החברה החרדית בישראל מתמודדת עם אתגרים כלכליים ייחודיים הנובעים מההיבטים הדתיים, החינוכיים והחברתיים של אורח החיים החרדי. פרטי המחקר הייחודי נחשפים לראשונה הערב (ראשון) ב'כיכר השבת'.
לצד הוצאות מחיה בסיסיות כמו דיור, מזון ובריאות, קיימות הוצאות נוספות וייחודיות שלא תמיד קיימות במגזרים אחרים, כגון הוצאות על חינוך פרטי, תרומות לצדקה, הוצאות ייחודיות לחגים ובעיקר הוצאות נישואין ורכישת דירות לילדיהם הנשואים.
כל אלה יוצרים פער כלכלי משמעותי בין הכנסות להוצאות והפער הזה לא תמיד מכוסה על ידי הכנסות קבועות.
על פי נתוני הלמ"ס, המשפחות החרדיות משתכרות בממוצע כ-14,978 ש"ח לחודש, נמוך בכ-55% מההכנסות של משפחות יהודיות שאינן חרדיות.
זאת בעוד שמצד שני, הוצאותיהם של המשפחות החרדיות כאמור גבוהות בהרבה, כיצד איפוא מצליחים ראשי משקי הבית החרדים 'לסגור' את הפער הגבוה?
שאלה זו מעסיקה רבים, ובמיוחד את אותם המבקרים של החברה החרדית, ולא פעם נשמעות טענות מצד אלה המאמינים כי החברה החרדית, עם אורח החיים הייחודי שלה, "טפילה" על המדינה ומוצצת את כספיה דרך קצבאות, תרומות ומסגרות סיוע שונות.
לטענתם החברה החרדית אינה מייצרת תרומה כלכלית מספקת לאזרחים אחרים, אך מצד שני נהנית מסיוע כלכלי משמעותי. את כל אלה מלווה לא פעם ביקורת על הדרך שבה מתנהל משק הבית החרדי.
אלא שהחברה החרדית, על אף הכנסותיה הנמוכות יחסית, מצליחה לשמור על איכות חיים טובה במובנים רבים - אז כיצד זה קורה?
מחקר חדש שנערך על ידי החוקרים ד"ר אליעזר היון ואודי פראוור ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, ניסה להתחקות אחר שאלה זו.
אלא שבניגוד למחקרים שנעשו על החברה החרדית מצד גופים מחקר ואקדמיה, שבחנו זאת בכלים סטטיסטיים בלבד, במחקר זה, החוקרים ערכו ראיונות עומק עם כ-30 משתתפים, רובם ראשי משקי בית חרדיים, במטרה להבין את הדרך שבה הם מתמודדים עם הפערים הכלכליים בין ההכנסות להוצאות.
במהלך הראיונות, המשתתפים גם מילאו יחד עם החוקרים טבלאות אקסל המפרטות את ההוצאות וההכנסות החודשיות, השנתיות, את ההוצאות הקשורות לאירועים כמו נישואי הילדים ועוד.
לאחר מילוי הטבלאות, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להסביר כיצד הם מצליחים להתמודד עם הפערים הכלכליים שהיו נראים לכאורה בלתי אפשריים לגישור.
מרכיב הנס בהתנהלות משקי הבית החרדיים
המסקנה של החוקרים מעניינת: התפיסה הדתית והחברתית שמשפיעה באופן מעשי על ההתמודדות הכלכלית, במיוחד האמונה ב"פרנסה משמיים", שהיא לא רק רעיון דתי מופשט, אלא גישה מעשית שנעשית בה משתמשות משפחות חרדיות כדי להתמודד עם אתגרים כלכליים בלתי נתפסים.
כותרת המחקר היא "פרנסה משמיים – מרכיב הנס בכלכלת משקי הבית החרדיים" והכותרת אינה מקרית. על פי ממצאי המחקר, האמונה ב"פרנסה משמיים" משחקת תפקיד מכריע בהסברת ההתמודדות של משפחות חרדיות עם הפערים הכלכליים הגדולים.
"הקב"ה עוזר ושולח", כפי שמספרים רבות מהמשפחות שהשתתפו במחקר. לא מדובר רק בתפיסה רוחנית או דתית שמועברת בבית הכנסת, אלא בגישה מעשית שנעשתה בה שימוש יומיומי כדי להסתדר כלכלית.
עבור רבים מהמרואיינים, תפיסת ה"נס" מאפשרת להם להסתכל על הקשיים הכלכליים מזווית אחרת, בה יש להם תחושת ביטחון כי הקב"ה יעזור להם במצבים קשים.
אלא שגם "הנס" לא תמיד בא בצורה חפוזה, אך הוא מגיע בדרכים בלתי צפויות, כפי שמסבירים המשתתפים.
החוקרים מציינים כי האמונה הזו לא רק מקנה תחושת ביטחון רוחני, אלא גם משמשת פתרון מעשי שמסייע למשפחות לעמוד בהוצאות הגדולות, גם אם ההכנסות אינן מכסות את כל העלויות.
המרואיינים מתארים כיצד כשמגיעים אליהם תשלומים בלתי צפויים, כמו החזרי מס, הלוואות משפחתיות או תמיכה קהילתית, הם מקבלים את כל אלו כ"נס".
לדברי אחד המרואיינים: "תמיד יש את הפתרון, זה לא תמיד ברור מהיכן, אבל בסופו של יום אנחנו מצליחים להסתדר, גם אם לא ידענו איך."
לתרגם את הנס לטבלת אקסל
לאורך המחקר, החוקרים חיפשו למפות את הסוגים השונים של ה"נסים" שנמסרו למשפחות, ומצאו כי ישנם מספר קטגוריות עיקריות שהופיעו שוב ושוב.
ראשית, מענקים בלתי צפויים ממקורות פורמליים כמו החזרי מס או תמיכה ממשלתית, שהגיעו בצורה מפתיעה ופתרו בעיות כלכליות גדולות.
שנית, הוצאה בלתי צפויה ממקורות בלתי פורמליים, כגון מתנות או הלוואות ללא ריבית מקרובי משפחה או חברים. שלישית, היו הכנסות ממקורות זמניים, עבודה מזדמנת או חד-פעמית ששימשה לפתור חובות מיידיים.
לבסוף, היו סיפורים של הכנסות לא פורמליות, כמו עבודות בשוק הלא פורמלי, שנראו פעמים רבות כ"נס".
חלק מהסיפורים שנאמרו בראיונות היו מרתקים וממחישים את האמונה ב"פרנסה משמיים". לדוגמה, רינה, אם לעשרה ילדים, סיפרה איך היא מצאה את עצמה בעיצומם של משבר כלכלי, ולא ידעה איך תעמוד בהוצאות של רכישת דירה חדשה. היא פנתה לאדמו"ר שלה, והוא אמר לה למכור את הדירה הישנה ולעבור לדירה גדולה יותר. "
לא תכננו את זה, אבל פתאום שער הדולר ירד ופתאום הרווחנו יותר מ-100 אלף ש"ח. עכשיו תגידו לי לאיזה שורת אקסל אתם מכניסים את זה?" מספרת רינה.
שרה, אם לחמישה ילדים, תיארה את הדרך שבה "הנס" הוביל לעזרה בלתי צפויה מהמשפחה. "הייתי חסרה הרבה כסף לדירה של הבת שלי שהתארסה. ואז פתאום, דודה רחוקה שהייתה כמעט נעלמה מהחיים שלנו, שלחה לנו צ'ק גדול ואמרה: 'זה לעזור בחתונה.'
איך אפשר להסביר את זה? זה פשוט היה נס."
נישואי הילדים: איך זה עובד?
אחת המסקנות המרכזיות של החוקרים היתה כי ההסתמכות על הנס מובילה במקרים רבים להיעדר תכנון לטווח ארוך.
כך נמצאו הישענויות יומיומיות על מספר גדול של כרטיסי הנחות - 'כרטיסי מחיה' ותווי שי מגוונים. כך גם על חלוקות צדקה ומכירות חסד.
לצד זאת, עמותות שונות מעניקות קודם החגים סיוע כספי לצד מוצרי מזון לחג - המאפשרים התמודדות עם ההוצאות הרבות. כל אלו מובילים להיעדר תכנון לטווח ארוך כמו העדר היחס לעתיד הפנסיוני, או בחירה של זוגות רבים כי האשה לא תצא לעבודה בשל חישובי כדאיות במה שניתן לכנות כ'דקדוקי עניות'.
המקום בו נמצא תכנון לטווח ארוך הוא דווקא בנישואי הילדים. מגמה חדשה, מצביעה על רכישה מוקדמת בחיי הזוג הצעיר - של דירות להשקעה בפריפריה הצפונית והדרומית. הדירות הללו, שלעתים מחולקות לשתים ולשלש יחידות, מושכרות ובהגיע עת נישואי הצאצאים נמכרים לטובת כיסוי ההוצאות. גם חיסכון מוקדם או השתלבות באחת מתכניות הגמ"ח הגדולות מלמדות על תכנון ארוך טווח.
לצד זאת, גם בזירה זו חלק ניכר ממשקי הבית החרדים 'חיים את הרגע', או כפי שהחוקרים מכנים זאת: "הזמזום המתמיד של הנטל הכלכלי".
ההשתתפות ברכישת הדירות לילדים נעשית מתוך מודעות מלאה כי על אבי המשפחה "לעבוד בזה", ובמילים אחרות לדאוג בכל חודש מחדש לכיסוי החובות הגדולים אותן נטל על עצמו.
איך הוא עושה זאת? ב'גלגול גמ"חים', בהכנסות לא צפויות כמו שתואר. הנקודה המרכזית אומרים החוקרים, היא ההכרה של ראש משק הבית כי הוא נכנס מתוך מודעות מלאה לניהול החובות אותן הוא נושא על כתיפו.
מותר להסתמך על הנס?
המחקר מציג גם קולות חרדים לא מוכרים אודות ההסתמכות על הנס. כך הם מצטטים מתוך חוברת פנים חרדית בשם 'מה שמאחורי' - שאף זכתה להסכמות גדולי הרבנים - כי, "אחת הטענות הנפוצות הינה האמירה המקובלת, עובדה להרבה אנשים יש ניסים. זה נכון... ברם יש לדעת שאמנם אין ספק שיש ניסים, אבל כמו כן יש גם הרבה מקרים שאין ניסים [הדגש במקור]. ניתן לשאול את גבאי קופות הצדקה ולגלות כמה קריסות כלכליות ונפשיות התרחשו ומתרחשות כל הזמן בעקבות נישואי הילדים.
"הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבך, רבה של 'ועד-הרבנים לענייני צדקה' אמר פעם שתשעים אחוז ממקרי הקריסה המגיעים לפתחם – הם תוצאה של נישואי ילדים.
אז אמנם יש כאלה שזוכים לניסים, אבל לצידם יש גם כאלה שעוברים שבעת מדורי גהינם".
החוקרים - שחלקם חרדים ומאמינים בעצמם בסיוע שמימי - מסכמים כי על אף האמונה המושרשת ב"פרנסה משמיים", יש צורך חזק בחינוך פיננסי והכנה כלכלית לטווח ארוך כדי להתמודד עם אתגרים קיימים.