למעלה מ-25 שנה היה אריה דרעי מקורב אל העסקן והנגיד ר' זאב וולפסון ע"ה. לאורך השנים הוא צעד אתו במסע הגדול שלו בבניית המפעלים החינוכיים הגדולים בארץ ובעולם. כעת, עם פטירתו של ר' זאב, הוא מספר ל"כיכר השבת" על האיש הגדול ופועלו.
אריה דרעי, מי כמוהו מבין בעסקנות יהודית, מגדיר את וולפסון "גדול העסקנים היהודים בארץ ובעולם בדור האחרון".
"אני מכיר את ר' זאב וולפסון כבר למעלה מ-25 שנה. אין מפעל חינוך יהודי שקם בדורות האחרונים שר' זאב לא היה שותף בו. עוד בצעירותו הוא היה יד ימינו של ר' אהרן קוטלר. הוא היה מהמקימים של החינוך עצמאי. אני חושב שהעולם היהודי, הספרדי בעיקר, חייב לו הכרת הטוב עצומה.
מדוע העולם הספרדי בעיקר?
"כל מפעל המתיבתות, שהציל את ילדי הספרדים העולים החדשים, הוא היה מהמקימים. הוא בנה את כל הפנימיות, לבנים ולבנות, של הספרדים. כל מי שיודע יודע. אני אישית, יחד עם אחי הרב יהודה, למדנו במתיבתא שר' זאב הקים. זה היה מהמפעל שלו. הוא לא רק הסתפק רק בלהקים, אלא דאג גם להמשך מימונם. באמצעות שיטת המצ'ינג, יחד עם שר האוצר דאז פנחס ספיר, הוא השיג להם תקציבים ממשלת ארה"ב.
"כל זאת רק בארץ. אף בעולם, בצרפת, בפרס ובמרוקו, הוא היה מגדולי המחזיקים והתומכים והמייסדים של מפעל "אוצר התורה" של הבתי ספר היהודיים של הספרדים בעולם. וזהו רק חלק מפועלו הרב.
"במשך ה-20 שנה האחרונות כל אחד יודע מה הם המפעלים של מש' וולפסון. ישנם עשרות אלפי סטודנטים, בארץ ובעולם, יהודים וישראלים שהקשר היחידי שלהם ליהדות מתקיים בזכות הקרנות של מש' וולפסון.
כמי שהכיר אותו אישית, והיה שותף לעשייה לאורך השנים, מה יש לך לספר על האיש עצמו?
"זה לא להאמין באיזו פשטות וצניעות הוא היה חי. את כל כספו וזמנו הוא השקיע בחינוך היהודי. היה גדול הדור בעסקנות ובנדבנות, המיוחד שבדור. אני חייב לומר שדמותו מחייבת את כולנו.
"אמש הוא נפטר בשיבה טובה. הוא זכה לראות את המפעל שלו פורח בחייו, אבל הוא עצמו ממש הצטנע ולא רצה לראות את השם שלו מתנוסס בראש חוצות.
"זכה להשאיר משפחה מפוארת ב"ה, שממשיכה את המפעלים שלו בצורה מאוד מרשימה. הם מפתחים ומגדילים עוד ועוד את מה שאביהם הקים.
בעולם הוא ידוע בעיקר כנדבן שתורם כספים, אתה מגדיר אותו גם כ"עסקן". מדוע?
"הכסף שהוא נתן, ולאורך השנים הוא תרם סכומים עצומים, זה רק חלק ממה שהוא עשה. את כל חייו הקדיש לעסקנות. בשיתוף עם ממשלת צרפת, ממשלת ארה"ב, הוא דאג להקים מוסדות חינוך יהודיים. גם כאן היה לו קשר עם כל ראשי הממשלה. הוא היה עסקן בכל רמ"ח אבריו. הוא לא רק מימן מכספו ונתן לאחרים לעשות את העבודה, אלא דאג להקים ולפתח את כל המפעלים. לא היה לו מושג של חופש. כל הנסיעות שלו לארץ היו תמיד רק בעניינים של קודש וחינוך יהודי.
"למרות שהוא עמד בקשר רב עם מגוון פוליטיקאים, כלל לא עניינה אותו פוליטיקה. הקשר שלו עם פוליטיקאים היה רק כדי לתעל את הכוח הזה לחינוך יהודי בארץ ובעולם.
"הדברים שעניינו אותו היו: חינוך יהודי, שמירת תורה ומצוות, מניעת התבוללות. לא עניין אותו איזה חוג או איזו מפלגה, כל דבר שהיה קשור לחינוך יהודי שישמרו שמירת שבת – זה מה שעניין אותו
"לא רק במפעלים שעסקו בקירוב הוא תמך. גם בעולם התורה, אין מוסד גדול או ישיבה גדולה שלא נהנה מתמיכתו. כל אחד מכיר את ההיכל הגדול של ישיבת חברון שנבנה בתרומתו, וכמוהו עוד מבנים ומוסדות רבים.
"חינוך יהודי", מסכם אריה דרעי, "זה היה מפעל חייו של האיש".