פרק ב': אמש עסקנו ביחס של מרן הגר"ע יוסף למשורר חיים נחמן ביאליק ולשיר 'המתמיד' שממנו חזר בתשובה הגאון רבי יצחק פרץ רב העיר רעננה.
לגבי יחס גדולים נוספים לביאליק ניתן ללמוד מהסיפור הבא: העסקן המפורסם רבי יוסף לוי חגיז שהיה מבאי ביתו של החזון איש, באחד ביקוריו הביא לו ספר 'מולדת' שיצא לאור על ידי תנועת המזרחי. כשהבחין החזון איש בספר שבו הובאו שירים של ביאליק, ציווה עליו להביא פטיש ומסמרים ולתקוע בספר.
לפנינו תמונה שהובאה בספר 'סוד המאה ליטרא שקיבל החפץ חיים זצ"ל', שם נראה המסמר תחוב היטב בספר, בדיוק בעמוד בו הובאה שיר 'בִּרְכַּת עָם' של המשורר חיים נחמן ביאליק: "תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל־אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים. עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם; אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים. בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם! אִם־לֹא אֶת־הַטְּפָחוֹת – רַק מַסַּד יְסַדְתֶּם – רַב־לָכֶם, אַחַי, עֲמַלְכֶם לֹא־שָׁוְא! הַבָּאִים – וּבְנִיתֶם וְטַחְתֶּם וְשַׂדְתֶּם, עַתָּה רַב־לָנוּ אִם נָטוּי הַקָּו".
בתמונה נראה בבירור מסמר נעוץ ליד שמו של ביאליק מחבר השיר, ולא עוד אלא שהקצה השני של המסמר נעוץ בצמוד לפסוקים עם שם ה' (!), וכל זה בהוראת החזו"א שפסק שספר תורה שכתבו מין יישרף. כפי הנראה סברו עוד גאונים כמותו כדלהלן:
לא רק החזון איש פסק שאין קדושה בספר תורני שהובא בו שם ה' במקרה וכופר חיברו. פרופ' יהודה פרידנלנדר מאוניברסיטת בר אילן, סיפר למר שמואל אבנרי מעל גבי עיתון הארץ, שסבו הגאון רבי ישראל הלפרן מצא את ספר האגדה של ביאליק אצל בנו, ושרף אותו, למרות שכתוב בו את השם המפורש, והסביר ונימק ש"ספר תורה שכתבו מין – יישרף עם האזכרות שבו".
לרב הלפרן ולחזון איש קדם אחד מחכמי טבריה, שכבר בשנת תרס"ט (1909), שנים ספורות לאחר שהספר הודפס, שרף את הספר, לא לפני ששפך עליו נפט ולאח"מ פזרו את אפרו בכינרת .
מתברר שהיו שהעריכו את אישיותו של ביאליק ואת פועלו, אך הצניעו זאת, כפי שהעיד המדען פרופ' שאול אדלר בשם "יהודי אדוק בן היישוב הישן... שהוא אוהב ומכבד את ביאליק יותר מכל מנהיגי מפלגתו אדירי התורה, אף על פי ששמע כי המשורר לא הקפיד במצוות".
יצוין שהמחלוקת לגבי היחס לביאליק, היא גם בשל כך שלביאליק מיוחסים מעשים טובים וצדקה לעולם התורה ביניהם לישיבת ויז'ניץ. ראש הישיבה והאב"ד הגה"צ רבי אליעזר הגר כתב לביאליק במכתב הנפתח במלים: "כבוד גברא רבא, שר המדעים ואלוף בישראל, אציל הרעיון ונקי הדעת מר ח"נ ביאליק", ונחתם בברכה: "תעלה גם ברכתי על ראשו, שייכתב וייחתם לחיים טובים וארוכים, שמשו יהל ויזרח לכל פינה שהוא פונה". (ראה דוד תמר, "איגרת האדמו"ר מוויז'ניץ לביאליק", הצופה, 25.7.1997).
לא רק לחסידים ביאליק תרם, אלא גם לישיבת חברון. בארכיון בית ביאליק שמורה מכתב תודה שעליה חתום ראש הישיבה הגאון רבי יחזקאל סרנא, ועוד קבלה על תרומה לישיבת "מאה שערים" בראשות רבי יצחק יעקב וכטפוגל.
יצוין שח"כ ישראל אייכלר לפני יותר מעשור שנים קרא מעל דוכן הכנסת את פזמון "אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת" שכתב חיים נחמן ביאליק, בהוסיפו ש"ביאליק היה ונשאר ילד יהודי חרדי מהישיבה".
בעבר פורסם בבמה זו על חילופי אגרות בין הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ''ל לחיים נחמן ביאליק. לאחר שקיבל הגר"י אברמסקי את פירוש ביאליק לסדר זרעים, הגר"י ערך אליו מכתב ביום י"א בניסן תרצ"ד:
"כבוד ידידי גאון השירה ר' חיים נחמן ביאליק!
"תמול איקלע אלי בפעם הראשונה משניות סדר זרעים שיצא לאור מנוקד ומפורש על ידי כבודו. בהקדמתו הוא אומר שפירושו רובו ככולו נסמך על דברי הפירושים שקדמוהו, וכל עיקר חידושו אינו אלא בצורה ובאופן ההרצאה.
"אמנם שני דברים הוסיף כבודו מדעתו. אלה הם הדברים הדורשים תיקון שמצאתי בהשקפה הראשונה. הלא בטח חביבים עליו דברי בקורת כדברי הלל ושמאי.
"בטח קבל כבודו התוספתא בפרושי "חזון יחזקאל" סדר מועד, אשר נשלחה לו ע"פ פקודתי ישר מירושלים. במטותא לאשר קבלתה.
"בברכת חג כשר ושמח, שנזכה לחוג חג הפסח הבא בירושלים הבנוי'. יחזקאל אברמסקי".
לקריאה נוספת: שמואל אבנרי, אתר הארץ, 'ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק', 22 ביולי 2011
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com