פרק ב': ב'ספרי דאגדתא על אסתר' מובא על המן שחיפש קורה של 50 אמה ולא מצא, ושלח שליח לבנו פרשנדתא שהיה הגמון בקרדוניא (סמוך לתיבת נח), והביא לו נסר אחד מתיבתו של נח שעשה הקב"ה אותו זיכרון לעולם, שידעו דורות עולם שהביא מבול לעולם.
המדרש ממשיך ומספר לנו שכמו תיבת נח שהשאיר הקב"ה זיכרון לעם ישראל, כך הקב"ה השאיר לנו לדורות את 'אשת לוט'.
מקורות חז"ל בעניין 'אשת לוט', הינם מופלאים ביותר, ונצטט כמה מהם:
שלשה דברי בּורּות שאלו אנשי אלכסנדריא1 את רבי יהושע בן חנניא. אחת השאלות היו האם אשתו של לוט מטמאת? ענה להם רבי יהושע בן חנניה: מת מטמא, ואין נציב מלח מטמא.
רבה של אלטונה הרבי יעקב אֶטלינגר מחבר הפרוש המפורסם 'ערוך לנר' מעיר במקום שהדברים הוגדרו כשטות, כיון שהם אינן שאלות של נפקא מינה לדינא, אולם בימי התנאים, "אשת לוט" הייתה ניכרת, והשאלה הייתה במקומה: "מה דקרי להו דברי בורות שהם שטות כמו שפי' רש"י, לכאורה הטעם מפני שהם דברים שאינם נפקותא לדינא... אבל זה אינו, שאשתו של לוט עדיין היתה נכרת בימי התנאים".
• • •
בחומש 'תורה שלמה' לגאון רבי מנחם מנדל כשר נכתב: "ובאמת ידוע שעד היום נשאר השם סדום לסלע הר מלח בדרום ים המלח מערב ושמו "ג'בל אוסדום" בפי הערבים".
המדרש הקדמון המיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס "פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר" כותב פרט מפעים על אופן גדילתה מחדש מידי בוקר: "ועדיין היא עומדת, כל היום לוחכים אותה השוורים והיא מנמיכה עד אצבעות רגליה, ובבוקר צומחת".
שוורים או עיזים?!
לעומת השוורים שראה התנא רבי אליעזר, רבי יחיאל הַיְילְפְּרִין בספר 'סדר הדורות' (מאה י"ז- י"ח) ציטט מספר 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון בן אליעזר הלוי שראה עיזים: "וראיתי אחר חצות לילה והיא בשלמותה, ושתי שעות קודם שיאיר היום לא נשאר רק כמו שני טפחים, כי העיזים לכמה מאות באים מכפר החורבה ומצוער ולוקקין אותה, אבל שתי טפחים נשאר תמיד, וקודם חצות לילה תתגדל". (כעין כך כתב רבי אלעזר מגרמייזא מחסידי אשכנז במאה ה-13 בספרו הרוקח)
גם ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו - יוספוס מעיד על אשת לוט בימיו "ואשתו של לוט.. נהפכה לנציב מלח. אני ראיתי את זה והוא קיים עוד כיום".
לא רק יהודים הזכירו את הנציב מלח. בן דורו של יוספוס, קלמנטיוס מרומא, ואירנאוס בן המאה ה-2 הזכירו את אותו נציב מלח פלאי.
רבינו עובדיה מברטנורא כתב שבהיותו בארץ ישראל היה על הר הזיתים, והראו לו את ים המלח מרחוק, ושאל את אנשי ירושלים אם רואים את אשתו של לוט: "ואין מגיד דבר ממנה, כי יאמרו כל הארץ תילי תילים של מלח, הרבה נציבי מלח יש".
ביאור רציונלי בדבר הגוש המזוהה כאשת לוט
אם חשבתם לרגע גולשי 'כיכר השבת' היקרים, שכותב השורות יפספס ביאור רציונלי בהפיכתה של אשת לוט לנציב מלח, זה הוא שלא. קבלו את פירושו של רבי יוסף בכור שור - ר"י מאורליאנס, מבעלי התוספות, שביאר שאשת לוט התעכבה בבריחתה מחורבן סדום וענן הגופרית והמלח כיסה אותה לחלוטין, אולם לא שהיא עצמה נהפכה למלח, אלא פשוט המלח כיסה אותה, וכך דבריו: "ותהי נציב מלח – כלומר מצבה ותל, שכולה נפל עליה מלח, שלא היה נראה שמעולם הייתה שם אשה, שהייתה מכוסה כולה, ונראה שיש שם תל מלח - לפי פשוטו של הפסוק". אולם לבסוף הוא כותב את שמועות הנוסעים: "אבל העולם אומרים כי גופה נהפך להיות מלח, ועדיין נראית בארץ ההיא".
השמועות ששמע רבי יוסף בכור שור שעדיין "אשת לוט" נראית בבירור בארץ ישראל, לא הגיעו לאוזנו של הרד"ל (מגאוני ליטא במאה ה-י"ט), שהסביר שבימינו לא רואים את אותה "אשת לוט", מפני שהייתה במקום רעידת אדמה, וכך דבריו:
"ומה שאין נראה עתה נציב מלח אצל ים המלח, כיון שהיה בסביבה ההיא רעש ארץ ויצא ים המלח מגבולו ושטף עוד כברת ארץ סביבו".
מסתבר שרעידת האדמה אירעה לפני ביקורו של רבי פתחיה בן יעקב מרגנסבורג בארץ ישראל במאה ה -12, (שזכה ששני אחיו יהיו מבעלי התוספות), ולכן לרוע מזלו הוא לא מצא את אשת לוט למרות חיפושיו, ובצר לו כתב שהיא איננה בעולם: "ר' פתחיה ראה את ים המלח וארץ סדום ועמורה ואין שם עשב, ונציב מלח אמר שלא ראה ואינו בעולם"2.
עונשה של "אשת לוט" אירע מפני שהקב"ה הזהירם שלא להסתכל מאחורה כשהם יוצאים מהעיר שעוד רגע נהפכת. רש"י מבאר שלוט היה רשע וניצל בזכות אברהם: "ואינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול".
הרמב"ן מבאר שעונשה של אשת לוט היה מכיוון שהיה גילוי שכינה, ואסור להסתכל במלאך כמו שלא מסתכלים על השכינה, ובאופן מדעי מוסיף ומבאר שמי שמביט בדבר שמזיק, סופו להינזק מדבר זה, ומביא כמה דוגמאות וכפי ש"הזכירו אנשי הטבע". (לא זכיתי לדעת לאלו אנשי טבע כוונתו).
בפרקי דרבי אליעזר מבואר שאשת לוט ריחמה על בנותיה והיא רצתה לראות אותם. המלבי"ם אומר שהיא לא האמינה למלאך שאסור להסתכל.
המשך יבוא...
- מסכת נדה דף ע עמוד ב
- אוצר מסעות 56
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com