"סבלתי מבעלי שתיים עשרה שנה", מספרת שרי (שם בדוי) בשיחה עם 'כיכר השבת', "הוא היה פוגע בי בכל יום".
השיחה שאנחנו מקיימים מתקיימת בשעת ערב. טון הדיבור איטי, עצוב ועצור. יותר ממה שאפשר לספר – לא נספר. הנפגעת מודעת לעובדה שהדברים נאמרים לאתר חרדי ובכל זאת היא מספרת הכל. "גם אם לא הכל יסופר, גם אם זה יפורסם בלי שמות ורוב הדברים שאומר יצונזרו – זה חשוב לי. העולם צריך לדעת את מה שעברתי על מנת שלפחות נשים אחרות שעברו את זה או עוברות את זה כיום – יקומו ויפסיקו את הסבל אחת ולתמיד. ומה טוב", שניה של הפסקה, "אם בזכות הכתבה נצליח למנוע כמה שיותר מקרים כאלה לכתחילה", היא אומרת וכמו מסבירה מאליה את הסיבה לעצם קיום הריאיון.
מעשים נוראיים
תחילה, היא מגוללת בכאב את היחסים האישיים ביניהם, כיצד הוא היה מפר את התקנות של הקהילה לה הם משתייכים - הגם שבעיניהם הדבר נתפס כ"איסור תורה". לדבריה, "כיוון שחטאת, אתה כבר לוקח את כל הקופה ולא מתחשב בכלום".
"הבנתי שיש כאן משהו חריג", היא מוסיפה ומספרת, "הלכתי לרב שלנו שליווה אותנו כשהתחתנו, והוא אמר לי: 'איזו אישה כשרה עושה רצון בעלה', הוא אמר שאני צריכה לספק לו את כל מבוקשו".
גם כאשר הוא עשה מעשים חמורים ליד בנם בן השנתיים, היא הזדעזעה, ו"העזה" להעיר לו, והוא השיב לה, לדבריה: "הילד בא לבד, אם זה מפריע לך - את יכולה לקחת אותו".
"עם הזמן", ממשיכה שרי לספר בטון שקט ובזהירות, "הוא נהיה אלים וקנאי". אך מה ששבר אותה סופית היה כאשר הגיעו אליה אישה ובעלה יחד עם אחות שלה. "במקצועי אני עובדת כפאנית. סירקתי להם את הפאות ולפתע הוא נכנס לבית. כשהוא גילה שיש גבר אחר בבית, ראיתי על העיניים שלו שהוא 'נדלק'. איך שהם יצאו והתרחקו מעט הוא החל לצעוק ולהשתולל. הוא זרק את האביזרים של הפאות והעיף כיסא לכיווני. כאן כבר יצאתי מהבית".
המרחם על אכזרים
שרי הבינה שהמצב הגיע לקצה. היא לקחה את הילדים וחזרה לבית הוריה: "כשהגעתי לבית של ההורים שלי התחלתי לשמוע כל מיני סיפורים דומים לשלי, מנשים אחרות - עליו". היה זה כאשר אחותה סיפרה לה כיצד בעלה תקף אותה במשך שנים ארוכות, לטענתה.
"אחותי הייתה באה לעשות אצלינו בייביסיטר ולעזור עם הכביסה ומטלות הבית", מספרת שרי, "בהתחלה הוא רק היה נוגע בה בשיער ומהר מאוד זה הפך להטרדות. במשך עשר שנים נמשך המצב העגום הזה כאשר אני בכלל לא שמה לב אליו", שחה שרי ומשתתקת ארוכות.
כאשר הסיפור הגיע אל בית דינו של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, הוא הורה לנשים שנפגעו ללכת באופן מיידי לתחנת המשטרה הקרובה ולמסור עדות וששם יתבררו הדברים.
אלא שבזה לא תם הסיפור, הוא רק החל. חבריו של הבעל ואנשים מהקהילה אליה הוא משתייך החלו להפעיל מכבש לחצים על המתלוננות, כדי שיימשכו את תלונתן מהמשטרה. ואלו לא רק "לחצים" או בקשות, אלא ממש מסכת התעללות נרחבת, שמספר אנשים החלו להעביר את המשפחה, בדרישה שהתלונות יבוטלו והנושא יועבר לבירור בבית דין.
אותם אנשים, אסרו על לקוחות מהקהילה לקבל שירותים בעסק של שרי - בניסיון לשבור את רוחה ולהקשות את חייה. אחד הבכירים בקהילה אף התקשר לאביהן של המתלוננות כדי שיתערב ויפעל לביטול התלונות במשטרה, הוא התעקש שאינו קשור - אך הואשם ב"חילול השם" ונאסר עליו להיכנס לשטיבל החסידי.
אחיה של המתלוננת, נכנס אל מנהיג הקהילה, ופירט בקוויטל את מה שהם עוברים - כולל בשמו של האדמו"ר, אך הוא הבהיר כי מה שאומרים בשמו - לא נכון.
במשך מספר חודשים, הבעל החשוד - עצור, שזהו צעד חריג להותיר חשוד במעצר עד תום ההליכים. עם זאת, אל הדיונים הנערכים בבית המשפט, מתייצבים חבריו וידידיו, כדי לחזקו.
"זה שירת את המטרה", מסביר לנו אייזיק וויינהאוס, ששם לו למטרה לעורר סיפורי פגיעות בציבור החרדי ולמנוע טיוח, "השופטים ראו במי מדובר ועצרו אותו עד תום ההליכים. דבר חריג מאוד. אך הם הבינו עד כמה הוא מסוכן לה".
לשרוד, ליפול, לקום ולנצח
שתיים עשרה שנה זוהי תקופת זמן לא מבוטלת, מתי הבנת שמדובר במשהו חריג? אני שואל את שרי בעדינות.
"כשאתה חווה את המקרה הנורא עצמו אתה מתנתק מהמציאות", עונה שרי, "מנתקים את השכל מהרגש על מנת לשרוד. לצערי מי שתקף הוא מי שגם היה שם כדי לנחם. המוח נעשה ריק באיזשהו מובן. רק שזה הסלים עד כדי זריקת כיסא, שאז קמתי והלכתי. מאז ומתמיד ידעתי שזה מצב לא תקין, אלא שאמרו לי 'את צריכה לעשות מה שהוא רוצה'".
לסיום, הבמה שלך, מה תרצי למסור דרכנו למי שקוראת אותך?
שרי שותקת ארוכות. "דבר ראשון אני רוצה להודות לבורא עולם שלא נטש אותי לרגע ולחם את המלחמה שלי ונשא אותי על כפיו", היא לוקחת נשימה וממשיכה: "תודה לכל המלאכים הטובים שמלווים אותי ולמשפחה המדהימה והתומכת שלי, כי משפחה זה הכוח. עמדתי שם בודדה מול רבים, חלשה מול גיבורים והם לא בחלו בשום דרך.
"המשפחה שלו הצליחה בכסף שלה לשכור שכירי חרב מרושעים, עורכי דינים יקרים ולעוור עיני חכמים ולהתסיס, לשקר ולהסית את הציבור התמים. חוויתי עיוות הדין ברמה הכי אכזרית שרק שייך אבל בורא עולם הראה להם כל פעם מחדש מי מנהל את העולם והקיף אותי במלאכים טובים שנפלו עלי משום מקום ולא אפשרו לי ליפול ואם נפלתי – קמתי. צריך לזכור שאחרי כל שקיעה עולה הזריחה. גם ברגעים הקשים שהרגשתי שאני במבוי סתום התאמצתי לזכור את הכתוב 'לא אמות כי אחיה ואספר מעשי ה''.
"המסר שלי הוא שכשנעשה עוול - אין להסכים להמשך הפגיעה, אלא צריכים להיות אמיצים ולעשות מעשה ולהפסיק את זה. גם אם במקום אחד לא ידעו לסייע, אנו לא מתייאשים, אלא ממשיכים ופונים עד להמצאות פתרון.
"אישה יקרה, תיזכרי, לכל קושי יש סוף. רק צריכים למצוא את השליחים הטובים, שיחזירו את האמונה בבני אדם ובה'.
"בידינו, כציבור, לסייע ולהוציא מאפלה לאורה. לתת גיבוי למי שבאמת נפגע או נפגעה אף אם יש מערכת שלמה שעובדת כנגדם. אני שמחה לחיות בדור שהאמת יוצאת לאור, ואין שום הכלה ומתן הכשר בשתיקה לתופעות חמורות כאלו.
"אני מבינה כעת שיש לי שליחות בחיים שלי, להביא צדק ואמת לעולם. מי כעמך ישראל, תודה על החיבוק הגדול והחם אתם מרגשים", חותמת שרי את שיחתנו בהתרגשות.
•
מעורך הדין מיכאל עירוני המייצג את הבעל נמסר ל'כיכר השבת' בתגובה כי "מתחילת המשפט ההרגשה הינה כי המשפט מתנהל לא כנגד מרשי אלא כנגד החסידות כולה. משפחת המתלוננות והמתלוננות עצמן מנצלות כל הזדמנות כדי לנגח ולהשחיר את החסידות. לרבות הרבנים הבכירים בה. כל דיון גם החתום מעלה זוכה לקללות, איומים ואיחולים מצד משפחת המתלוננות. אף פעם בעבר לא נתקל החתום מעלה בהתנהגות ביזארית ואלימה כזאת.
"מכל מקום מרשי מכחיש בתוקף את האשמות ומבקש לנהל את משפטו מול הרכב שופטים ולא מחוץ לאולם הדיונים.
"יצוין כי גם אתמול במהלך דיון הוכחות שהתקיים בתיק, לאחר שכבר לכולם היה ברור שהמתלוננת לא בדיוק מעידה אמת - בהפסקה בין הדיונים, שוב, נציגים ממשפחת המתלוננת התחילו לקלל את הח"מ ואף איחלו לו איחולים שאינם יכולים לעלות עלי כתב".
- לפניות לכתב: ari@kikar.co.il