"עוגן מרכזי לבעייתיות שנקלענו אליה הוא החיבור שנוצר בין הרישום ללימוד בישיבה מול דחיית השירות מצה"ל - החיבור הזה הוא שורש העניין. החיבור הזה הוא לא חיבור נכון במדינת ישראל", כך טען הבוקר (שני) שר הביטחון אהוד ברק במהלך דיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בנושא גיוס בני הישיבות עם פקיעתו של חוק טל.
ברק הסביר את הבעייתיות בכך ואמר כי "בפרקטיקה רואים שדחיית שרות היא מבוא לדחיות נוספות עד הפטור הסופי כעבור עשר שנים". לדבריו, "אני רואה את הקשר הזה כנקודה ממנה מתחילה העוינות בין הזרם המרכזי של אזרחים חילונים הנושאים בנטל לבין המורשת שנישאת על ידי החרדים".
בדבריו, אמר שר הביטחון כי הניסיון של הכנסת לחוקק חוק שיחליף את חוק טל לא צלח, "לא במסלול פלסנר ולא במסלול 'פלסנר לייט' שהוביל בוגי", ובמציאות הזו לא ברור מתי יחוקק חוק שיסדיר את הנושא. "המדינה צריכה לגייס את מי שהיא צריכה. הכוונות של כולם היו טובות אבל התוצאה היתה תוצאה לא נכונה", אמר שר הביטחון.
"אני הטלתי על צה"ל להגיש לי תוך שלושים יום תוכנית מעשית איך מיישמים את חוק שירות הביטחון שנת 1986 ביחס לאוכלוסיית החרדים, לפחות כהסדר זמני כל עוד אין חוק אחר שהכנסת חקקה", אמר ברק.
"הבהרתי לצה"ל מה צריך לשקף ההסדר הזה שיוצע על ידיהם", אמר ברק ופירט כי "עליו לשקף את פסיקת בית המשפט העליון ואת ערכי צה"ל וצרכי צה"ל ואת עיקרון הגברת השוויון בנטל".
שר הביטחון הוסיף ואמר כי היעדים שצריכים להשיג בהסדר הוא הגברה משמעותית של גיוס החרדים תוך הרחבת המסלולים והאפשרויות והרחבת האפשרות להתגייס למשטרה או לשב"ס.
"במקום שיש השתמטות צריכה להיות אכיפה", אמר ברק וציין כי ישנו יעד ברמה הלאומית להגביר את השתתפות הצעירים החרדים בשוק העבודה. "אל תצפו שזה יהיה מחר בבוקר, תצפו לפגוש אותנו בעוד כחודש לראות את הכיוונים", הוסיף ברק.
במהלך הדיון, אמר יו"ר האופוזיציה, ח"כ שאול מופז, כי "היתה הזדמנות היסטורית להגיע להסדר חדש וזה לא צלח. בסופו של דבר ראש הממשלה בחר לתמוך במשתמטים במקום במשרתים".
"משעה שחוק טל בוטל, יש למלא אחר הוראות חוק הביטחון ככתבן וכלשונן, ואני סומך על צה"ל שימלא את הוראות החוק", הוסיף מופז ואמר כי "מי שלא מתגייס חייבים לשלול ממנו את כל ההטבות והקצבאות - זה נכון לגבי כל מי שלא משרת", אמר מופז וטען כי הצבא יתקשה להסדיר בתוך חודש את הנושא.
ח"כ ניסים זאב אמר במהלך הדיון כי "אי אפשר לשנות את החברה החרדית בחקיקה. צריך להגדיל את המסלולים הקיימים כמו נצח יהודה ושחר כחול. צריך לבנות תשתיות ראויות ונכונות לגיוס חרדים".
ח"כ משה גפני אמר כי "אנו חיים באורח חיים ברור. לא המצאנו אותו היום. יש ציבור שמאמין לאורך כל הדורות שאין לנו קיום בלי לומדי תורה. אם יפסיקו את תקציב הישיבות - אז יפסיקו ואז אדרוש מכל אוניברסיטה לשאול מי לא משרת בצבא - ולהפסיק לתת להם תקציבים".
גפני הוסיף ואר כי הציבור החרדי הוא האוכלוסייה המתנדבת ביותר ביחס לחלקו באוכלוסיה. "לבוא ולהגיד לנו תתנדבו, תשתלבו. אולי תפסיקו לחנך את הבנים שלכם לבורות ותשתלבו אצלנו ולא להיפך?", אמר.
בסיום הדיון, אמר שר הביטחון ברק כי "במושב הבא של הכנסת, אנחנו נחוקק חוק במקום חוק טל. לא נכנס את הכנסת באופן מיוחד בפגרה כדי לחוקק את החוק. זה דבר שאין לו אח ורע".
"אני מתכוון שיהיו עוד מספר גדודים דמויי נצח יהודה שיעסקו בשרות קרבי שבהם ניתן יהיה לקיים את ההוויה החרדית מבלי להתנגש עם שוויון הזדמנויות לנשים ושאסור לוותר עליהם. הדברים לא יכולים להיות מוחלטים באמצעות גרזן אבל לחרדים צריך להיות ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה", סיים ברק.
ב'גלובס' דווח אמש כיראש אכ"א האלוף אורנה ברביבאי, מובילה את גיבוש התוכנית לגיוס החרדים שתוצג בעוד כחודש לשר הביטחון ולרמטכ"ל.
לפי הדיווח, עלות התוכנית לפי התחשיבים השונים מוערכת בכחצי מיליארד שקל בשנה, בעיקר בשל העלות הגבוה שבגיוס חרדים נשואים הזכאים לתשלומי משפחות.
לפי הנתונים שאסף צה"ל, מתוך כ-8,000 החרדים שנמצאים בגיל הגיוס, כ-80 אחוז מהם בעלי משפחות. חייל צה"ל בעל משפחה עולה מדי חודש כ-5,700 שקל, שהם כ-70 אלף שקל בשנה.
גורם צבאי בכיר אמר ל'גלובס' כי "נצטרך לקבל שיפוי ייעודי וחריג ממשרד האוצר, שכן המדינה תצטרך להגיד לעצמה שמדובר במימוש של יעד מספיק חשוב עבורה".
לדבריו, "היינו בדרך למימוש היעד של גיוס שליש מהחרדים בגיל גיוס בשנת 2015. עכשיו אנחנו מעדכנים את התוכנית, ונערכים לגיוס גורף של כולם על פי חוק שירות הביטחון, והמהלך מחייב להסדיר פלטפורמות שיתאימו לכך, בין אם בתוך צה"ל ובין אם במקומות אחרים, כמו במשטרה, בכיבוי אש או במד"א. הצבא עושה ניתוח יסודי, ובוחן היכן אפשר להעמיק ולהרחיב מסגרות כדי לאייש אותן בחרדים".