פרק ב': בכתבה הקודמת שפורסמה ב'מגזין כיכר' זכינו להעלות פלפול תורני אודות עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי, שאצלו שהה ארון הברית בדרכו לעיר דוד בירושלים במשך שלושה חודשים, ובשל כך הוא זכה לצאצאים רבים - שישים ושניים "אנשי חיל בכח לעבודה" בצורה ניסית, שבתוך שלושה חודשים, נולדו לו צאצאים רבים.
בפרק הקודם הבאנו את הדעות השונות, אודות אופן ריבוי צאצאי עובד אדום, ועל צורת הנס לה זכה מאת ריבון העולמים.
הפולמוס מתקשר ישירות לוויכוח בין מתנגדים לחסידים אי שם במאה הי"ט על יכולותיו של אדמו"ר עלום שם, לפעול ישועות מעל הטבע.
מתברר שכדרכם של סיפורי חסידים, המעשה אותו הבאנו מהמהרש"ם מבראז'ן, הובא בעוד מקור: 'קובץ שפתי צדיקים', מאסף לתורת החסידות פרסום גנזיה וחקר תולדותיה, (קובץ יא, עמוד יח), ובגרסה מעט שונה, ושם גילו לנו את שמו של הצדיק שברכתו לגרש את הקוזקים, התקיימה (או שלא, תלוי בפולמוס ההלכתי בנושא זה).
כשמונה הרה"ק רבי צבי הירש ליב זצ"ל (מחבר הספרים 'בית לחם יהודא' ו'עטרת צבי' על השולחן ערוך ב'אליק' (היום באוקראינה), הגיעה ידיעה שצריכים לבוא לעיר, לכמה שבועות, אלפי קוזקים, והתושבים היהודים היו יראים מהם מתוך ניסיון מר וכאוב, שאלו מגיעים לגזול ולטמא את היהודים בעיר.
הגיעו התושבים לרה"ק מאליק והביאו לו שני אדומים כדי שיאציל עליהם מברכתו שהקוזקים לא יבואו לעיר.
אמר הרבי: "אם יביאו לי מאתיים אדומים, הם לא יבואו", ונעשה רעש גדול בעיר, מאין יתנו הרבה מעות, "ונמצאו מתנגדים שדחו אותם ואמרו שלכך ביקש כן מפני שיודע שאין בידו לעשות מאומה".
(המדהים שהמקרה זהה אחד לאחד עם המובא במקורות האחרים, רק ששם ה"אדומים" הם כינוי ל"קוזקים", ואילו פה ה"אדומים" הם התשלום לאדמו"ר עבור הברכה. כמו כן יש הבדל של כמה דורות, שכן במקרה של המהרש"ם מבראז'ן נטען שהאירוע היה במלחמת העולם הראשונה, ואילו הצדיק מאליק נפטר בכ"ב באייר תצ"ג (1733)).
נחזור לשני הפלגים בעיירה אליק, שם הם הסכימו שאם הברכה לא תועיל - הכסף יחזור, ובכך המתנגדים "ינסו" את האדמו"ר אם יצליח או לאו.
באותו יום שהרבי קיבל את התשלום ובירך את יהודי העיירה, הגיעה הודעה מפטרבורג לחיילים שלא יכנסו לתוככי העיר, וטענו אנשי העיר שלא מדובר במופת של הרבי, שכן השליחות נשלחה לחיילים מספר ימים קודם לכן, והם דרשו את המעות שהעניקו לאדמו"ר בחזרה.
לעומתם, הרבי טען שזכותו היא שעמדה לו, ובאו שני הצדדים לבית דינו של הרה"ק יצחק אייזיק מקאריץ בעל "ברית כהונת עולם", ופסק שהצדק עם הרבי צבי הירש ואף הוכיח זאת מדברי חז"ל במסכת עבודה זרה (ס"ה), שאירע שהאמורא רבא הביא דורון לגוי בר שישך ביום אידם, ומצאו לבר שישך מתענג בתענוגי העולם, אוכל בשר, ושותה יין ביחד עם נשים מופקרות בבית המרחץ. משראה בר שישך את רבא, שאלו בלעג: "האם גם העם היהודי יוכל להתענג כמוני בימות המשיח העולם העתיד לבוא?!".
והשיב רבא שהעולם העתיד להינתן לנו - עדיף מכל התענוגים שיש לכם, מכיון ש"אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא, ואנן לא תיחוי עליו אימתא דמלכותא"[1].
אמר לו בר שישך: "אנא מיחא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי", עודם מדברים הגיע שליח מהמלך וציוהו לבוא ולהתייצב לפני המלך.
כאשר קם ללכת אמר לרבא רואה אני אשר אף שיחה שלכם מתקיימת מיד. (מומלץ לעיין בסוגיה חמורה זו במקורות רז"ל בעיון).
הראיה שברכת הרבי פעלה למפרע
לכאורה הלא השליח יצא מלפני המלך כמה ימים לפני בוא רבא לבר שישך, ומה היא הראיה שבא בגלל שיחתו של רבא?
אלא צריך לומר דכיוון שראה הקב"ה שיצטרך רבא לכך, על כן סיבב המסבב כל הסיבות שבאותו זמן אשר רבא יוכיחו יגיע השליח. כן גם כאן פסק הגה"ק יצחק אייזיק מקאריץ שהישועה הגיע בזכות הברכה של הצדיק רבי צבי הירש מאליק, ולמרות שהוא בירך לאחר פסק המלך, שכן רצה קודשא בריך הוא וסיבב, שביום שהוא בירך שהקוזקים לא יבואו לעיר, השליחות מפטרבורג הגיע.
• • •
נמצאנו שסוגיה חמורה זו, היא לכאורה ראיה שצדיק יכול לחולל נפלאות עוד בטרם בירך את חסידו, ובדיוק כפי שדברי רבא התקיימו בשיחתו עם בר שישך.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
[1] וראה את שכתב והעיר רבנו יהונתן איבשיץ ב'יערות דבש' (ב ב) "ויש להבין מה זהו שטות כזה לומר, אית לכו לימי משיח תענוג גשמית אשר חרפה לנו שטות כזה, וחמדת יצר הרע ורועה זונות יאבד הון... והיה לו לרבא לשתוק ולומר שתוך משטות כזה וכו' עי"ש.