קדושים יש בקברי צדיקים, אבל גם שם, בהר הרצל. הרוב הדומם לא צועק סיסמאות נגד היום הזה. אנחנו מבינים ומכבדים את זה. העיתונות מחפשת את הצועק. הוא מצטלם טוב יותר, אבל רוב האנשים מכבדים ולומדים. אין התרסות. הקיצוניים מתפרנסים מזה ולא עליהם אנו מדברים", אומר הרב לנדא.
כבן לניצולי שואה, אח שכול ואב חרדי, מה המסר שהעברת לילדך?
"יש לי שבעה ילדים בלי עין הרע. ילדיי שירתו בצבא אחרי החתונה. כולם חובשים בכירים במד"א. מגייסים אותם לתקופת קצרות כי כיום בצבא יודעים שעדיף לגייס חרדים, לא בשביל הצבא כעת, אלא בעת הצורך שידעו מי שיתנו שירות לאנשים חרדים. כמו מה שהחליטו במירון שהשומרים השנה יהיו אנ"ש. לכן, חלק מילדיי התגייסו בשירות מלא. אגב, אחד מהם קצין ביחידה מובחרת. הבית מושתת על ערכי התורה והמצוות. זה מקום ראשון אצלנו, ובד בבד, כולם משרתים ומתנדבים. אני עצמי בזק"א. אני מחנך אותם: מה שאתה נותן זה מה שאתה לוקח. מה ששלך – נשאר. מה שאתה נותן – זה מה שאתה לוקח. חינכתי אותם כמה שאני יכול: לתת. יש לי בן אברך שיושב ולומד. משכמו ומעלה. הבית מתנהל כבית חרדי לחלוטין, אבל אנחנו מכבדים את כולם.
ומה המסר שלך לציבור ביום כזה?
"המסר שלי לציבור: תעשו קידוש השם. אנחנו חלק מעם. תכבד – יכבדו אותך. ועוד משהו", לרב לנדאו חשוב להדגיש: "כאימי הייתה נשאלת האם יש לה טענות, חלילה, על בורא העולם על כל מה שהיא עברה, היא ענתה: "לא הכל טוב אבל הכל לטובה". את זה צריכים לזכור". חותם הרב לנדאו את שיחתנו המרתקת.